בית החולים אסותא אשדוד

אסותא אשדוד
גיאוגרפיה
מיקום אשדוד
מאפייני הארגון
סוג בית חולים ציבורי
אוניברסיטה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
שם המנכ"ל פרופ' חיים ביטרמן
שירותים
מספר מחלקות 20
מיטות 300

בית החולים הציבורי אסותא אשדוד הוא בית חולים ציבורי של חברת אסותא מרכזים רפואיים שבבעלות מכבי שירותי בריאות, הממוקם בעיר אשדוד. הוא מתפרש על שטח של כ-70 דונם במזרח העיר אשדוד, בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. בית החולים החל לפעול ביוני 2017 ובהדרגה יגיע לפעולה בהיקף מלא עד נובמבר 2017. הוא עתיד לאכלס 300 מיטות, להעסיק כ-1,200 עובדים ולשרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה.

65 אחוזים מבית החולים הם ממוגנים. חדרי הניתוח, יחידה לטיפול נמרץ ויחידות נוספות יפעלו בקומת המרתף, כדי שיוכלו להמשיך לפעול גם בעת מלחמה. המרכז הרפואי פועל במסגרת הרפואה הציבורית, ומסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.[1]

היסטוריה

נסיונות להקמת בית חולים באשדוד

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח שנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט', ונהרס ב-2017.

בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד.[2] אך למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" אשר מנע את יישומו. עד 2008 פקידים באוצר הצליחו לסכל החוק להקמת בית חולים באשדוד, בעיקר מסיבות הנובעות משיקולי יעילות כלכלית. באותה שנה, התגלתה אופוזיציה מפתיעה לבניית בית החולים באשדוד. כמה ממנהלי בתי החולים המובילים במדינה החליטו לכתוב מכתב לשר הבריאות, בו טענו כי הקמת בית חולים באשדוד תהווה בכייה לדורות. במכתב הסבירו מנהלי בתי החולים כי לבית חולים באשדוד אין מקום והצדקה קיומית בזמן שקיים ויכוח תקציבי מתמיד בנוגע למיטות אשפוז והקמת יחידות חדשות. המנהלים טענו בנוסף כי בית חולים נוסף יחריף את המחסור החמור ברופאים ואחיות ויגרום לתחרות לא הוגנת על כוח אדם, בכך שימשוך כוחות רפואה אשר מפעילים את בתי החולים סביב אשדוד באמצעות הסכמים מנוגדים ולא תואמים להסכמי שכר המקובלים במערכת הציבורית.[3]

מרכז רפואי אשדוד

פרויקט בשם המרכז רפואי אשדוד, החל בשנת 2006, ביוזמת עמותת רפואה וישועה של חסידי גור, שרבים מחסידיה גרים בעיר, במטרה להקים חדר מיון קדמי שיחל לשרת את כלל תושבי אשדוד רבתי. יוזמה זו תאמה את כוונת קברניטי העיר אשדוד להקים בית חולים בעיר במקום להשתמש בשירותי הרפואה של מרכז רפואי ברזילי באשקלון המשרת את תושבי העיר היום. עיריית אשדוד קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בדרום מזרח העיר בגודל 3 דונם, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה לעירייה ללא תמורה, והותר לבנות עליה בניין בן 5 קומות, חלקן תת-קרקעיות, ובסה"כ 6,000 מ"ר.

העירייה העבירה את זכויות החכירה לעמותה "רפואה וישועה" של חסידות גור, שהתחייבה להפעילו עד שנת 2009. בניגוד להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, העמותה הקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת. הבנייה הופסקה בסוף שלב השלד. בבניין הושקעו כ-100 מיליון שקל, הרוב מתרומות, וכ-10 מיליון שקל שהועברו כתמיכות ממשרד הבריאות. בינואר 2014 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת המגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם למטרת הקמת חדר המיון הקדמי.[4]

המכרז להקמת המרכז הרפואי

משרד האוצר קיים מכרז להקמת בית חולים מלא בעיר בשטח צמוד למרכז הרפואי אשדוד. במקביל לביצוע עבודות פיתוח שטח כולל דרכי גישה למרכז הרפואי. ב-9 באוגוסט 2009 פרסם משרד האוצר מכרז להקמת בית חולים באשדוד. את ההליך המקדמי עברו שלוש קבוצות, שתוכלנה להתמודד במכרז.[5][6]

המכרז התקדם באיטיות רבה, עד ששלוש החברות המתמודדות עברו את שלב המיון המוקדם - אסותא, "מור" המכון למידע רפואי, וקריה רפואית אשדוד. בחודש יולי 2010, פרשו המתמודדים מהמכרז, למעט קבוצת מכבי המיוצגת על ידי רשת אסותא. משרד האוצר פרסם שיקרא לגופים שהתמודדו להתמודד שוב עם שיפור תנאים, כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית. במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה לזכיין בסך 487 מיליון ש"ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא, שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד. ברשימת ההגבלות של פעילות מסלול בחירת רופא קובע הנספח, בין השאר, כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מסלול בחירת רופא יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.

באפריל 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד.[7] בסוף מאי אותה שנה נחתם עם משרד האוצר ההסכם לבנייתו וב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה.

בפברואר 2013 פרסם העיתון גלובס תחקיר לפיו חברת אסותא מבקשת לקבל ממשרד המשפטים אישור לעסקה, שלפיה תקבל את זכויות עמותת "רפואה וישועה" בפרויקט חדר מיון קדמי באשדוד, פרויקט שהקרקע עבורו נמסרה בחינם למטרה ציבורית. אסותא ביקשה להפעיל מרכז רפואי מסחרי, שישתלב בבית החולים הסמוך שבהקמה.[8]

באפריל 2016 נחתם הסכם שבו המדינה תעביר לאסותא כ–370 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ובתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ גופית.[9]

בית החולים אסותא אשדוד

הפעלת בית החולים

בית החולים החל את פעילותו ב-4 ביוני 2017[10] עם פתיחתן של מרפאות החוץ. מחלקות בית החולים וחדר המיון צפויים להיפתח בהדרגה עד נובמבר 2017, אז יפעל בית החולים בצורה מלאה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ רוני לינדר-גנץ, פרץ את המחסום האקדמי: אסותא יציע לרופאים משרה מלאה בביה"ח, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2016
  2. ↑ חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002
  3. ↑ מיטל יסעור בית-אור, "לבית חולים באשדוד אין מקום או הצדקה קיומית", באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
    דן אבן, מנהלי בתי החולים מתנגדים להקמת מרכז רפואי באשדוד, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008
  4. ↑ מוכרים את חדר המיון בשורה רעה לתושבי אשדוד: חדר המיון, ככל הנראה, לא ייפתח.
  5. ↑ עכשיו זה רשמי: פורסם מכרז להקמת בית חולים באשדוד, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2009
  6. ↑ משה ג'רפי, אולי הפעם? פורסם המכרז להקמת בית החולים באשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 2009
  7. ↑ יעל גרונטמן, אסותא אשדוד זכתה במכרז: תקים את ביה"ח הראשון בעיר, גלובס, 11 באפריל 2011
  8. ↑ משה ליכטמן , ‏תחקיר: הדיל של ליצמן, עמותת חסידים וקופ"ח באשדוד, באתר גלובס, 24 בפברואר 2013‬
  9. ↑ רוני לינדר-גנץ, הסכם חסר תקדים: אסותא תוותר על שר"פ באשדוד - וכמה היא תקבל מהמדינה?, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2016
  10. ↑ יניר יגנה ורויטל בלומנפלד‏, בית חולים ציבורי חדש נפתח לראשונה מאז 1980, באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביוני 2017
בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים
ניידת טיפול נמרץ חדשה עם ציוד רפואי, אמצע שנות ה־80
לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • האנגלי (נצרת) • המשפחה ה"קדושה" (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • בני ציון (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא (תל השומר) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • בית החולים מרב (בת ים) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • בית לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • מרכז לחולי אלצהיימר ע"ש סטוצ'ינסקי (רמת גן) • רעות (תל אביב) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • אלי"ן (ירושלים) • הרצוג (ירושלים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה – מב"ן שב"ס (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • טלביה (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים מנחם בגין (קריית אתא) • בית בלב (ראשון לציון) • עלה נגב (עלה נגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי חולים ליולדות הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • רמת מרפא (רמת גן) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים בית החולים בפרדס כ"ץ (בני ברק) • הנסן (ירושלים)
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.