בית המשפט העליון של יפן
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של יפן |
אגפים מנהליים
נושאים קשורים
 |
בית המשפט העליון של יפן (ביפנית: 最高裁判所) הוא הסמכות השיפוטית העליונה ביפן. לבית משפט זה סמכות עליונה בפירוש חוקת יפן ובהכרעה בשאלות הנוגעות לחוקים במדינה, ברמה הלאומית וברמה המקומית. כן מוקנית לו גם סמכות של ביקורת שיפוטית, דבר אשר מאפשר לו לפסול חוקים שחוקקו הדיאט של יפן ואספות מקומיות ולהכריז על פעולות מנהליות כי הן אינן חוקתיות.
נשיא בית המשפט העליון של יפן הוא הירונובו טקסאקי.
היסטוריה
בית המשפט העליון הראשון ביפן שפעל בדפוסים של בית משפט עליון בעולם המערבי היה בית המשפט העליון למנהל שיפוטי (大審院) אשר הוקם על ידי משרד המשפטים בשנת 1875. בבית משפט זה ישבו 120 שופטים, הן בחטיבות אזרחיות והן בחטיבות פליליות. חמישה שופטים ישבו בכל הרכב. החטיבה הפלילית של בית משפט זה הייתה ערכאה ראשונה לפשעים נגד קיסר יפן ולפשעים חמורים נגד הסדר הציבורי. החוק שמכוחו פעל בית משפט זה בוטל בשנת 1947, עת הוקם בית המשפט העליון במתכונתו הנוכחית תחת החוקה.
סמכויות
סעיף 81 לחוקה מגדיר את בית המשפט העליון כערכאה עליונה עם סמכות לקבוע את חוקתיותם של כל חוק, צו, פקודה או תקנה. בית המשפט העליון אחראי להציג מועמדים לשופטים עבור בתי משפט נמוכים יותר שימונו על ידי הממשלה, לקבוע סדרי משפט, לפקח על המערכת המשפטית, לרבות על פעילותם של תובעים, ולהטיל משמעת על שופטים ועובדים אחרים במערכת המשפט. בית המשפט פוסק את דינו בהרכב מורחב של 15 שופטים או בהרכב מצומצם של חמישה. ההרכב המורחב נדרש לדיונים בנושאים חוקתיים.
ביקורת שיפוטית
בית המשפט העליון היא בית המשפט היחיד ביפן שלו סמכות מפורשת לביקורת שיפוטית על חוקים, אם כי נטען כי לבתי משפט נמוכים ממנו גם כן הסמכות לפרש את החוקה. בניגוד לבתי משפט לחוקה במדינות אחרות, בית משפט זה מקיים ביקורש שיפוטית רק במקרים שבהם יש מחלוקת אמיתית בין הצדדים, והוא אינו דן בשאלות הבאות לפתחו מטעם נציגי ממשל.
בית המשפט בדרך כלל ממאן להשתמש בסמכות הביקורת השיפוטית שמעניקה לו החוקה, משום חוסר רצונו להתערב בעניינים רגישים פוליטית. חריג לנוהג זה של בית המשפט היה בדמות סדרה של פסיקות בעניין חוסר חוקתיותה של הקצאת המושבים בדיאט למחוזות הבחירה בבחירות הכלליות. בסך הכול פסל בית המשפט העליון שמונה חוקים מאז הקמתו ב-1947.
שופטים
מינוי שופטים
נשיא בית המשפט העליון נבחר על ידי ממשלת יפן וממונה על ידי הקיסר. לצדו שופטים 14 שופטים נוספים הנבחרים אף הם על ידי הממשלה. לאחר בחירתם עומדים שופטי בית המשפט העליון למשאל עם המאשר את מינוים בבחירות הכלליות העוקבות. נוסף על כך, השופטים עומדים לאישור משאל עם בכל עשר שנים מתחילת כהונתם, משאל עם שנערך אף הוא בזמן הבחירות הכלליות. במסגרת משאל עם זה, לא הועבר עד היום אף שופט עליון מתפקידו. גיל הפרישה של השופטים ביפן הוא 70.
נשיאי בית המשפט העליון
| נשיא בית המשפט העליון | תאריך מינוי |
|---|---|
| טדהיקו מיבוצ'י | 4 באוגוסט 1947 |
| קוטארו טנאקה | 3 במרץ 1950 |
| קיסבורו יוקוטה | 25 באוקטובר 1960 |
| מסטושי יוקוטה | 6 באוגוסט 1966 |
| קזוטו אישידה | 11 בינואר 1969 |
| טומוקאזו מורקאמי | 21 במאי 1973 |
| אקיזו פוג'יביאשי | 25 במאי 1976 |
| מאצ'יו אוקהארה | 26 באוגוסט 1977 |
| טקאקי אטורי | 2 באפריל 1979 |
| אוסמו טראדה | 1 באוקטובר 1982 |
| קואיצ'י יגוצ'י | 5 בנובמבר 1985 |
| ריוצ'אצ'י קוסאבה | 20 בפברואר 1990 |
| טורו מיושי | 7 בנובמבר 1995 |
| שיגרו ימגושי | 31 באוקטובר 1997 |
| אקירה מצ'ידה | 6 בנובמבר 2002 |
| נירו שימאדה | 16 באוקטובר 2006 |
| הירונובו טקסאקי | 25 בנובמבר 2008 |
בניין בית המשפט העליון
מקום מושבו הראשון של בית משפט עליון זה, אשר החל לפעול במאי 1947, היה מתחם מועצת הקיסר בארמון הקיסרי של טוקיו. בספטמבר של אותה שנה עבר בית המשפט העליון למבנה של בית המשפט המחוזי של טוקיו, ובאוקטובר 1949 עבר למקום מושבו במתחם הקודם של בית המשפט העליון למנהל שיפוטי. בשנת 1974 עבר בית המשפט לבניין הנוכחי שבו הוא יושב ברובע צ'יודה שבטוקיו. זהו בניין בן חמש קומות שתוכנן על ידי האדריכל שיניצ'י אוקאדה ואשר זכה בפרס המוסד לארכיטקטורה של יפן לעיצוב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר בית המשפט העליון (באנגלית)
רישיון cc-by-sa 3.0