בית הפרס
בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.[1]
עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר.[2] לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור.[3] ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.