גאוגרפיה של אוקראינה

מפה טופוגרפית של אוקראינה.

אוקראינה היא המדינה השנייה בגודלה באירופה. המדינה מחזיקה בעמדה אסטרטגית במזרח אירופה, תוך שהיא גובלת בים השחור בדרום; בפולין, בסלובקיה ובהונגריה במערב; בבלארוס בצפון; במולדובה וברומניה בדרום-מערב וברוסיה במזרח. חלקם הצפוני של הרי הקרפטים משתרע אל תוך שטחה של אוקראינה, בחלקה המערבי של המדינה (הפסגה הגבוהה ביותר בשטחה היא הוברלה, בגובה 2,061 מטרים מעל פני הים). יחד עם זאת, מרבית שטחה של אוקראינה הוא ערבה המשתרעת מצפון לים השחור, ונחצית על ידי נהר הדנייפר, אשר חוצה את אוקראינה מצפון לדרום ונשפך לים השחור מערבית לחצי האי קרים, ליד שפך נהר הבוג הדרומי ונהר הדניסטר. חלקו של הגבול עם רוסיה עובר דרך ים אזוב.

שטח

שטחה הכולל של אוקראינה הוא 603,700 קילומטרים רבועים. אורכם הכולל של כל גבולותיה היבשתיים הוא 4,558 קילומטרים. היא גובלת בבלארוס (891 קילומטרים), בהונגריה (103 קילומטרים), במולדובה (939 קילומטרים), בפולין (428 קילומטרים), ברומניה (169 קילומטרים בדרום, 362 קילומטרים במערב), ברוסיה (1,576 קילומטרים) ובסלובקיה (90 קילומטרים). אוקראינה גובלת, בנוסף, גם ב-2,782 קילומטרים של ים. רובה של אוקראינה מורכב מערבות פוריות וממישורים. ההרים נמצאים בחלקה המערבי של המדינה (הרי הקרפטים) או בחצי האי קרים אשר בדרומה, בלבד. הנקודה הגבוהה ביותר באוקראינה היא ההר הוברלה, בגובה 2,061 מטרים מעל פני הים. במונחים של ניצול הקרקע, 58% משטחה של אוקראינה נחשבים כקרקע ראויה לעיבוד, 2% משמשים לגידולים קבועים, 13% הם אדמות מרעה, 18% הם יערות ו- 9% הם אחרים. רק כ- 5% מהשטח הוא הררי. ישנן ביצות רבות באגן הפריפיאט (ביצות פריפיאט), ושטחים עשירים בקרקע שחורה ופוריה ("צ'רנוזיום"). כ- 15% מהשטח הוא עירוני.

אקלים

לאוקראינה אקלים ממוזג יבשתי, ואקלים ים-תיכוני בחופו הדרומי של חצי האי קרים. חלוקת המשקעים במדינה אינה שוויונית: משקעים רבים יורדים במערב ובצפון ומעטים יורדים באזורים המזרחיים והדרום-מזרחיים. החורפים קרים לאורף הים השחור, ואף קרים יותר בפנים הארץ; הקייצים חמים ברובה של המדינה, וחמים מאד בדרומה.

משאבים טבעיים

משאבי הטבע העיקריים של אוקראינה כוללים מחצבי ברזל, פחם, מנגן, גז טבעי, נפט, מלח, גופרית, גרפיט, טיטניום, מגנזיום, קאוליניט, ניקל, כספית ועץ.

בעיות סביבתיות

בעיותיה הסביבתיות של אוקראינה הן אספקה לקויה של מים ראויים לשתייה, זיהום אוויר ומים, ובירוא יערות. בנוסף, קיים זיהום רדיואקטיבי באזור הצפון-מזרחי של המדינה החל משנת 1986, כתוצאה מאסון צ'רנוביל.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים