גאוגרפיה של לבנון

לבנון נמצאת לאורך חופו המזרחי של הים התיכון. אורך המדינה (צפון - דרום) גדול פי שלושה מרוחבה (מזרח - מערב). המדינה הופכת צרה יותר ככל שמדרימים. לבנון ממוקמת אסטרטגית על קווי הסחר בין מזרח למערב, בין הודו והמזרח הרחוק לבין אירופה. מיקומה הוא שהקנה לה בעבר את חשיבותה הגאו-פוליטית ואת השפעתה העולמית, ויצרה אוכלוסייה שהייתה ידועה בקוסמופוליטיות ובגיוון שלה. הערים טריפולי, ביירות, צור וצידון שימשו ערי נמל מרכזיות למסחר.

אדמה

שטחה של לבנון הוא 10,452 קמ"ר. רוחבה הוא 88 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר, 32 ק"מ בנקודה הצרה ביותר, ו-56 ק"מ בממוצע. מבחינה גאוגרפית ניתן לחלק את המדינה ל-4 רצועות אורך: רצועת החוף, הרצועה המערבית, הרמה המרכזית והרצועה המזרחית. רצועת החוף היא רצועה צרה מאד המשתרעת בין חוף הים התיכון לבין ההרים, היא רחבה יותר באזור הצפון שם רוחבה 6.5 ק"מ בלבד (צפונית לטריפולי). דרומית יותר, כמה קילומטרים דרומית לג'וניה מתחלפת הרצועה של 1.5 ק"מ בהרים הנופלים לתוך הים. מרבית החוף סלעי. בים אין מפרצים או נמלים טבעיים, ככל שנעים דרומה כך כוללת הרצועה יותר חול. רצועת החוף משמשת בעיקר לגידולים של ירקות ופירות.

הרצועה המערבית, המכונה גם הר הלבנון, נחשבת גם ללבנון ההיסטורית, לפני 1920, אז הוגדרה לבנון הגדולה. הר הלבנון הוא רכס ההרים הגבוה ביותר בלבנון, ומהווה חלק מרכס ארוך יותר המתחיל בצפון סוריה (אמנוס, הרי נור) וממשיך מהרי הלבנון להרי הגליל, השומרון, להרי יהודה והר הנגב ומסתיים בדרום חצי האי סיני (סנטה קתרינה, הר סיני). רוחב הרצועה נע בין 65 ק"מ באזור טריפולי ל-9.5 ק"מ בקצה הדרומי. ההר הגבוה ביותר ברכס וגם הגבוה ביותר בלבנון הוא אל קורנט אסוואדה המתנשא לגובה 3,088 מ' מעל פני הים. בדרום מתפצלים ההרים ויוצרים את הרי השוף.

הרמה המרכזית, המכונה גם הבקאע (בדומה למילה "בקעה" בעברית), היא עמק המפריד בין הר הלבנון להר מול הלבנון. אורכו 177 ק"מ ורוחבו נע בין 9.6 ק"מ ל-16 ק"מ (מרכז הבקאע הוא החלק הרחב ביותר). גובהה הממוצע של הרמה הוא 762 מטר מעל פני הים. הבקאע היא חלק מרצועת עמקים הכוללת את בקעת הירדן, הערבה ונהר העאסי. הבקאע היא מוקד החקלאות הלבנוני המרכזי והיא כוללת גידולים רבים.

הרצועה המזרחית, המכונה גם מול הלבנון, דומה באורכה ובגובהה להרי הלבנון, הנקודה הגבוהה ביותר היא הר חרמון שגובהו 2814 מטר מעל פני הים. המשכו של הר מול הלבנון הוא מרמת חורן, דרך ירדן, עד לאורך מפרץ אילת מצדו המזרחי. הר מול הלבנון יבש יותר מהר הלבנון ומאוכלס בצפיפות נמוכה יותר.

בעבר היו הר מול הלבנון והר הלבנון יחידה אחת, שהופרדה בעקבות השבר הסורי-אפריקאי המתחיל בדרום אפריקה ומסתיים בטורקיה. הבקאע היא הקצה הצפוני של השבר.

אקלים

בלבנון אקלים ים תיכוני המתאפיין בקיץ ארוך, חם ויבש ובחורף ממוזג וגשום, דומה לזה שבישראל אך קר וגשום ממנו. המבנה הטופוגרפי יוצר שינויים מקומיים למבנה הבסיסי של האקלים הים תיכוני. לאורך החוף, הקיץ חם ולח ללא גשם אך עם לחות גדולה היוצרת טל - דבר המועיל לחקלאות. כמות המשקעים השנתית נעה בין ממוצע שנתי של 500 מ"מ בבקעת הלבנון עד 1,500 מ"מ בהר הלבנון, והיא יורדת בעונת החורף. כמות המשקעים עשויה להשתנות במידה ניכרת משנה לשנה. שלג מכסה את מרבית פסגות ההרים הגבוהים לאורך החורף, לכן הוקמו בלבנון מספר אתרי סקי. הבקאע היא מדבר צל גשם ולכן כמות המשקעים בה נמוכה משמעותית מכמות המשקעים בהר הלבנון, מאידך אין הבקאע מושפעת מחמסין, ובחורף היא זוכה ליותר שלג מהר הלבנון למרות גובהה הנמוך יותר.

נהרות אגמים ומקורות מים

למרות שבלבנון נהרות ונחלים רבים, מרבית הנהרות קטנים, מהירים ומתחתרים בתוך ההרים, ולכן אינם עמוקים דיים כדי להוות נתיב תחבורה במדינה, או להיות מקור השקיה יחיד. מקור המים העיקרי של הנחלים הוא מעיינות בהר הלבנון, הנובעים מתוך סלעי הגיר בגובה שבין 915 מטר לבין 1,524 מטר מעל פני הים. הבקאע מושקית על ידי שני נהרות מרכזיים: נהר העאסי, הנמשך צפונה ונשפך לים התיכון בטורקיה, ונהר הליטני, הזורם דרומה, פונה באופן חד מערבה ליד מטולה, ונשפך לים התיכון באזור צור וצידון. נהר ברדה שמקורו בהר מול הלבנון, נמשך לתוך סוריה ומשקה את אגן דמשק. בלבנון יש אגם קבוע אחד, אגם קרעון, שהוא אגם מלאכותי על מי הליטני, וכן אגם עונתי בחורף ליד יאמונה, 40 ק"מ צפונית מזרחית לטריפולי.

נתונים

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.