גלית דיסטל-אטבריאן

גלית דיסטל-אטבריאן
לידה 10 בינואר 1971 (50)
ירושלים, ישראל  ישראל
עיסוק סופרת ופובליציסטית
לאום ישראלית
שפות היצירה עברית

גלית דיסטל-אַטְבַּרְיָאן (נולדה ב-10 בינואר 1971) היא פובליציסטית וסופרת ישראלית, המתמודדת בבחירות לכנסת העשרים וארבע ברשימת הליכוד.

ביוגרפיה

נולדה בשם גלית אטבריאן, לפרווין (לאה) ולרחמים,[1] שעלו לישראל מאיראן ב-1965, וגדלה בירושלים. היא בעלת תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, לימדה פילוסופיה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, ולאחר מכן יצאה עם בעלה, עודד דיסטל, לשליחות בת חמש שנים, כחלק מעבודתו כנספח כלכלי בשגרירות ישראל ביוון. מאז חזרתה לישראל היא עוסקת בתחום ההלבשה וכן בכתיבת ספרות. דיסטל החלה גם בלימודים לתואר שני בפילוסופיה אנליטית באוניברסיטה העברית, אך לא השלימה אותם.[2]

בשנת 2009 יצא לאור ספרה הראשון, "ואם היו אומרים לך", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר זכה בתמיכת מפעל הפיס "בהוצאה לאור של ספרים בעלי ערך ספרותי".[3] בשנת 2014 יצא לאור ספרה השני, "טווס בחדר מדרגות", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. הספר היה בין חמשת הספרים המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות לאותה שנה.[4]

כותבת טור קבוע באתר nrg וכן טורים לאתר "מידה". הגישה בימי רביעי את התוכנית "לא סותם ת'פה" ברדיו גלי ישראל ביחד עם אראל סג"ל. באפריל 2016 החלה להגיש עמו, יום אחד בשבוע, את תוכניתו החדשה בגלי צה"ל.[5] כמו כן, היא משתתפת בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20. בנוסף, היא מגישה סרטוני דעה בעבור כאן - תאגיד השידור הישראלי. בכתיבתה והופעותיה התקשורתיות היא מביעה עמדות ימניות ותוקפת את תרבות ה"פוליטיקלי קורקט"[6] והשמאל הרדיקלי. בין השאר האשימה את ארגוני הנשים והפמיניסטיות בכך שהן מתעלמות מאלימות כלפי נשים כאשר המבצעים הם ערבים (פלסטינים או ערביי ישראל) או מסתננים מאפריקה ומנסות למנוע מנושאים אלו לעלות לסדר היום הציבורי.[7]

מ-2017 מפרסמת טורי דעה ב"ישראל היום". כתבה מספר נאומים עבור שרת התרבות מירי רגב.[8]

בינואר 2020 הסכימה תחנת הרדיו גלי צה"ל לשלם למני נפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין התבטאות של דיסטל-אטבריאן בראיון שערכה איתו בתחנה.[9]

ב-15 בנובמבר 2020 החלה להגיש תוכנית יומית בתחנת הרדיו גלי ישראל בשעה 16:00 אחר הצהריים.

דיסטל-אטבריאן הייתה נשואה לעודד דיסטל ולהם שני ילדים. מתגוררת בכפר האורנים.

פעילות פוליטית

ב-4 בפברואר 2021 לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט בנימין נתניהו, לשריין אותה במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת.

לקריאה נוספת

  • יוכי שלח, "פטפוטי נשים: על אסטרטגיית כתיבה של רשת נשית ברומן 'ואם היו אומרים לך'", בתוך: העברית שפה חיה: קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ז', הוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ' 431–444.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מכתב פתוח לפרופסור יורם יובל, בעמוד הפייסבוק של מאוחדים להצלת ישראל, 2 ביוני 2019
  2. ↑ טלי חרותי-סובר, אצל גלית דיסטל אטבריאן, הצהרות לחוד ומציאות לחוד גם כשמדובר בתואר השני, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
  3. ↑ מועצת הפיס לתרבות ולאמנות - דו"ח פעילות 2009, הפרק "ספרים בעלי ערך ספרותי", עמ' 41
  4. ↑ טווס בחדר מדרגות, באתר פרס ספיר
  5. ↑ גיא עזרא, ‏הצוות החדש של אראל סג"ל בגלי צה"ל, באתר "סרוגים", 27 במרץ 2016
  6. ↑ כאן - גלית דיסטל אטבריאן - התסכול של הגבר הלבן הפריווילגי הוא הבוננזה של דונלד טראמפ, ערוץ היוטיוב של תאגיד השידור הישראלי.
  7. ↑ גלית דיסטל אטבריאן, פתאום הח"כיות מהשמאל החליטו לשתוק, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2015
  8. ↑ איתי שטרן, גלית דיסטל אטבריאן תזומן לבירור: כתבה נאומים למירי רגב בזמן עבודתה בכאן, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
    איתמר ב"ז, אם זכרוני אינו מטעני, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2019
  9. ↑ אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.