גן וואהל לוורדים
| גן וואהל לוורדים |
|---|
גן וואהל לוורדים הוא פארק המהווה 'ריאה ירוקה' בלב קריית הממשלה, ומרכז סביבו מוסדות שלטון כמו משכן הכנסת, משרדי הממשלה ובית המשפט העליון.
היסטוריה
התוכנית להקים גן בלב קריית הממשלה עמדה על הפרק עם תכנון הגבעה כולה בראשית שנות ה-50. אדריכלי הנוף מאיר ויקטור ויחיאל סגל נקראו לתכנן את הגן, תוך התחשבות במבני השלטון שטרם נבנו (משכן הכנסת, למשל, הוקם רק ב-1966). הגן שהוקם באותה עת נקרא 'גן הנשיא', והוא יועד לטקסים ממלכתיים בלבד, כך שלציבור לא הותרה הכניסה אליו כלל. רק במהלך שנות ה-60, בעקבות מאבק ציבורי, נפתח הגן לקהל הרחב, ואף הותקנו בו שבילים וספסלים ציבוריים.
בשנות ה-70 הוצב בגן העתק של פסל החרות האמריקני, אולם הוא הועבר לגן הפעמון שנבנה ב-1978.[1]
במהלך הכשרת הגן נתגלו בו שלוש מערות קבורה יהודיות עתיקות, שתוארכו לימי בית המקדש השני. המערות החצובות מעידות על קיום יישוב יהודי באזור באותה עת. ממצא ארכאולוגי נוסף בגן הוורדים הוא רצפת פסיפס שלמה מן התקופה הביזנטית. הרצפה נתגלתה בקיבוץ שדה נחום והיא מוצגת בצד השביל המוליך אל הכנסת.
הקמת גן הוורדים
בשנת 1978 חיפש דוד גלעד, חבר מועצת הפרחים בישראל וחובב ורדים, מקום לארח את תערוכת הוורדים הבינלאומית, שתוכננה להתקיים בישראל ב-1981. הוא פנה לאדריכל הנוף יוסף סגל (בנו של יחיאל סגל, מתכנן הגן המקורי), ובתמיכתו של ראש העיר דאז, טדי קולק, הוחלט להסב את 'גן הנשיא 'לגן הוורדים'.[2]
הקמת הגן הסתייעה בתרומתם של ויויאן ומוריס וואהל והקרן לירושלים. הוא תוכנן בידי אדריכלי הנוף יוסף סגל, צבי דקל, אורי מילר ומאיר ויקטור. הגן משתרע על פני שטח של 81 דונמים,[3] ונחשב לגן הייצוגי והגדול ביותר בארץ לוורדים, שכן שתולים בו כ-15,000 שיחי ורדים מ-400 זנים שונים. הוורדים בגן פזורים בחלקות על פי ארצות, ובכל חלקה ישנם שלטי הסבר על סוג הוורדים ומוצאם.
תיאור ופעילות
בלב הפארק מצוי גם אגם מלאכותי קטן בעל שני מפלסים, אליו מוזרמים המים בתעלה פתוחה ממפל. האגם מהווה אטרקציה תיירותית, ומהווה חלק מפעילות הפנאי והספורט הנערכת תדיר ברחבי הגן. במזרח הפארק פועל מנחת המסוקים על שם תא"ל שמואל אלדר, המשרת את באי הכנסת. סמוך אליו שוכנת מנורת הכנסת, הכלולה אף היא בתחומי גן הוורדים.
בשל מיקומו הייחודי של הגן המטופח בלב קריית הממשלה, נערכות בו מדי פעם קבלות פנים רשמיות לאורחי מדינת ישראל ועיריית ירושלים. מאידך, משמש המקום כמוקד להפגנות נגד משרדי הממשלה, ובאופן כמעט קבוע שוכנים בו אוהלי מחאה נגד השלטון. מאהל המחאה הגדול והמפורסם ביותר שאירח גן הוורדים היה נגד תוכנית ההתנתקות ב-2005. בשנת 2003 לאחר צעדת האמהות כמשפחות חד הוריות שיצאה ממצפה רמון בהנהגת ויקי כנפו, הוקם מאהל מחאה בגן עצמו שפעל במשך מספר חודשים. אל המאהל הזה עלו ברגל אמהות נוספות. בעקבות מחאה זו בוצעו תיקוני חקיקה בחוק הביטוח הלאומי ששיפרו במעט את מצבן.
גלריה
האגם שבמרכז הגן
מפל המים המלאכותי בגן הוורדים.jpg.webp)
אובליסק בגן הוורדים
ילד מריח ורד בגן הוורדים
רצפת הפסיפס בגן וואהל
מנחת הכנסת בגן הוורדים
רחבת יוסף חקשורי בקצה גן הוורדים
מנורת הכנסת
ראו גם
לקריאה נוספת
- מדריך ישראל החדש , הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וכתר. ירושלים, כרך 12 עמוד 107.
קישורים חיצוניים
- הריאה הירוקה של ירושלים ( גן וואהל לוורדים ) (גלריית תמונות)
- גן וואהל לוורדים, עיריית ירושלים
- תמונות מגן הוורדים בירושלים
- גן ווהל לורדים - סיכום באנגלית
- ההיסטוריה של הגן באנגלית
הערות שוליים
- ↑ זאב וילנאי, ירושלים החדשה וסביבתה, 1976
- ↑ http://www.jerusalem.muni.il/shefa/rosepark/english/history.htm
- ↑ אתר עיריית ירושלים
רישיון cc-by-sa 3.0