דזמונד טוטו

דזמונד טוטו

הארכיבישוף דזמונד טוטו
בת זוג נומליזו לי טוטו

דזמונד מפילו טוטו (באנגלית: Desmond Mpilo Tutu; נולד ב-7 באוקטובר 1931) הוא כומר דרום-אפריקאי, ממנהיגי מאבק השחורים באפרטהייד, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1984.

ביוגרפיה

קריירה

טוטו נולד בעיר קלרקסדורפ בטרנסוואל, ממנה עבר עם הוריו בגיל 12 ליוהנסבורג. כבנו של מורה פנה בעצמו למקצוע ההוראה, אך לאחר מספר שנים בודדות בהן שימש כמורה בתיכון, התפטר כמחאה על יישום חוק חינוך הבנטו, שקבע רמת שירותי חינוך נמוכה לשחורים במסגרת מערכת החינוך הדרום אפריקנית. הוא פנה ללימודי תאולוגיה, והוסמך ככומר בכנסייה האנגליקנית ב-1960.

בין השנים 1962 ל-1966 למד בקינגס קולג' לונדון במסגרת מלגה ממועצת הכנסיות העולמית, הוא סיים תואר ראשון ושני בתאולוגיה במקביל לעבודתו בכנסייה. ב-1967 חזר לדרום אפריקה והטיף כנגד האפרטהייד. בין השאר כתב לנשיא דרום אפריקה ג'ון פורסטר מכתב בו המשיל את מצב השחורים במדינה ל"חבית חומר נפץ".

בשנת 1975 מונה לראש הכנסייה האנגליקנית ביוהנסבורג, השחור הראשון בתפקיד זה. ב-1976 לבישוף של לסוטו, וב-1978 למזכיר הכללי של מועצת הכנסיות של דרום אפריקה (SACC), ב-1986 היה לשחור הראשון שעמד בראש הכנסייה האנגליקנית בדרום אפריקה, ונשא את התואר הארכיבישוף של קייפטאון, במקביל בשנים 1987 ל-1997 שימש כנשיא מועצת הכנסיות של אפריקה.

באוגוסט 2009 קיבל טוטו את מדליית החירות הנשיאותית מידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה על פועלו.[1][2]

מאבקו באפרטהייד

לאורך הקריירה הפוליטית שלו טוטו פעל למאבק לא-אלים באפרטהייד, תוך ביקורת על הקו הטרוריסטי של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני, והתקרבותה לקומוניזם. הוא תמך בחרם העולמי על דרום אפריקה, ובמהלך דרשותיו ומסעותיו בעולם, בהם גייס תומכים למאבק באפרטהייד, נהג טוטו להשוות בין מדיניות ממשלת דרום אפריקה לנאציזם ולקומוניזם, דבר שהביא להחרמת דרכונו ואף למאסרו לזמן קצר ב-1980.

ב-1984 זכה טוטו בפרס נובל לשלום בזכות "תפקידו כמנהיג ומאחד במאבק באפרטהייד".

לאחר נפילת משטר האפרטהייד עמד טוטו בראש ועדת האמת והפיוס, שהוקמה במטרה לחקור את עוולות המשטר הקודם ואת הטרור של ארגוני האופוזיציה שלחמו נגדו, ולסייע בהעברה שקטה ומסודרת של השלטון לרוב השחור, על חשיבות עבודתה של הוועדה אמר דזמונד טוטו: "ללא מחילה אין עתיד, אך ללא הודאה לא תיתכן סליחה".

יחסו לישראל

טוטו ידוע בקו ביקורתי ואנטי ישראלי, במסגרתו השווה פעמים רבות את מדיניות ישראל לאפרטהייד בדרום אפריקה[3] ואף למשטרים אפלים אחרים מהעבר. על אף שציין את תמיכת היהודים במאבק נגד האפרטהייד, קרא לא לפחד מהלובי היהודי באמריקה ולתמוך בחרם בינלאומי על ישראל.

בביקורו ביד ושם ב-1989 קרא טוטו ליהודים לסלוח לנאצים,[4] ועורר ביקורת מצד גורמים רבים בישראל ובעולם, בהם מרכז שמעון ויזנטל אשר נציגו כינה את האמירה 'עלבון ליהודים ולקורבנות השואה'.

בנובמבר 2006 מונה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לעמוד בראש ועדת חקירה לתקרית בבית חאנון, בה נהרגו 19 פלסטינים כתוצאה מירי פגזים לאחר השלמת מבצע 'ענני סתיו' (במסגרת מבצע גשמי קיץ).[5] נשיא המועצה ציין כי טוטו "צפוי להגיע לרשות הפלסטינית, על-מנת להעריך את מצבם של הקורבנות, לטפל בצרכי הניצולים ולהמליץ על דרכים ואמצעים שיגנו על האזרחים הפלסטינים מפני התקפות ישראליות נוספות".[6]

בישראל התייחסו לוועדה כפוליטית והתמהמהו בהוצאת אישורי מעבר לחבריה, דבר שהוביל להודעה של טוטו על ביטול נסיעתו ולהשמעת ביקורת חריפה מצדו על ישראל.[7] בשנת 2008, לאחר שישראל מנעה את הגעתו לשדרות,[8] נכנס טוטו לרצועת עזה דרך מצרים. בדו"ח שפרסמה הוועדה נקבע ש"בהיעדר הסבר מבוסס מצד הצבא הישראלי... המשימה חייבת להסתכם בהכרזה שישנה אפשרות לפיה הפגזת בית חנון הייתה פשע מלחמה".[9]

באוגוסט 2009, בעת ביקור בישראל לקידום יוזמת הנשיא ברק אובמה,[10] טען בראיון לעיתון "הארץ" כי המערב מרגיש אשמה וחרטה כלפי ישראל בגלל השואה, ואת "הקנס" על כך משלמים "הערבים - הפלסטינים".[11] כמו כן הקביל בין רשמי ביקורו בישראל לזכרונותיו מתקופת האפרטהייד.

באוקטובר 2010 קרא לחברי האופרה של קייפטאון לבטל את הופעתם עם האופרה פורגי ובס בישראל "עד שהאפליה תיפסק", תוך שהוא משווה את ישראל למשטר האפרטהייד וטוען כי בשני המקרים מדובר ב"חברה שמבוססת על אפליה וגזענות".[12]

עם זאת, במסגרת ביקור משלחת הסברה של סטודנטים ואקדמאים ישראלים מטעם ארגון What Israel בביתו שבקייפטאון ב-18.08.2011, חזר בו דזמונד טוטו מקריאתו לחרם נגד ישראל באומרו כי "פעולת החרם איננה הדרך" והצהיר בפני הסטודנטים כי יש למדינת ישראל זכות קיום כ"מדינה ריבונית ועצמאית".[13]

דזמונד טוטו נמנה עם חבר הנאמנים של מרכז פרס לשלום.

לקריאה נוספת

  • דאגלס אברמס, ספר האושר, דאלאי למה/ דזמונד טוטו, הוצאת כתר, 2017.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ ‫אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ, באתר ynet‬
  2. ↑ Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries, ניו יורק טיימס, 12 באוגוסט 2009
  3. ↑ "אפרטהייד בארץ הקודש" מאת דזמונד טוטו - הגארדיאן (באנגלית)
  4. ↑ Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis, ניו יורק טיימס, 27 בדצמבר 1989
  5. ↑ ‫אבי יששכרוף, עמוס הראל, לפחות 19 פלשתינאים נהרגו מהפגזה של צה"ל על בית חאנון, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006‬
  6. ↑ ‫הילה רפופורט, האו"ם: דזמונד טוטו יחקור את תקרית בית חנון, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 29 בנובמבר 2006‬
  7. ↑ ‫ברק רביד ואי-פי, החקירה בוטלה, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2006‬
  8. ↑ ‫עקיבא אלדר, דזמונד טוטו: מאוכזב שלא נותנים לי לבקר בשדרות, באתר הארץ, 29 במאי 2008‬
  9. ↑ ‫AP, דו"ח האו"ם: ייתכן שהירי בבית חנון - פשע מלחמה, באתר ynet, 15 בספטמבר 2008‬
  10. ↑ ‫עקיבא אלדר, משלחת של מנהיגי עולם לשעבר תנסה לשווק את יוזמת אובמה לשני העמים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009‬
  11. ↑ ‫עקיבא אלדר, בישוף דזמונד טוטו ל"הארץ": הפלסטינים משלמים את מחיר השואה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009‬
  12. ↑ ‫סוכנויות הידיעות, דזמונד טוטו לאופרה של קייפטאון: בטלו הופעתכם בישראל, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2010‬
  13. ↑ הפתעה: דזמונד טוטו הבטיח לסטודנטים הישראלים לחדול מחרמות נגד ישראל, מקור ראשון, 02.09.2011
זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.