הגבעות הדרומיות של מודיעין

הגבעות הדרומיות של מודיעין הן שטח גבעות בתה בחלק הדרומי של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין.

שטח זה גובל בדרום בעמק איילון. בצפון בשכונות מכבים, רעות ומוריה בעיר מודיעין-מכבים-רעות, בגדר ההפרדה ממזרח ובשדרות החשמונאים והקיבוץ שעלבים והיישוב הקהילתי נוף איילון ממערב. השטח במחלוקת תכנונית, ונמצא בלב המאבק התכנוני של הגופים הירוקים. הגבעות הדרומיות הם חלק מהשטח המוניציפלי של העיר מודיעין-מכבים-רעות והם מוגדרים בתוכנית המתאר כשטח לבניה בעתיד.

גאוגרפיה

הגבעות הדרומיות הן שטחי גבעות בתה בשטח העיר מודיעין-מכבים-רעות. הגובה הממוצע של הגבעות הם בין 200–300 מטרים מעל פני הים, הנקודות הגבוהות בשטח הם חרבת' בארית (284) וחרבת' שיח' סולימאן (283). הגבעות מאופיינות באבן גיר מגיל הקנומן והטורון הגבעות הדרומיות של מודיעין הם צוואר הבקבוק של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין כחלק מהמסדרון האקולוגי של ישראל. המסדרון האקולוגי של ישראל הוא הרצף של השטחים הפתוחים לאורך מדינת ישראל שמאפשר מעבר של בעלי חיים ומחבר בין בתי גידול. לפי רשות הטבע והגנים מסדרון אקולוגי הוא שטח פתוח שאינו נתון לשינויים תדירים במרחב ובזמן ומחבר בין שני אזורים טבעיים[1]. מאז בניית גדר ההפרדה, המסדרון האקולוגי הצטמצם רבות באזור מודיעין ונוצר מצב בו הגבעות הדרומיות הם שטח בעל חשיבות אקולוגית גבוה מאוד. הסיבה לכך היא שהם מחברים בין עמק איילון והרי ירושלים אל שטחי יער בן שמן והדום השומרון. זאת מכיוון והשטחים שממערב למודיעין הם שטחים מבונים כמעט לחלוטין עד לקו החוף

חי

בעלי החיים ששטחי הגבעות הדרומיות הם בית הגידול הטבעי שלהם מגוונים ורבים. ישנם מיני יונקים כגון תן, נמייה, דרבן, ארנבת, גירית מצויה, ושועל מצוי. מיני זוחלים כקמטן החורש, זיקית, חרדון, צב יבשה ומניפנית מצויה. כמו כן יש מינים פגיעים כמו צבי ארץ-ישראלי וזיקיתיים וכן מינים בסכנת הכחדה כצבוע מפוספס[2].

צומח

בשטחי הגבעות הדרומיות, תצורת הנוף השולטת היא הבתה אשר מאופיינת בסירה קוצנית, קורנית מקורקפת, זקנן שעיר ואשחר ארצישראלי. תצורת הצומח של הבתה מאפיינת מאד אזורים ים תיכוניים. נכון לבשנת 2016 תצורת השטח בתה היא פחות מ-15% מכלל השטחים הפתוחים בישראל (שיחייה/בתת בני-שיח%5.65, ובתות עשבוניות%8.7) בשטחי הבתה יש מגוון רחב של בעלי חיים שוכני קרקע. יש עושר ומגוון מינים גבוה יותר של זוחלים, בהשוואה ליער נטוע ולחורש טבעי. וכן נמצא כי מבין חסרי החוליות, נמצא שבבתות עושר מיני הדבורים הוא הגבוה ביותר בארץ[3] הבתה היא בית גידול חשוב לשיחור מזון ולתנועה של עופות דורסים, לציפורי שיר מקננות קרקע, לזוחלים, לחרקים ואף ליונקים כמו הצבי הארצישראלי.

אקלים

ממוצע הגשמים בשטחי הגבעות הדרומיות הוא של 530 מ"מ בשנה. ממוצע הטמפרטורות בינואר הוא של 11 מעלות צלזיוס ובחודש אוגוסט הממוצע עומד על 25.6 מעלות צלזיוס.

מצב תכנוני

בשנת 1985 הוקם היישוב מכבים כישוב של בתים צמודי קרקע, ובשנת 1988 הוקם בסמוך היישוב רעות, גם הוא ישוב של בתים צמודי קרקע. בשנת 1990 אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה הקמתה של העיר מודיעין. באותה השנה אוחדו היישובים מכבים ורעות למועצה מקומית בשם מכבים-רעות ובשנת 2003 הן אוחדו עם העיר מודיעין ושם העיר היום הוא מודיעין-מכבים-רעות. בשנת 1996 אושרה תוכנית מתאר מקומית מודיעין מס' מד/2020. הקמת העיר לוותה בהתנגדויות רבות בטענה שהיא תפגע בערים לוד ורמלה הקרובות אליה ושהיא יושבת על שטחי טבע חשובים ואתרים ארכאולוגים רבים. בנוסף לכך, תוכנית עיצוב העיר שהכין האדריכל משה ספדיה ספגה ביקורות רבות: על הביזור העירוני, על הצפיפות הנמוכה, ועל ההסתמכות על רכב הפרטי כדי להסתובב בעיר. תוכנית המתאר יעדה את הגבעות שמדרום למכבים-רעות וממזרח ליישוב שעלבים כשטח לבניה בעתיד. סימון 'הגבעות הדרומיות' כשטח לתכנון מאיים על שטחי המסדרון האקולוגי באזור מודיעין. בנייה ב'גבעות הדרומיות' תיצור פקק אקולוגי בלתי עביר בין הרי ירושלים מדרום לשטחי העיר אלעד וראש העין מצפון. מאז שנות ה-90 יש תכנון רעיוני של רשות הטבע והגנים להקמת גן לאומי באזור הגבעות 'גן לאומי מכבים' בגלל חשיבות שטחי הבתה במרכז הארץ.

בעקבות איום הבניה התעורר מאבק ציבורי שמובילה החברה להגנת הטבע מאז תחילת שנות האלפיים, לשמירה על השטחים שמסביב למודיעין כשטח פתוח. בכל שנה סביב ט"ו בשבט עורכים חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע אירוע רב משתתפים בגבעות הדרומיות, על מנת לשמר את המודעות לחשיבות השמירה על האזור חופשי מפיתוח. מטרתה המוצהרת של החברה להגנת הטבע היא לשמור על שטחי המסדרון האקולוגי באזור מודיעין בכלל, ובשטחים המאוימים בבניה בפרט, כשטחים טבעיים פתוחים [3].

היסטוריה

שטחי הגבעות הדרומיות היו מיושבים לאורך ההיסטוריה בתקופות שונות, והשטח מלא בחורבות ארכאולוגיות מתקופות שונות. יש ממצאים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל במאה השישית לפני הספירה בחרבת' עגלגל ועד ממצאים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל במאה הרביעית לספירה בחרבת'קנובה. בחרבת חדת' נתגלו גתות רבות, מערות קבורה, וכן כנסייה מהתקופה הביזנטית. בחרבת' בארית נתגלה בית חווה מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד למאה הראשונה לספירה ומבנים מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בחרבת' קנובה נערך סקר בשנת 2003 ונמצא מבנה מלבני שתוארך לתקופה הביזנטית. בחרבת' עגלגל, נחשפו שני מבנים, האחד מהתקופה הפרסית וראשית התקופה ההלינסטית, והאחר מהתקופה הרומית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דותן רותם, ניר אנגרט, עזרי אלון, חווה גולדשטיין וגיל בן-נון מסדרונות אקולוגיים מהלכה למעשה, מפרסומי חטיבת המדִע והממשקֱ וחטיבת מורשת ונוף, 2015 רשות הטבע והגנים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מסדרונות אקולוגיים-מהלכה למעשה. עקרונות והנחיות לתכנון וממשק מסדרונות אקולוגיים בישראל. דותן רותם, ניר אנגרט, עזרי אלון, חווה גולדשטיין וגיל בן־נון
  2. ↑ נלקח מאתר biogis של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים
  3. ↑ דו"ח מצב הטבע בישראל 2016,המארג-התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.