אלעד

אלעד

מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ישראל פרוש
גובה ממוצע[1]	‎122 מטר
תאריך ייסוד	1998
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	47,866 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	40
- שינוי בגודל האוכלוסייה	2.1% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	13,516 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	5
תחום שיפוט[2]	3,470 דונם
- דירוג שטח שיפוט	216
(למפת גוש דן מוגדלת)   אלעד (למפת גוש דן רגילה)   אלעד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלעד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלעד 32°03′04″N 34°57′24″E / 32.0510600037929°N 34.9566715158066°E / 32.0510600037929; 34.9566715158066
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	2 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2016[2]	0.3895
- דירוג מדד ג'יני	153
לאום ודת[2]   יהודים: 100%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 16.3% גילאי 5 - 9 18.0% גילאי 10 - 14 17.3% גילאי 15 - 19 11.2% גילאי 20 - 29 9.9% גילאי 30 - 44 18.7% גילאי 45 - 59 6.2% גילאי 60 - 64 0.8% גילאי 65 ומעלה 1.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 70 –  יסודיים 44 –  על-יסודיים 30 תלמידים 16,184  –  יסודי 12,660  –  על-יסודי 3,524 מספר כיתות 650 ממוצע תלמידים לכיתה 25.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)		פרופיל אלעד נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.elad.muni.il

הכניסה לעיר אלעד

רחוב טיפוסי באלעד, 2005

מאוזוליאום מזור

אֶלְעָד היא עיר בעלת אוכלוסייה דתית-חרדית במחוז המרכז בישראל, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998 וב-23 בנובמבר 2007 הוכרזה כעיר.

היסטוריה

אלעד שוכנת דרומית לראש העין, דרום-מזרחית לפתח תקווה וצפון-מזרחית לנמל תעופה בן-גוריון, כשכביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב. יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, וממערב לעיר שוכן גן לאומי מאוזוליאום מזור.

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994 בהתבסס על החלטת ממשלה בעניין זה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צרכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם.

ב-20 בנובמבר אותה שנה נתכוננה המועצה הממונה. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר מתפתחים והולכים עם הזמן. באוגוסט 2004 פנתה המועצה המקומית למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לשינוי מעמדה של אלעד לעיר, בקשה שהוגשה שנית ביולי 2005^[3]. בחודש יוני 2006 אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,550 דונמים.

באוגוסט 2017 העביר משרד הביטחון לעיר שטח אש בן מאות דונמים ששכן ממזרח לעיר. שטח זה יאפשר בנייה של אלפי דירות נוספות^[4].

בשנת 2009 זכתה אלעד בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות" על עשר שנים רצופות של זכייה בפרס היוקרתי^[5].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באלעד 47,866 תושבים (מקום 40 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאלעד דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 28.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,219 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[6]

באלעד מגוון מייצג של אוכלוסייה חרדית טיפוסית - ספרדים בני עדות המזרח, לצד ליטאים וחסידים. בעיר גם קהילה מגובשת של ציבור דתי-לאומי. בולטת באלעד קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ, המפעילים בעיר מוסדות קהילתיים מפותחים.

תחבורה ציבורית

את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים-עילית. החברה מפעילה קווים לבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, ראש העין, תל אביב, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר עילית, נתניה, כפר חב"ד ותל השומר על בסיס יומי, וכן לנתיבות, צפת, יסודות, רחובות, שוהם ויבנה בימי שישי ומוצ"ש. בחופשות ובזמנים מיוחדים מופעלים קווים גם לגני יהושע ולחופי הים בתל אביב ובהרצליה. כמו כן מפעילות חברות אחרות קווים לרכסים וחיפה (אגד), לבית שמש, עפולה וטבריה (סופרבוס).

באפריל 2008 החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לשקם את תוואי המסילה המזרחית מלוד לחדרה מזרח כמסילת גיבוי למסילת החוף בין חדרה לתל אביב ולרכבות משא, כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל. במסגרת הפעלת הקו, תוקם תחנת רכבת ממערב לעיר.

ביולי 2015 זכתה חברת קווים במכרז להפעלת התחבורה הציבורית באלעד, והיא החלה להפעילה ביוני 2016.

בשנת 2017 הוקמה פינת חי במתחם הפארק באלעד. בשנת 2018 הוחלט להרחיבו ל"גן חיות"

ישיבות באלעד

• ישיבה גדולה "כנסת יחזקאל"
• ישיבה גדולה "שערי תבונה"
• ישיבה גדולה "תורה בתפארתה"
• ישיבה גדולה "נר ישראל"
• קיבוץ היכל אלעזר (ברוידא)
• ישיבה תיכונית "ישיבת ראשית חכמה (עתיד)"
• ישיבה גדולה "באר התלמוד"
• ישיבת גדולה "באר אברהם" סלאנים
• ישיבה גדולה "באר התלמוד"
• ישיבה לצעירים "</nowiki>עטרת שלמה"</nowiki>
• ישיבה לצעירים "תורת חסד"
• ישיבה לצעירים "בני ראובן"
• ישיבה לצעירים "משאת המלך"
• ישיבה לצעירים "אהל אברהם"
• ישיבה לצעירים "ארחות יהודה"
• ישיבה לצעירים "</nowiki>בעלזא מכנובקא"</nowiki>
• ישיבה לצעירים "מבצר התורה" קרעטשניף
• ישיבה לצעירים "אבן האזל"
• ישיבה לצעירים "חכמת התורה"
• ישיבה לצעירים "הליכות שלמה"
• ישיבה לצעירים "מאור יוסף"
• ישיבה לצעירים "משכן אהרן"
• ישיבה לצעירים "שיח התלמוד"

סמינרים לנערות

• סמינר "דרכי חנה".
• סמינר "לדעת חכמה".
• סמינר "גברא".
• סמינר "אור האמת"
• סמינר "ויז'ניץ"

בתי ספר יסודיים עירוניים באלעד

• תלמוד תורה "קהילות יעקב".
• תלמוד תורה דעת תורה ".
• תלמוד תורה "דרכי שלום".
• תלמוד תורה "סלבודקא"
• תלמוד תורה "דרכי שמואל"
• תלמוד תורה חב"ד "פאר מנחם".
• תלמוד תורה "זכרון יעקב"
• תלמוד תורה "אמרי בינה"
• תלמוד תורה "מאור ישראל"
• תלמוד תורה "פרי תואר"
• תלמוד תורה "ערלוי"
• תלמוד תורה דרכי אבות "צאנז"
• תלמוד תורה "קהל חסידים"
• תלמוד תורה "ויז'ניץ"
• בית ספר בית יעקב - שני סניפים.
• בית ספר ממלכתי דתי "עמיעד".
• בית ספר ממלכתי דתי "נעם".
• בית הספר חב"ד "תפארת חיה".
• בית הספר "</nowiki>בית מרגלית"</nowiki>- שני סניפים
• בית הספר "אור האמת"
• בית הספר "אהל חיה"

אתרים בעלי עניין

• גן לאומי מאוזוליאום מזור - ובו מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3, ממבני התקופה הבודדים שנשתמרו בשלמותם בארץ ישראל המערבית. שוכן ממערב לעיר ליד כביש 444.
• יער קולה - ניטע על חורבות הכפר הערבי הנטוש קולה, שוכן מדרום לעיר. ביער אנדרטה לנופלים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרבות באזור במלחמת העצמאות.
• הפארק הארכאולוגי, ברחוב שמאי בעיר חושף ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בעיר.

ראשי המועצה והעירייה

• 1995–2004 - צוריאל קריספל - ראש המועצה הממונה, וראש המועצה המקומית הנבחר הראשון
• 2004–2008 - צביקה כהן - ראש המועצה המקומית, וראש העיר הראשון
• 2008–2013 - יצחק שלום עידן
• 2013 - מכהן : ישראל פרוש

סמל העיר

הסמל כולל את האלמנטים הבאים:

• שם העיר המפיץ קרני תכלת - הצבע תכלת מסמל ממלכתיות
• עץ אלה - עץ ארץ ישראלי טיפוסי המסמל יציבות, עוצמה וחוזק. מסמל גם צמיחה והתחדשות
• ספר פתוח - מסמל את אופייה הדתי של העיר

קישורים חיצוניים

ראו אלעד בוויקישיתוף.

• אתר עיריית אלעד

• פרופיל אלעד נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

• אינדקס אלעד הפורטל לתושבי אלעד
• בילי פרנקל, החיים באבק, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2007
• מירב ארלוזורוב, משהו טוב קורה בערים החרדיות, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2016

הערות שוליים

אלעד במבט מיער קולה שמדרום לה

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • באר יעקב • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות