הזירה הדרום-מזרח אסייתית

מלאיה וסינגפור

במהלך קרב מלאיה, נתקלו היפנים בהתנגדות קשה מצד כוחות הצבא ההודי, הדיוויזיה האוסטרלית השמינית ויחידות של הצבא הבריטי שנכחו במקום, אך העליונות בציוד ובכוח אש הכריעו את הקרב לטובת הצבא היפני הקיסרי. לאחר שנהדפו ממלאיה, נכנעו כוחות בעלות הברית, תחת פיקודו של לוטננט גנרל ארתור פרסיבל, לצבא היפני, ב-15 בפברואר 1942. כ-130,000 חיילים הפכו לשבויי מלחמה. הכניעה בסינגפור הייתה הכניעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הצבא הבריטי.

הפשיטה באוקיינוס ההודי

ערכים מורחבים – קרב איי הודו המזרחית, המערכה על בורמה

ב-31 במרץ 1942, החלה הפשיטה באוקיינוס ההודי, שנמשכה עד 10 באפריל. הפשיטה, שנערכה על ידי שייטת נושאות המטוסים של הצי הקיסרי היפני, כוונה כנגד נתיבי שיט ובסיסי בעלות הברית באוקיינוס ההודי. לאחר כיבוש האי ג'אווה, יצאו כוחות הצי היפני לאוקיינוס ההודי על מנת להשמיד את כלי השיט של הצי המלכותי הבריטי ולסייע לפלישה לבורמה. הפלישה נחלה הצלחה חלקית, שכן הצי המלכותי לא הושמד, אך כלי השיט הבריטים נאלצו לסגת לציילון ולקניה, שכן הבסיסים הקדמיים שלהם לא יכלו עוד להגן על עצמם מהתקפות יפניות. מצבו של הצי המלכותי המשיך להדרדר עם הצבתם מחדש של הכלים הגדולים בגזרות אחרות, ולבסוף נותר ממנו רק כוח ליווי לשיירות ימיות. ממאי עד נובמבר 1942, שימש כוח זה בפלישה למדגסקר, שמטרתה הייתה למנוע מהיפנים להשתמש באי, שהיה בשליטת צרפת של וישי. באותה שנה, הפגיז הצי היפני את העיר מדרס שבדרום הודו. על אף שהנזק הראשוני היה קל, התפנו תושבי העיר, מפחד מהמשך ההפגזות ומפלישה אפשרית.

כיבוש איי אנדמן וניקובר

ב-23 במרץ 1942, פלשו היפנים לאיי אנדמן וניקובר, והחזיקו בהם עד סוף המלחמה. ב-29 בדצמבר 1943, הועברה השליטה הפוליטית באי לידי הממשלה הזמנית של הודו החופשית. ראש הממשלה, סובאס צ'אנדרה בוס, ביקר בעיר הבירה פורט בלייר, והניף שם את דגל הודו. למרות זאת, שמרו היפנים על השליטה באי.