הילה גרסטל

הילה גרסטל
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 1955
השכלה

אוניברסיטת תל אביב

תפקידים בולטים

הילה גרסטל (נולדה ב-1955) היא משפטנית ישראלית. כיהנה כנציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות בשנים 2014 - 2016. לפני כן כיהנה כשופטת ונשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז.

ביוגרפיה

גרסטל היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1978). עבדה במשך ארבע שנים כעורכת-דין שכירה, ולאחר מכן כעצמאית. בשנת 1990 מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בשנת 1996 מונתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במינוי זמני, ובשנת 1997, תוך כדי הכהונה הזמנית, מונתה למינוי קבוע. בשנת 2006 מונתה לסגנית נשיא, שימשה בין היתר כראש מחלקת ערעורים בבית המשפט, וישבה כאם בית הדין ביחד עם השופטים עוזי פוגלמן ואילן ש' שילה.

שמה של גרסטל הוזכר לא פעם כמועמדת לבית המשפט העליון, בשנת 2004 היא הסירה את מועמדותה בשל נימוקים אישיים[1].

במאי 2007 התבקשה על ידי שר המשפטים דניאל פרידמן על דעת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, להקים את בית המשפט המחוזי מחוז מרכז ולכהן כנשיאתו הראשונה. בית המשפט המחוזי מחוז מרכז החל לפעול בחודש ספטמבר 2007 בפתח תקווה ובחודש ספטמבר 2012 עבר למשכנו הקבוע בלוד.

ב-25 בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין למנות את גרסטל להקים ולעמוד בראש נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות[2]. הממשלה אישרה את מינויה ביום 22 בדצמבר 2013, והיא נכנסה לתפקידה ב-1 באפריל 2014[3]. לאחר עימות מתמשך עם ארגון פרקליטי המדינה הודיעה ב-18 באפריל 2016 על התפטרותה מהתפקיד, והתפטרותה נכנסה לתוקף בתחילת יולי 2016. היא נימקה את התפטרותה בכך שנמנע ממנה להיות מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה בדיון בבג"ץ, ובכך שבכנסת הונחה הצעת חוק, שלפיה התביעה המשטרתית לא תהיה כפופה לנציבות הביקורת[4].

בתום תקופת כהונתה כנציבת הביקורת ציינה כי פרקליטות המדינה היא גוף חולה והעומד בראשה, שי ניצן, אינו ראוי לשמש בתפקידו[5].

ב-2017 שימשה גרסטל כמגשרת בתביעת דיבה של שרה נתניהו נגד העיתונאי בן כספית.

גרסטל נשואה לראובן, מנכ"ל אוצר התיישבות היהודים, ולהם שני ילדים.

תיק 1270

ערך מורחב – תיק 1270
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בינואר 2016 עלה שמה כמועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה[6].

בחקירת המשטרה בתיק 1270, עלה חשד כי גורמים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיחו לה שתיבחר אם תתחייב לסגירת תיק פרשת מעונות ראש הממשלה, שבו נמנית עם החשודים אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. באוקטובר 2018 המליצה המשטרה לסגור את התיק, מחוסר תשתית ראייתית לביצוע עבירות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ הדס מגן, ‏שופטת המחוזי בת"א, הילה גרסטל, הסירה מועמדותה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, באתר גלובס, 21 באפריל 2004
  2. ↑ משה גורלי, השופטת הילה גרסטל נבחרה למבקרת הראשונה של הפרקליטות, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2013
  3. ↑ יובל יועז, ‏הממשלה אישרה את מינוי גרסטל לנציבת הביקורת על הפרקליטות, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013
  4. ↑ חן מענית, ‏גרסטל התפטרה מתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות, באתר גלובס, 18 באפריל 2016
  5. ↑ TheMarker Online, הילה גרסטל: "בפרקליטות יש משהו חולה, שי ניצן לא ראוי לתפקיד פרקליט המדינה", באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2017
  6. ↑ שוקי שדה, כתבה באתר TheMarker, 4 בינואר 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.