מצוות הקהל
מצוות הקהל (מקורות עיקריים) | |
---|---|
מקרא | דברים, ל"א, י'-י"ג |
משנה | מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח' |
תלמוד בבלי | מסכת סוטה, דף מא עמוד א |
משנה תורה לרמב"ם | הלכות חגיגה, פרק ג' |
ספרי מניין המצוות | ספר המצוות, עשה ט"ז ספר החינוך, מצווה תרי"ב |
הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם. חכמים קבעו כי מצוות הקהל מתקיימת על ידי מנהיג העם, בקריאת פרשיות מספר דברים, במוצאי יום טוב של סוכות.
מטרת המצווה, לפי הרמב"ם וספר החינוך, היא לזרז את העם במצוות ולחזק בלבם את הכרת הדת והחשק לקיום מצוות התורה ברוב רושם.
מקור המצווה
לאחר שכתב משה את ספר התורה ונתנו למנהיגי העם, ציוום לקרוא בו בכל חג סוכות שבמוצאי שנה שביעית באוזני כל העם:
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
דרך קיום המצווה
בהגיע זמן מצוות הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות, וכל העם, אנשים נשים וטף, היו נקהלים בבית המקדש, שם נבנתה בעזרת הנשים בימת עץ גדולה שעליה ישב המלך, וקרא לפניהם פרשיות נבחרות מספר דברים:
- מתחילת חומש דברים עד סוף פרשת שמע ישראל (דברים, א', א' עד דברים, ו', ט'). למעשה כל פרשת דברים וכמעט כל פרשת ואתחנן.
- פרשת 'והיה אם שמוע' (דברים, י"א, י"ג-כ"א) המופיעה בקריאת שמע, מתוך פרשת עקב.
- בפרשת כי תבוא, מפרשת המעשרות עד סוף פרשת ברכות וקללות (דברים, כ"ו, א' עד דברים, כ"ח, ס"ט)
הקריאה הייתה בלשון הקודש, בתוספת פרשנות ודרשות מפי המלך וחכמים.[דרוש מקור]
לפי דעת הספרא גם פרשת קדושים הייתה נאמרת בהקהל, "מפני שרוב גופי תורה תלויים בה".
"זכר להקהל"
במאה העשרים החלו להתקיים טקסי "זכר להקהל". מאז שנת ה'תש"ו (1945) מתקיים המעמד ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה (למעט פעם אחת, בשנת ה'תשל"ד - 1973, בשל מלחמת יום הכיפורים), ביוזמתו של ד"ר שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות. המעמד מתקיים ברחבת הכותל, ונשיא המדינה קורא מתוך ספר תורה. בשנת 1952 תכנן משרד הדתות טקס גדול בנוכחות של כ-20,000 איש בפניהם תוכנן שנשיא המדינה יקרא מספר דברים[1], אולם בסופו של דבר הגיעו הרבה פחות אנשים ונשיא המדינה לא השתתף[2]. המעמד הגדול ביותר התקיים בחול המועד סוכות ה'תשמ"ח (1987), ביוזמתו של פרופ' הלל וייס. בשנת ה'תשמ"ח קרא בתורה נשיא המדינה חיים הרצוג. בשנת ה'תשנ"ה (1994) קרא בתורה הרב הראשי לישראל דאז, הרב י"מ לאו, במקום הנשיא עזר ויצמן.
הרב מנחם מנדל שניאורסון קרא לחדש ולחזק את מעמד מצוות הקהל, כל איש ואיש במשפחתו ובסביבתו הקרובה ולאו דווקא בהקהלה המונית בירושלים וכיוצא בזה. נוסף לכך חידש, שאין המצוה מוגבלת לחג הסוכות, וכל השנה שאחר שנת השמיטה נקראת "שנת הקהל" (על דרך שנת היובל). לאור זאת טען, שאין מקום ולא שייך עשיית 'זכר' למצוה זו, כיון שזכר שייך אך רק כשאין את עיקר המצוה, וכפי שהוכיח את זה ממאמרי רז"ל, ועיקרה של המצוה היא "ישמעו גו' וילמדו ויראו את ה"א גו'". ועניין זה הוא הרי נצחי, מאחר שזהו החיוב להתעוררות ביראת שמיים אצל כל אחד ואחד בלבו פנימה.
לקריאה נוספת
- ספר הקהל - מאמרים בנושא מצוות הקהל. בהוצאת מכון התורה והארץ, ה'תשס"א.
- הקהל, ערך במיקרופדיה תלמודית, באתר ישיבה.
- הרב ישראל דנדרוביץ, טף למה באין, בתוך מוריה, גיליון ת-תב, אלול תשע"ה, עמודים: רפו-רצ.
- קהל גדול - ליקוט שיחותיו של הרבי מלובביץ' על שנת הקהל בעריכת הרב שמעון ויצהנדלר, בהוצאת ממ"ש
קישורים חיצוניים
- הקהל - מקורות ופרקי הדרכה למורה, משרד החינוך והתרבות / אגף החינוך הדתי, מהדורה שנייה 1979
- מצוות "הקהל" ומהותה, הרב ישראל מאיר לאו
- מאמר מאת יונה עמנואל, באתר דעת
- מאמר מאת זיו רפפורט, דף קשר של ישיבת הר עציון
- מאמר מאת אהרן דמסקי, דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן
- הקהל בימינו יחזקאל סופר, תשע"ו
- ערך הקהל במקרופדיה תלמודית, באתר ישיבה.
- הרב אליעזר מלמד, מצוות הקהל, באתר פניני הלכה
- נשות ישראל בהקהל, מאמר מסכם מאת הרב שמואל אלעזר היילפרין.
הערות שוליים
- ↑ חידוש מסורת עתיקה, דבר, 18 ביוני 1952
- ↑ החגיגה לזכר הקהל בירושלים, דבר, 7 באוקטובר 1952
שמיטה ויובל | ||
---|---|---|
מִצווֹת השמיטה | שנת שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • איסור ספיחין • קדושת שביעית • סוחרי שביעית • הקהל | ![]() |
מִצווֹת היובל | שנת היובל • מצות תקיעת שופר ביובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
כלים הלכתיים | אוצר בית דין • פרוזבול • היתר מכירה • קרן השמיטה • אוצר הארץ • מצע מנותק • פח שמיטה | |
טקסטים | מסכת שביעית • תורת השמיטות |
סוכות | ||
---|---|---|
מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה | ![]() |
סוכה | אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (יפתח ארץ לישע · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה | |
שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה |

רישיון cc-by-sa 3.0