כהושעת אלים

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אֵלִֽים^{[hebrew 1]} בְּלֽוּד^{[hebrew 2]} עִמָּֽךְ.^{[hebrew 3]}
בְּצֵֽאתְךָֽ לְיֵֽשַׁע עַמָּֽךְ. כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּֽוֹי וֵֽאלֹהִֽים.
דְּרוּשִֽׁים לְיֵֽשַׁע אֱלֹהִֽים.<ref group="hebrew">לא רק הגוי, עם ישראל, נצרכו לישועת ה', אלא גם ה' עצמו נושע עמם. השורה הזו ע"פ <span class="hebrewQuotation">"עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו"</span><nowiki> </nowiki>(שמואל ב',<nowiki> </nowiki>ז',<nowiki> </nowiki>כ"ג) ודרשת רבי עקיבא על הפסוק בתלמוד ירושלמי,<nowiki> </nowiki>מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג' ומקבילות.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הֲמֽוֹן צְבָאֽוֹת.
וְעִמָּֽם מַלְאֲכֵֽי צְבָאֽוֹת.<ref group="hebrew">הישועה היתה לא רק לצבאות ישראל (ע"פ שמות,<nowiki> </nowiki>י"ב,<nowiki> </nowiki>מ"א), אלא גם למלאכים.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זַכִּֽים מִבֵּֽית עֲבָדִֽים.
חַנּֽוּן בְּיָדָֽם מַֽעֲבִידִֽים.<ref group="hebrew">בשעבוד מצרים, כביכול העבידו המצרים גם את הקב"ה, המכונה 'חנון'.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ טְבוּעִֽים בְּצֽוּל גְּזָרִֽים.^{[hebrew 4]}
יְקָֽרְךָֽ עִמָּֽם מַֽעֲבִירִֽים.<ref group="hebrew">כאשר ה' הושיע את עם ישראל שעבר בים סוף שנקרע, עם ישראל העביר עמו את כבוד ה' בים. במעבר כבוד ה' בין גזרי ים סוף מבוטא שוב העקרון שהישועה היא גם ישועת ה' (כמופיע במכילתא הנ"ל).</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ כַּנָּֽה^{[hebrew 5]} מְשׁוֹרֶֽרֶת וַיּֽוֹשַׁע.
לְגוֹחָֽהּ מְצֻיֶּֽנֶת וַיִּוָּֽשַׁע.<ref group="hebrew">המילה "וַיּוֹשַׁע" המופיעה בקשר לישועת ה' בקריעת ים סוף (לפני שירת הים, שמות,<nowiki> </nowiki>י"ד,<nowiki> </nowiki>ל'), נדרשת כאילו נקראת "וַיִּוָּשַׁע", ואז היא מתייחסת ל"גוחה", כלומר בוראה ויוצרה, ה'. זאת על פי דרשת רבי מאיר במדרש תנחומא פרשת אחרי מות, אות י"ב.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מַֽאֲמַֽר וְהֽוֹצֵאתִֽי אֶתְכֶֽם.
נָקֽוּב וְהֽוּצֵאתִֽי אִתְּכֶֽם.<ref group="hebrew">את המילים "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות,<nowiki> </nowiki>ו',<nowiki> </nowiki>ו') ניתן לקרוא כאילו נכתב "וְהוּצֵאתִי אִתְּכֶם", ואז משמען שה' יצא יחד עם ישראל ממצרים.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ סֽוֹבְבֵֽי מִזְבֵּֽחַ.
עֽוֹמְסֵֽי עֲרָבָֽה לְהַקִּֽיף מִזְבֵּֽחַ.<ref group="hebrew">הפייטן מתייחס למצוות ערבה במקדש ולהקפת המזבח שהתקיימה במקדש, ומבקש שה' יחשיב את ההושענות שנאמרות בבית הכנסת כזכר למקדש כאילו הן נאמרות בהקפת המזבח בבית המקדש.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ פִּלְאֵֽי אָרֽוֹן כְּהֻפְשַֽׁע.
צִעֵֽר פְּלֶֽשֶׁת בַּֽחֲרֽוֹן אַֽף וְנוֹשַֽׁע.<ref group="hebrew">הפייטן מדגים את העקרון של המצאות ה' בצרה עם ישראל וישועתו ממנה באמצעות סיפור שביתו של ארון הברית בידי הפלשתים כחלק מתבוסת עם ישראל במלחמת אבן העזר. בסופו של דבר, נאלצו הפלשתים להשיב את הארון לאחר ששהייתו אצלם גרמה למגפה (ספר<nowiki> </nowiki>שמואל א',<nowiki> </nowiki>פרק<nowiki> </nowiki> ה').</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ קְהִלּֽוֹת בָּבֶֽלָה שִׁלַּֽחְתָּ.
רַחֽוּם לְמַֽעֲנָֽם שֻׁלַּֽחְתָּ.<ref group="hebrew">הפייטן עובר לגלות בבל, ומצטט את דרשת חז"ל <ref>תלמוד ירושלמי,<nowiki> </nowiki>מסכת תענית, פרק א', הלכה א'; תלמוד בבלי,<nowiki> </nowiki>מסכת מגילה,<nowiki> </nowiki><span class="plainlinks">דף כט עמוד א</span>.</ref> על הפסוק <span class="hebrewQuotation">"לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה"</span><nowiki> </nowiki>(ישעיהו,<nowiki> </nowiki>מ"ג,<nowiki> </nowiki>י"ד) שנדרש כאילו נכתב "שֻׁלַּחְתִּי", ומלמד שגם בגלות בבל, גלתה השכינה לבבל עם עם ישראל.</ref> כֵּן הוֹשַׁע נָא:
כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שְׁבֽוּת שִׁבְטֵֽי יַֽעֲקֹֽב.
תָּשֽׁוּב וְתָשִֽׁיב שְׁבֽוּת אָֽהֳלֵֽי יַֽעֲקֹֽב. וְהוֹשִֽׁיעָה נָּֽא: