הרברט קראוס
| הרברט קראוס Херберт Краус | ||
|---|---|---|
 | ||
| מאיור-גנרל הרברט קראוס | ||
| לידה | 13 בפברואר 1910 באצ'ינצי, וויבודינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית .svg.png.webp){kind=small} | |
| פטירה | 12 באפריל 1970 (בגיל 60) בלגרד, יוגוסלביה .svg.png.webp){kind=small} | |
| השתייכות | הצבא העממי היוגוסלבי | |
| תקופת שירות | 1941–1956 | |
| דרגה | מאיור-גנרל | |
| תפקידים צבאיים | ||
|
סגן מפקד מערך הרפואה של כוחות הפרטיזנים של טיטו | ||
| תפקידים אזרחיים | ||
|
הממונה על בריאות הציבור במועצה הפדרלית המבצעת של יוגוסלביה. | ||
ד"ר הרברט קראוס (בסרבית קירילית: Херберт Краус; 13 בפברואר 1910, באצ'ינצי, וויבודינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 12 באפריל 1970, בלגרד, יוגוסלביה) היה פרטיזן יוגוסלבי ממוצא יהודי, חבר במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה ומאיור-גנרל במערך הרפואה של הצבא העממי היוגוסלבי.
הרברט קראוס נולד בכפר באצ'ינצי אשר בחבל וויבודינה. ב-1936 סיים את הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת זאגרב ובהמשך, הועסק במספר תפקידים במערכת הרפואה הציבורית בזאגרב. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לשירות צבאי אך שוחרר על רקע היותו יהודי. ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הצטרף קראוס לכוחות הפרטיזנים של טיטו וביצע שורת תפקידים כקצין רפואה ביחידות שונות. הוא התקדם לתפקיד סגן מפקד מערך הרפואה של כוחות הפרטיזנים ושירת במטה הכללי של יוסיפ ברוז טיטו.[1]
לאחר שחרור יוגוסלביה המשיך קראוס לשרת בצבא יוגוסלביה ומילא שורת תפקידים במערך הרפואה ובכללם: מנהל בית החולים המרכזי של הצבא ומפקד האקדמיה הצבאית לרפואה. ב-1956 השתחרר קראוס משירותו הצבאי בדרגת גנרל-מאיור. לאחר שחרורו מונה קראוס לממונה על בריאות הציבור במועצה הפדרלית המבצעת של יוגוסלביה ובהמשך מילא מספר תפקידי מינהל בכירים במערכת הבריאות היוגוסלבית. ב-1970 נפטר מדום לב בשנתו והוא בן 60 שנים ונקבר בשדרת "האזרחים הנכבדים" של בית העלמין החדש בבלגרד.
הערות שוליים
- ↑ מקימי השרות הרפואי הפרטיזאני ביוגוסלביה, באתר "ההתנגדות היהודית בשואה", אוחזר ב-29 ביולי 2014.
רישיון cc-by-sa 3.0