הרון 1
הרון 1 | ||
---|---|---|
![]() | ||
מאפיינים כלליים | ||
סוג | כלי טיס בלתי מאויש לשהייה ממושכת. | |
ארץ ייצור | ![]() | |
יצרן | התעשייה האווירית לישראל | |
טיסת בכורה | 1994 | |
ממדים | ||
אורך | 8.50 מטר | |
גובה | 5.6 מטר | |
משקל המראה מרבי | 1,150 ק"ג | |
ביצועים | ||
טווח טיסה מרבי | 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר) | |
סייג רום | 30,000 רגל | |
תרשים | ||
![]() |

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.
פיתוח
ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":
היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.
"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[1].
"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[2]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[3].
ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[4], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[5].
ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[6]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה בה נמכרו 10 יחידות שעליהם הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007, הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[7].
תאונות
- בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי[8].
- באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים[9].
מאפיינים
ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.
ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.
מאפיינים כלליים
- אורך: 8.50 מטר
- מוטת כנפיים: 16.60 מטר
- משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
- משקל מטען מרבי: 250 ק"ג
ביצועים
- שהות מרבית באוויר: 45 שעות
- טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
- סייג רום: 30,000 רגל
מפעילים
ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[10]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.
גרסת "הרפנג"
מפעילות עבר
קישורים חיצוניים
- עמי רוחקס דומבה, מרוקו רכשה מל"טי הרון של תע"א, באתר nrg, 19 בינואר 2014
- Heron, באתר התעשייה האווירית לישראל
- כתבה ב"ג'יינס", 12/3/2007
- חנן גרינברג, חדש בצה"ל: שובל - מטוס משודרג ללא טייס, באתר ynet, 7 במרץ 2007
הערות שוליים
- ↑ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
- ↑ דרור מרום, עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
- ↑ דרור מרום, תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
- ↑ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
- ↑ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
- ↑ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
- ↑ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010 - ↑ דרור מרום, צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
- ↑ נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
- ↑ ליה שנל, ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ מירב אנקורי, תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל | ||
---|---|---|
מטוסי קרב | נשר • כפיר • נמר • לביא | |
מטוסים צבאיים | ערבה • סי-סקאן • צוקית | |
מטוסים אזרחיים | וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי) | |
מזל"טים | Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View | |
כטב"מים טקטיים | מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע | |
כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • יסעורון ירוק | |
חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק | |
טילים | שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • גבריאל • לורה • חץ • חץ 2 • חץ 3 • ג'אמפר |
כטב"מים תוצרת ישראל | ||
---|---|---|
מזל"טים | Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View • סקיילרק 1 • סקיילרק 2 • סקיילרק 3 | |
כטב"מים טקטיים | מסטיף • מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • הרמס 90 • הרמס 180 • הרמס 450 | |
כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרמס 900 • הרמס 1500 | |
חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק |

רישיון cc-by-sa 3.0