הרון 1

הרון 1
מאפיינים כלליים
סוגכלי טיס בלתי מאויש לשהייה ממושכת.
ארץ ייצורישראל  ישראל
יצרןהתעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה1994
ממדים
אורך8.50 מטר
גובה5.6 מטר
משקל המראה מרבי1,150 ק"ג
ביצועים
טווח טיסה מרבי350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
סייג רום30,000 רגל
תרשים
הרון 1 בסלון האווירי בפריז

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (ר"ת רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

פיתוח

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[1].

"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[2]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[3].

ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[4], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[5].

ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[6]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה בה נמכרו 10 יחידות שעליהם הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007, הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[7].

תאונות

  • בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי[8].
  • באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים[9].

מאפיינים

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מאפיינים כלליים

  • אורך: 8.50 מטר
  • מוטת כנפיים: 16.60 מטר
  • משקל המראה מרבי: 1,150 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 250 ק"ג

ביצועים

  • שהות מרבית באוויר: 45 שעות
  • טווח מרבי: 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
  • סייג רום: 30,000 רגל

מפעילים

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[10]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

אזרבייג'ן אזרבייג'ן - חיל האוויר של אזרבייג'ן-5 כלים בשירות מבצעי.

אקוודור אקוודור - חיל הים האקוודורי-2 כלים בשירות מבצעי.

ברזיל ברזיל - המשטרה הפדרלית הברזילאית-15 כלים בשירות מבצעי.

גרמניה גרמניה - חיל האוויר הגרמני-3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010, שכרגע יוארך עד החודשים הראשונים של 2019[11].

הודו הודו - חיל האוויר ההודי-50 כלים בשירות מבצעי. חיל הים ההודי- ברשות חיל הים ההודי מספר לא ידוע של כלים.

טורקיה טורקיה - צבא טורקיה רכש 10 כלים.

יוון יוון - משרד ההגנה הלאומי-7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018.

ישראל ישראל - חיל האוויר הישראלי-ע"פ מקורות זרים, ברשות החיל לפחות כלי 1.

קנדה קנדה - חיל האוויר הקנדי המלכותי-3 כלים בשירות מבצעי.

מרוקו מרוקו - חיל האוויר המרוקאי המלכותי- 3 כלים בשירות מבצעי.

קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית - צבא רפובליקת קוריאה- 3 כלים בשירות מבצעי.

סינגפור סינגפור - חיל האוויר של סינגפור- 2 כלים בשירות מבצעי.

ארצות הברית ארצות הברית - צי ארצות הברית - 2 כלים בשירות מבצעי.

גרסת "הרפנג"

צרפת צרפת - 3 כלים בשירות מבצעי.

מרוקו מרוקו - 3 כלים בשירות מבצעי.


מפעילות עבר

אוסטרליה אוסטרליה - חיל האוויר האוסטרלי המלכותי - 2 כלים שהוציאו משירות בשנת 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
  2. ↑ דרור מרום, ‏עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
  3. ↑ דרור מרום, ‏תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
  4. ↑ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
  5. ↑ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
  6. ↑ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
  7. ↑ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
    ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  8. ↑ דרור מרום, ‏צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  9. ↑ נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
  10. ↑ ליה שנל, ‏ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
  11. ↑ מירב אנקורי, ‏תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשר • כפיר • נמר • לביא
מטוסים צבאיים ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1 • איתן • סופר הרון • יסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • גבריאל • לורה • חץ • חץ 2 • חץ 3 • ג'אמפר
כטב"מים תוצרת ישראל
מזל"טים Bird-Eye 400  •  Bird-Eye 650  •  I-View  •  סקיילרק 1  •  סקיילרק 2  •  סקיילרק 3
כטב"מים טקטיים מסטיף  •  מוסקיטו  •  סקאוט  •  RQ-2 פיוניר  •  האנטר  •  סרצ'ר  •  פנתר  •  הרמס 90  •  הרמס 180  •  הרמס 450
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1  •  איתן  •  סופר הרון  •  הרמס 900  •  הרמס 1500
חימוש משוטט הארפי  •  הארופ  •  ברקן ירוק
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.