התורה והאומות (שיר)

התורה והאומות הוא בלדה ביידיש שכתב הלחין וביצע יום טוב עהרליך. ומבוססת על דברי המדרש, הבלדה מוכרת גם בעברית בביצוע של אברהם פריד.[1]

בלדת השיר

הבלדה מבוססת על דברי הספרי פרשת וזאת הברכה המתאר כיצד קודם שנתן הקדוש ברוך הוא את התורה לישראל הוא סיבב אצל כל האומות והציע להם את התורה. האומות היו מוכנות לקבל את התורה אך ביקשו לדעת קודם "מה כתוב בה?" ועל שאלה זו עונה להם ה' תשובות שונות: לאדום הוא מספר על איסור רציחה לישמעאל הוא מספר על איסור גזל ועוד, כל אומה ואומה לא מוכנה לקבל עליה את האיסור. עד שבא ה' אצל ישראל והם אמרו "נעשה ונשמע" בלי לשאול שאלות. הבלדה מספרת את אותו סיפור רק שבבלדה המציע של התורה הוא מלאך בלבד, והיא מדברת על האומות העכשוויות: גרמניה אנגליה רוסיה ועוד.

השיר פותח בתיאור קצר של הזמן והמעשה ואז עובר לספר את סיפורם של האומות. הוא מתחיל ברוסיה, עובר לגרמניה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית, עבר הירדן - המייצגת את הערבים בכלל. הטקסט הכללי של השיר מחזורי מאוד וכמעט חסר שינויים: ל... הוא מראה את התורה אולי יאהבו לשומרה אומרים הם לו... אומרים הם לו לא תודה כנראה שאינך מודע שאומנו המסורת לימדה... בלי גבול ומידה. לא לא לא לא תודה אצלנו לא זו העמדה אולי ב... לך תדע יקבלו אותך באהדה."

השינויים המרכזיים בשיר הם בהצעת התורה לכל מדינה עכשווית - כשכל מדינה שומעת על מצוה אחרת הנגזרת מאופיה הפוליטי והכלכלי: לרוסים המלאך מציע את מצוות האמונה (בשל הקומוניזם הכפרני ששלט ברוסיה באותן שנים) לגרמנים מספר המלאך על איסור רציחה (בשל השואה שהתרחשה שנים ספרות קודם לכן.) לצרפתים הוא מספר על לא תנאף, לאנגלים על איסור לא תחמוד, לאמריקנים על כיבוד אב ואם, ולערבים - על לא תגנוב. בכל דיאלוג משולבים מילים בשפת המדינה (למשל בגרמניה, "בסדר גרייט, רק אמור נֵא וֵואס דֵא שטייט").[1]

לחן

הלחן פותח בנעימת האקדמות, פיוט לחג השבועות, בנעימה זו מספר השיר את רצון ה' לתת את התורה לאנשים, ועל כך שפונה לאומות העולם להציע להם את התורה, הם שואלים מה כתוב בה ולשמע התשובה הם מסרבים. השיר מתחיל במילים "ירד המלאך עם התורה ובא, היישר לרוסיה למוסקבה" בלחן עליז בסולם מינור הרמוני, המורכב משני בתים. לפני פניית המלאך לערבים מופיע קטע מוזיקלי בסגנון ערבי.

בסיום השיר, בעיבוד של פריד, מופיע קטע מוזיקלי קצר על המילים "התורה טובה היא מכל סחורה".

הלחן של רבי לייב מינצברג על המילים ציון הלא תשאלי הושפע משיר זה.

ביצוע

השיר בוצע לראשונה על ידי יום טוב עהרליך באלבומו השני "תורה". ועובד שנית על ידי אברהם פריד בעברית בדיסק הראשון של אוצרות יהודיים. בשנת תשנ"ד. לפני כל פניה לאומה הרב ערליך, או פריד מחקה את המבטא המקומי ומוסיף מספר מילים בשפה המקומית ("חרושו? אמור רק מה פה זלוסטו?" - לפני הפניה לרוסים), או במבטא המקומי ("אולי בצחפת לך תדע"). במופע האסק 23 ביצע פריד שיר זה בדואט עם ליפא שמלצר, כששמלצר מחופש בכל קטע לדמות המקומית.

24 שנים אחרי יציאת השיר לראשונה הועלה השיר ליוטיוב על ידי גל פז וצבר מאז כ-80,000 צפיות.

לקראת חג השבועות ה'תש"פ הפיק האמן אהרן זאב ברנשטיין קליפ הנפשת חול לשיר בשתי הגרסאות שלו: עברית ויידיש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

התורה והאומות, בביצוע אברהם פריד, סרטון באתר יוטיוב, 17 לאוגוסט 2016

התורה והאומות, בביצוע אברהם פריד ואהרן זאב ברנשטיין, סרטון באתר יוטיוב, 26 במאי 2020


הערות שוליים

  1. 1 2 שירי הרב יום טוב ערליך, קבלת התורה, יו טיוב
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.