חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II

לוסרטן, התרופה הראשונה ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II, אושרה לראשונה בשנת 1995. משווקת בישראל כתכשיר בודד או בשילוב עם הידרוכלורותיאזיד
ואלסרטן, תרופה ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II, שקיבלה את אישור ה-FDA בשנת 1998. משווקת גם בישראל כתכשיר בודד או בשילוב עם הידרוכלורותיאזיד או אמלודיפין
קנדסרטן, תרופה ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II, משווקת בישראל כתכשיר בודד או בשילוב עם הידרוכלורותיאזיד

חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II (נקראות גם אנטגוניסטים לקולטן לאנגיוטנסין II ואנטגוניסטים לקולטן AT1, הן נקראות בקיצור ARB, Angiotensin II Receptor Blocker) הן קבוצה של תרופות שנכנסה לשימוש בשנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז חוללו מהפכה בטיפול ביתר לחץ דם ובאי ספיקת לב.

על פי מרבית קווי המנחה הקיימים כיום לטיפול ביתר לחץ דם הן יכולות להינתן כקו ראשון לטיפול ביתר לחץ דם או שהן מהוות אלטרנטיבה למטופלים שאינם יכולים לסבול טיפול במעכבי ACE בשל התפתחות תופעות לוואי כגון שיעול.

תרופות אלו פועלות על מערכת הרנין-אינגיוטנסין אלדוסטרון וחוסמות את הקולטן לאנגיוטנסין II. כל התרופות במשפחה זאת נושאות את הסיומת sartan בשמן הגנרי, סיומת מזהה על השתייכותן למשפחה זאת של תרופות.

בישראל משווקות שלוש תרופות ממשפחה זאת:

תרופות נוספות ממשפחה זאת כוללות את irbesartan, olmesartan, telmisartan.

מנגנון הפעולה

מערכת ה-RAAS היא מערכת חשובה בשליטה על לחץ הדם בגוף ובה משתתפים הורמונים וחומרים פיזיולוגיים שונים. אחד החומרים הפיזיולוגיים החשובים ביותר במערכת ה-RAAS נקרא אנגיוטנסין II וזהו חומר שנוצר בעקבות פירוק של אנגיוטנסין I על ידי האנזים ACE. אנגיוטנסין II גורם לכיווץ כלי הדם, עלייה בשחרור אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה ועלייה בנפח הגוף ובנתרן בדם ומכאן עלייה בתנגודת ההיקפית ובלחץ הדם.

אנגיוטנסין II פועל על קולטנים מסוג AT, וכיום ידועים שני סוגים של קולטנים אלו AT1 ו-AT2.

תרופות ממשפחת ARB חוסמות את הקולטן AT1 (קולטן שנמצא על כלי הדם, במוח, בלב, בכליות, בבלוטת האדרנל ובתאי העצב). חסימת הקולטן עוצרת את פעילותו הפיזיולוגית של אנגיוטנסין II. הן מרחיבות כלי דם ומונעות שחרור של אלדוסטרון ובכך מובילות לירידה בלחץ הדם ועלייה בהפרשת נתרן בשתן המשפרת את תפקוד הלב במצבים של אי ספיקת לב.

הבדלים בין התרופות בתוך המשפחה

מבחינה פרמקולוגית ברמת הקולטן לאנגיוטנסין, התרופה לוסרטן מתחרה על הקישור לקולטן עם אנגיוטנסין II בצורה שניתן להתגבר עליה על ידי העלאת הריכוז של אנגיוטנסין II, בעוד שואלסרטן נקשרת בצורה חזקה יותר לקולטן ואיננו מושפע מהעלאת ריכוז אנגיוטנסין II. מבחינה קלינית, כפי הנראה שאין לעובדה פרמקולוגית זאת משמעות כלשהי משום ששתי התרופות יעילות לאותם מצבים[1].

ללוסרטן ידועה פעילות אוריקוזורית (מפרישה חומצת שתן בשתן) ותכונה זאת לא נצפתה בשאר חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II.

קנדסרטן היא תרופה שהספיגה שלה הייתה מאד נמוכה, ועל מנת להתגבר על הספיגה נעשה שימוש באסטר המקושר לתרופה (candesartan cilexetil) וצימוד זה מגביר את הספיגה הביולוגית של קנדסרטן. לקנדסרטן מידת קישור לקולטני AT1 פי 10 בהשוואה למטאבוליט הפעיל של לוסרטן[2].

לוסרטן דורשת שפעול בתוך הגוף והיא עוברת פירוק ליצירת מטאבוליט פעיל. ואלסרטן איננה דורשת שפעול בתוך הגוף.

הטבלה הבאה מסכמת תכונות פרמקוקינטיות הקשורות בתרופות

שם התרופה מינונים זמן מחצית חיים מידת קישור לחלבונים פינוי
לוסרטן 50-100 מ"ג שעתיים, 6-9 של המטבוליט הפעיל 98% כבדי וכלייתי
ואלסרטן 40-320 מ"ג 6 שעות 95% 83% מפונה כבדית והיתר כלייתי
קנדסרטן 8-32 מ"ג 9 שעות 99% 60% מפונה כבדית והיתר כלייתי

התוויות

תרופות ממשפחת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II, משמשות לטיפול במצבים הבאים:

  1. אי ספיקת לב
  2. יתר לחץ דם
  3. נפרופתיה סוכרתית

תרופות אלו מתאימות כאלטרנטיבה למטופלים שטופלו במעכבי ACE ופיתחו תופעות לוואי כגון שיעול. שיעול עלול להתרחש גם על רקע מעכבי הקולטן לאנגיוטנסין II אולם במידה פחותה יותר.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Mona M. McConnaughey et al. Practical Considerations of the Pharmacologyof Angiotensin Receptor Blockers. J Clin Pharmacol 1999;39:547-559
  2. ↑ M Burnier. Angiotensin II type 1 receptor blockers. Circulation. 2001; 103: 904-912

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.