חטיבת שומרון
| חטיבת שומרון | ||
|---|---|---|
 | ||
| פרטים | ||
| סוג | חטיבה מרחבית | |
| בסיס האם | מחנה חורון | |
| אירועים ותאריכים | ||
| תאריך הקמה | אפריל 1988 | |
| מקים היחידה | יצחק שגב | |
| מלחמות | *האינתיפאדה הראשונה | |
| פיקוד | ||
| יחידת אם |  | |
| דרגת המפקד |  | |
| מפקדים | מפקדי החטיבה | |
חטיבת שומרון (ידועה גם כחטיבת שכם) היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל שתפקידה להשליט חוק וסדר בגזרתה ולמנוע פעילות חבלנית עוינת (פח"ע).
מפקדה
מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת במחנה "חורון", ליד מחסום חווארה. בעבר שכן במחנה זה בה"ד 3, ששימש כבית הספר למפקדי כיתות ובסיס ההכשרה של חיל התותחנים. קודם להסכמי אוסלו שכנה מפקדת החטיבה בתוך שכם.
החטיבה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2003[1]
ייעוד ומבנה
החטיבה אחראית על העיר שכם, על הכפרים ומחנות הפליטים הסובבים אותה, השטחים השולטים עליה ועל היישובים היהודיים שבגזרתה. תחת פיקוד החטמ"ר שלושה גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים. נקודה חשובה בגזרת החטיבה היא קבר יוסף הנמצא בלב העיר שכם. החטיבה אחראית למנוע כניסה בלתי מתואמת אל הקבר על אבטחה ותיאום של כניסות אליו.
בשונה משאר החטיבות המרחביות באוגדת אזור יהודה ושומרון זו החטיבה היחידה שגובלת רק בחטיבות מרחביות אחרות אין ממנה גישה ישירה אל הקו הירוק או גדר ההפרדה.
במהלך האינתיפאדה השנייה, הייתה שכם מרכז הטרור בשומרון וממנה בוצעו פיגועים רבים. כתוצאה מכך, כותרה שכם באופן מלא מכל עבריה. הכתר הוסר רק לאחר השגת רגיעה ביטחונית באזור. כתוצאה מהסרת הסגר, שוקמה העיר שכם וכיום כלכלתה משגשגת כאשר היא מרכז הבורסה של הרשות הפלסטינית, וכספים רבים עוברים דרכה. היא מספקת שירותים, הן לתושבי העיר שכם, והן לערים סמוכות ובכללן קלקיליה וטול כרם.
הגזרה כוללת בתוכה:
- יישובים ערבים - עיר מרכזית אחת, שכם, וכ-55 כפרים ומחנות פליטים. ביניהם: חווארה, בלאטה, קליל, סאלם, רוג'ייב, ביתא, עסירה א-שימליה ועסירה אל-קבלייה, דיר שרף, בורין, ג'ית, טלוזה ופארעה.
- יישובים יהודים - שמונה יישובים יהודיים ולצידם מאחזים. תושבי היישובים בגזרת החטיבה ידועים כאידאולוגיים במיוחד מבין המתנחלים: יצהר, הר ברכה, אלון מורה, איתמר, עינב, שבי שומרון.
- יישוב של עדת השומרונים בהר גריזים.
- מוצבים שולטים בהר עיבל וב"תל א-רס" שבהר גריזים.
- נקודות חיכוך עיקריות בין יהודים וערבים: צומת תפוח, מעבר כביש 60 בתוך הכפר החווארה, מחסום חווארה וקבר יוסף.
מבנה החטיבה
במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) - ועוד 9 מחלקות: הגנה מרחבית (הגמ"ר), מודיעין, הנדסה, רפואה, שלישות, רבנות, לוגיסטיקה, חימוש, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים בטחוניים), וכן יחידת האג"ם, ומנהלת התיאום של המנהל האזרחי.
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יצחק שגב | 1988–1989 | |
| עמוס בן חיים | 1989–1990 | |
| אהרון זיו | 1990–1992 | |
| טל רז | 1992–1994 | |
| ניצן נוריאל | 1994 – 1996 | לימים תת-אלוף ראש המטה ללוחמה בטרור |
| יהודה שקד | 1997–2000 | התמנה לאחר אירועי מנהרת הכותל |
| יוסי אדירי | 2000–2002 | |
| הראל כנפו[2] | 2002 – 2004 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, וראש מטה פיקוד הדרום |
| יובל בזק | 2004 – 2006 | |
| אמיר ברעם | 2006–2008 | לימים אלוף, מפקד הגיס הצפוני |
| איציק בר[3] | 2008 – 2010 | לימים רמ"ח מבצעים בפיקוד העורף |
| נמרוד אלוני[4] | 2010 – 2012 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| יואב ירום[5][6] | 2012 – 2014 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| שי קלפר | 2014 - יוני 2016 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| גלעד עמית | יוני 2016 - |
הערות שוליים
- ↑ אביחי בקר, איפה מחיאות הכפיים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2004
- ↑ נופלים - ולא קמים, באתר גלובס, 12 ביולי 2004.
- ↑ "על שכמו", נועה בן-אהרון, מגזין "ביבשה", ספטמבר 2009
- ↑ יהושע בריינר, מח"ט שומרון היוצא: "רצח משפחת פוגל - כשלון שלי", באתר וואלה! NEWS, 17 במאי 2012
- ↑ אריאלה רינגל הופמן, מח"ט בערימת שחת, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 11.04.2014, כפי שהועלה באתר פרש.
- ↑ "איבד רגל, קיבל חטיבה", Israel Defense, 18 במאי 2012
  | ||
|---|---|---|
| פיקוד הצפון | עוצבת ברעם    | |
| פיקוד המרכז | חטיבת הבקעה        | |
| פיקוד הדרום | חטיבת יואב  | |
רישיון cc-by-sa 3.0