בסיס חצור
חצור - כנף 4 | |||||
---|---|---|---|---|---|
![]() סמל כנף 4 | |||||
נתוני השדה | |||||
| |||||
סוג השדה | צבאי | ||||
מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||
עיר סמוכה | אשדוד | ||||
קואורדינטות | 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E | ||||
גובה מעל פני הים | 148 רגל 45 מטר | ||||
מסלולי טיסה | |||||
כיוון מגנטי |
אורך | סוג מסלול | |||
רגל | מטר | ||||
05/23 | 7,905 | 2,409 | אספלט | ||
11R/29L | 8,040 | 2,451 | אספלט | ||
11L/29R | 8,005 | 2,440 | אספלט | ||
(למפת השפלה רגילה) ![]() ![]() חצור |

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד.
בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות F-16: טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16CG ("ברק 2" חד מושבי), וטייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16DG ("ברק 2" דו מושבי).
בסוף שנת 2005 נסגרה בבסיס טייסת 144 שהפעילה את מטוסי F-16A/B "נץ" ("טייסת עוף החול").
בבסיס ממוקמת גם חוות המאמנים הגדולה בחה"א הכוללת מאמני F-15A/B/C/D ("בז"), F-15I ("רעם") ומאמן טקטי הקרוי בחיל האוויר "פעימה כחולה"[1]. ב-4 בינואר 2006 נחנך בחצור גם מרכז הדרכה ל-F-16I ("סופה") שהועבר אליו מבסיס רמון. המאמנים משמשים לאימון אנשי צוות-אוויר של החיל בהיבטים שונים של טיסה ולוחמה אווירית ומסייעים בשמירה על כשירות מבצעית בעלויות פחותות מעלויות הטיסה בכלי הטיס. ב-2010 נחנכה בבסיס "טייסת מאמני קרב" חדשה.[2]
היסטוריה
שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "RAF Qastina" על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי - "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.
ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי וכ-20 מטוסים בריטיים הושמדו, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס".
ב־15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.
בנובמבר 1948, הועברה למקום טייסת 101 מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולוטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.
במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, רביעיית מטוסי ספיטפייר שהמריאה מחצור בהובלתו של עזר ויצמן הפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים.
הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951.
בשנת 1952 טייסת 109 קיבלה 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. והיא פעלה בבסיס עד שנת 1956.
ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו, והיא פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[3].
בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 והיא פעלה בו ברציפות עד שנת 1986.
ביום שבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי, מטוסים אלו היו הראשונים שהגיעו למהירות מאך 2 בשירות חיל האוויר.
ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני".[4]
ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".
במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר, ולבסיס היה חלק נכבד בפעילותו של חיל האוויר במלחמה זו.
בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 שהטיסה מטוסי סקייהוק. מאוחר יותר, במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים.
ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.
ב-1 בינואר 1988 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי. המטוס נקלט בטייסת 101.
בעקבות שינויי היערכות בחיל האוויר הועברה ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 מחצור לתל נוף.
סמל הבסיס
עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו. עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.
מפקדי הבסיס והכנף
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | באר טוביה |
סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.
קישורים חיצוניים
- בסיס חצור, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר חצור, באתר Global Security
הערות שוליים
- ↑ בלב פועם, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ טייסת חדשה נפתחת, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ טייסת "אבירי הצפון", באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ מדוע נמלט מחמוד חילמי לישראל, בטאון חיל האוויר 64, מרץ 1964, עמ' 20-16, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | ||
---|---|---|
בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
![]() |
בסיסים שנסגרו | הרצליה (כנף 3) • עציון (כנף 10) • בסיס אלון (כנף 12) • שדה דב (כנף 15) • בסיס איתם (כנף 25)
בסיס רפידים (בח"א 3) • בסיס אל עריש (בח"א 5) • ביר ת'מדה (בח"א 7) • לוד (בח"א 27) • שדה אופיר (בח"א 29) |

רישיון cc-by-sa 3.0