בסיס חצור

חצור - כנף 4


סמל כנף 4
נתוני השדה

קוד IATA

קוד ICAO
LLHS

סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אשדוד
קואורדינטות 31°45′45″N 34°43′38″E / 31.76250°N 34.72722°E / 31.76250; 34.72722
גובה מעל פני הים 148 רגל
45 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
05/237,9052,409אספלט
11R/29L8,0402,451אספלט
11L/29R8,0052,440אספלט
סמל הבסיס עד שנת 1956 עת שימש ככנף הפצצה.

בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות F-16: טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16CG ("ברק 2" חד מושבי), וטייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16DG ("ברק 2" דו מושבי).

בסוף שנת 2005 נסגרה בבסיס טייסת 144 שהפעילה את מטוסי F-16A/B "נץ" ("טייסת עוף החול").

בבסיס ממוקמת גם חוות המאמנים הגדולה בחה"א הכוללת מאמני F-15A/B/C/D ("בז"), F-15I ("רעם") ומאמן טקטי הקרוי בחיל האוויר "פעימה כחולה"[1]. ב-4 בינואר 2006 נחנך בחצור גם מרכז הדרכה ל-F-16I ("סופה") שהועבר אליו מבסיס רמון. המאמנים משמשים לאימון אנשי צוות-אוויר של החיל בהיבטים שונים של טיסה ולוחמה אווירית ומסייעים בשמירה על כשירות מבצעית בעלויות פחותות מעלויות הטיסה בכלי הטיס. ב-2010 נחנכה בבסיס "טייסת מאמני קרב" חדשה.[2]

היסטוריה

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "RAF Qastina" על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי - "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.

ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי וכ-20 מטוסים בריטיים הושמדו, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס".

ב־15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

בנובמבר 1948, הועברה למקום טייסת 101 מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולוטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, רביעיית מטוסי ספיטפייר שהמריאה מחצור בהובלתו של עזר ויצמן הפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים.

הבסיס נסגר במהלך 1949 וכנף 4 הועברה לעקרון. הכנף חזרה לחצור ב-1951.

בשנת 1952 טייסת 109 קיבלה 25 מטוסי מוסקיטו, עברה מבסיס תל נוף לבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. והיא פעלה בבסיס עד שנת 1956.

ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת 110 אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו, והיא פעלה בבסיס עד 5 באוקטובר 1955[3].

בשנת 1955 הוקמה בבסיס טייסת 113 והיא פעלה בו ברציפות עד שנת 1986.

ביום שבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי, מטוסים אלו היו הראשונים שהגיעו למהירות מאך 2 בשירות חיל האוויר.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני".[4]

ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר, ולבסיס היה חלק נכבד בפעילותו של חיל האוויר במלחמה זו.

בשנת 1968 הוקמה בבסיס טייסת 102 שהטיסה מטוסי סקייהוק. מאוחר יותר, במהלך מלחמת ההתשה, עברה הטייסת לבסיס חצרים.

ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-1 בינואר 1988 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי. המטוס נקלט בטייסת 101.

בעקבות שינויי היערכות בחיל האוויר הועברה ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 מחצור לתל נוף.

סמל הבסיס

עד שנת 1956 שימש הבסיס ככנף הפצצה ולכן כלל סמלו ציור פצצה במרכזו. עם תחילת עידן הסילון בבסיס, שונה יעודו ולכן גם סמלו בהתאם כאשר ציור הפצצה במרכז הסמל הוחלף בצללית מטוס סילון.

מפקדי הבסיס והכנף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
שםתקופת כהונה הערות
מודי אלוןמאי 1948מפקד טייסת 101
סיד כהןאוגוסט 1948 - אוקטובר 1948מפקד טייסת 101
ארנולד אילוויטמפקדה הראשון של כנף 4 בעקרון
סם פלדמןמפקד כנף 4 בעקרון
יעקב בן חיים ("בלק")מפקד כנף 4 בעקרון
סא"ל שלמה להט (לנדאו)אוקטובר 1951 - אפריל 1953
סא"ל יוסף (ג'ו) רענןאפריל 1953 - ספטמבר 1954
לסלי איסטרמןספטמבר 1954 - פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמןפברואר 1956 - דצמבר 1956לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה השביעי
אל"ם מוטי הוד19561959לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן)אוגוסט 1959 - מאי 1964
אל"ם בני פלד19641968מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו1968 - יוני 1970
אל"ם רפי הר-לביוני 19701973
אל"ם עמוס לפידות19731975מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר19751977
אל"ם אביהו בן נון19771979לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון19791982
אל"ם רן גורן19821985לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן19851987
אל"ם יואל פלדשו19871989
אל"ם גדעון שפר (שפורר)19891991לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ19911993לימים הרמטכ"ל ה-18.
אל"ם אורי בקל19931995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר19951997
אל"ם עידו נחושתן19971999לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר19992001
אל"ם בני צוקר20012003
אל"ם רונן דן20032006
אל"ם אריאל בריקמן20062009מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה
אל"ם אורי אורון20092011
אל"ם דן טורטן20112014מפקד הבסיס במבצע צוק איתן
אל"ם אייל גרינבוים2014 - 2016
אל"ם אור2016 -


מחנה מרים
מחוז הדרום
מועצה אזורית באר טוביה
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שיכון משפחות

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.