בסיס חצרים
|
חצרים - בח"א 6 | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 סמל בח"א 6 | |||||
 טקס סיום קורס טיס בבסיס | |||||
| נתוני השדה | |||||
| |||||
| סוג השדה | צבאי | ||||
| מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||
| עיר סמוכה | באר שבע, אופקים | ||||
| קואורדינטות | 31°14′00″N 34°39′45″E / 31.23333°N 34.66250°E | ||||
| גובה מעל פני הים | 725 רגל 221 מטר | ||||
| מסלולי טיסה | |||||
| כיוון מגנטי |
אורך | סוג מסלול | |||
| רגל | מטר | ||||
| 10R/28L | 9,657 | 2,943 | אספלט | ||
| 10L/28R | 7,948 | 2,423 | אספלט | ||
| 15/33 | 5,800 | 1,768 | אספלט | ||
בסיס חיל-האוויר חֲצֵרִים (בח"א 6) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ חצרים מערבית לבאר שבע.
בבסיס מוצבות שלוש טייסות מטוסי קרב, נכון לשנת 2016:
- טייסת 107 ("טייסת אבירי הזנב הכתום"), המפעילה מטוסי F-16I ("סופה");
- טייסת 69 ("טייסת הפטישים"), המפעילה מטוסי F-15I ("רעם");
- טייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף"), המפעילה M-346 מאסטר ("לביא"). הטייסת משמשת כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים, ומטוסיה מתוחזקים על ידי גורמים אזרחיים. מטוסי A-4 סקייהוק שהפעילה עד 2015 יצאו משירות בעקבות קליטת מטוסי הלביא החדשים.
בבסיס שוכן גם בית הספר לטיסה (ביס"ט 12) של חיל האוויר בו מתקיים קורס הטיס. הקורס הוא השני באורכו כיום בצה"ל (אחרי תוכנית תלפיות ותוכנית חבצלות), אורכו כשלוש שנים ובמהלכו לומדים פרחי הטיס לתואר ראשון ומוסמכים לתפקידי צוות אוויר: טייס (במטוס קרב, מסוק קרב, מסוק סער או מטוס תובלה), נווט (במטוס קרב או מטוס תובלה) ומכונן (במטוס תובלה).
סמוך לבסיס זה נמצא מוזיאון חיל האוויר, ובו דגמים של מטוסים ותערוכת מטוסים ששירתו בחיל האוויר, מטוסי שלל ומערכות נ"מ. המוזיאון מנוהל על ידי יעקב טרנר, שהיה תת-אלוף בחיל האוויר וטייס קרב.
היסטוריה
שנות השישים של המאה העשרים
בסיס חצרים נבנה בשנות השישים ונפתח ב-3 באוקטובר 1966 ככנף 6. מפקדו הראשון היה ג'ו אלון. הוא היה בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מן היסוד כבסיס חדש עבור חיל האוויר הישראלי, ולא על שטחי בסיס קיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי.
בשנת 1968 קלט הבסיס את בית הספר לטיסה שעבר מבסיס תל נוף. באותה השנה קלט הבסיס טייסת נוספת שעברה מתל נוף - טייסת 123, "טייסת הבלים הדרומית" (כשמה אז), שהפעילה מסוקי בל 205. ב-17 ביוני 1969 עברה טייסת 102, "הנמר המעופף", מבסיס חצור לבסיס חצרים.
שנות התשעים של המאה העשרים
ב-4 ביוני 1991 עברה טייסת 69 ("הפטישים") שהפעילה אז מטוסי F-4 פנטום לבסיס חצרים.
ב-21 ביולי 1992 נפצעו קשה חייל וחיילת בבסיס, כאשר השתתפו ב"רולטת הרשת". כעבור ימים אחדים נפטר החייל מפצעיו.[1]
באפריל 1993 אישר מפקד הבסיס, תא"ל עמירם אליאסף, מפגן ירי לכבוד יום הורים באחת הטייסות. עקב ראות לקויה כתוצאה מעננות נמוכה, ירו המטוסים כדורים באופן שטוח, וכתוצאה מכך נפגעו שני חיילים. מפקד חיל האוויר, האלוף הרצל בודינגר, החליט להדיח את מפקד הבסיס, מפקד הטייסת שבמסגרתה נערכה הטיסה ומוביל הטיסה. חרף בקשתו של בודינגר שאליאסף ימשיך בשירותו בצה"ל בתפקיד אחר, בחר אליאסף לפרוש מצה"ל.
ב-1 במרץ 1994 הודממה טייסת 69.
ב-19 בינואר 1998 נחתו בבסיס שני מטוסי ה-F-15I ("רעם") הראשונים ונקלטו בטייסת 69 ("טייסת הפטישים") שנפתחה כבר בקיץ 1997 לקראת הגעת המטוסים. המטוסים החדשים התקבלו בבסיס בטקס חגיגי במעמד שר הביטחון יצחק מרדכי, הרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין-שחק, מפקד חיל האוויר האלוף איתן בן-אליהו, נציג חיל האוויר האמריקאי, מייג'ור-ג'נרל קלינטון הורן, ומפקד הבסיס תא"ל עמוס ידלין. כ-3,000 איש הגיעו לבסיס כדי לצפות בנחיתתם של המטוסים החדשים וביניהם רבים מוותיקי טייסת 69 ומשפחות חללי הטייסת. המטוסים, שהוטסו על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני, הגיעו לישראל בטיסה שארכה 14 שעות. בדרכם לישראל טסו המטוסים טיסה ישירה לבריטניה, שבמהלכה תידלקו חמש פעמים באוויר, משם טסו לאיטליה ומשם המשיכו ישירות לישראל, ללא תדלוקים נוספים. לפני נחיתתם ביצעו המטוסים החדשים יעף מעל הצופים בליווי שני מטוסי F-15 איגל ("בז") ושני מטוסי F-4 פנטום ("קורנס").
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת
ב-8 באוגוסט 2002 נפתחה בבסיס טייסת 123 ("ציפורי המדבר") כטייסת UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"). חמשת המסוקים הראשונים של הטייסת הגיעו לישראל בתחילת החודש בבטנו של מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני שנחת בבסיס נבטים. 123 היא טייסת הבלק-הוק השנייה שנפתחה בישראל לאחר טייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת") המוצבת בבסיס פלמחים.
ב-5 ביולי 2006 נפתחה בבסיס טייסת 107 ("טייסת אבירי הזנב הכתום") מחדש כטייסת F-16I ("סופה"). 107 היא טייסת ה"סופה" השלישית שהוקמה אחרי טייסת 253 ("טייסת הנגב") וטייסת 119 ("טייסת העטלף") המוצבות בבסיס רמון.
העשור השני של המאה העשרים ואחת
מפקדי הבסיס לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אל"ם ג'ו אלון | 1966 - 1970 | מקים הבסיס ומפקדו הראשון |
| אל"ם ישעיהו (שייקה) ברקת | 1970 - 1973 | |
| אל"ם עמיחי שמואלי | 1973 - 1977 | מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים |
| יעקב טרנר | 1977 - 1981 | לימים ראש להק כוח האדם, מפכ"ל המשטרה וראש עיריית באר שבע. |
| תא"ל אשר שניר | 1981 - 1983 | מפקד הבסיס במלחמת לבנון הראשונה |
| תא"ל דן פסח | ||
| תא"ל רון חולדאי | לימים ראש עיריית תל אביב | |
| תא"ל משה מלניק | ||
| תא"ל עוזי רוזן | ||
| תא"ל עמירם אליאסף | ||
| תא"ל אבי ברבר | ||
| תא"ל עמוס ידלין | 1995 - 1998 | לימים ראש אמ"ן |
| תא"ל רני פלק | 1998 - 2001 | |
| תא"ל יוחנן לוקר | 2001 - 2004 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| תא"ל שלי גוטמן | 2004 - 2007 | |
| תא"ל חגי טופולנסקי | 2008 - 2010 | לימים ראש אכ"א |
| תא"ל זיו לוי | 2010 - 2012 | |
| תא"ל טל קלמן | 2012 - 2014 | |
| תא"ל ניר ברקן | 2014 - 2015 | |
| תא"ל אבשלום עמוסי | 2015 - |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | מרחבים |
| סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יפה.
קישורים חיצוניים
- בסיס חצרים, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר חצרים, באתר Global Security
הערות שוליים
- ↑ שחר גולדמן, חורים ברשת, באתר "העין השביעית"
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
 |
| בסיסים שנסגרו | הרצליה (כנף 3) • עציון (כנף 10) • בסיס אלון (כנף 12) • שדה דב (כנף 15) • בסיס איתם (כנף 25)
בסיס רפידים (בח"א 3) • בסיס אל עריש (בח"א 5) • ביר ת'מדה (בח"א 7) • לוד (בח"א 27) • שדה אופיר (בח"א 29) | |