יגאל שילה
| יגאל שילה | ||
|---|---|---|
 | ||
| לידה | 6 ביולי 1937 | |
| פטירה | 14 בנובמבר 1987 | |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה | |
| פרסים והוקרה | ||
| תרומות עיקריות | ||
| תל חצור, עיר דוד | ||
יגאל שילה (6 ביולי 1937 - 14 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.
ביוגרפיה
נולד בחיפה. רכש את כל השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב בהדרכתו של פרופסור נחמן אביגד בנושא בניית הגזית בתקופת הברזל בארץ ישראל. עבודה זו פורסמה מאוחר יותר כספר.
שילה היה חבר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, תחילה כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור חבר.
במשך השנים היה חבר צוות בחפירות אחדות בניהולם של אחרים, ובהן חפירות יגאל ידין בתל מגידו (1968, 1969) וחפירות יגאל ידין בתל חצור (1968). בחצור ניהל את חפירת מפעל המים התת-קרקעי מתקופת הברזל השנייה.
חפירתו העצמאית הגדולה הייתה זו שערך בעיר דוד בירושלים, בין השנים 1985-1978. חפירה זו הביאה לו מוניטין רב הן בשל ממצאי החפירה (בעיקר קבוצת הבולות מתקופת הברזל השנייה, הנושאות שמות באלפבית עברי עתיק), והן בגלל עימות שפרץ בעקבותיה עם אגודת אתרא קדישא. עימות זה, שהגיע לפסים אלימים ביותר שהונצחו בתמונה מפורסמת בה נראה יגאל שילה מכה את הרב אורי בלוי, נסב על השאלה אם היו באתר קברי יהודים והתרכז בשטח חפירות G שבראש המדרון המזרחי של הגבעה, בחפירת סקר שנערכה במקום נמצאו קברים בתנוחה יהודית, עד המקום בו החלו לחפור[דרוש מקור]. נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון כדי לאפשר את המשך החפירות.[1] זמן קצר לאחר הכרעת בית המשפט בסוגיית החפירה חלה שילה בסרטן העצמות, ונפטר כעבור שנתיים בירושלים, בגיל 50. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[2]
לאחר פטירתו פורסמו בריכוזים החרדיים סדרת מודעות המביעות שמחה על מותו, וטוענות כי הוא מת עקב הפגיעה בקברים[3], בעל בית הדפוס שנדפיס את המודעות נעצר ונקנס [4]. נטען כי רבי אלעזר מנחם מן שך גינה את המודעות הללו [5].
יגאל שילה היה חתן "פרס ירושלים לארכאולוגיה".
בגבעת רם שבמערב ירושלים, בצומת בו פוגש רחוב אליעזר קפלן את שדרות וולפסון, מוצבת אנדרטה לזכרו.
לקריאה נוספת
- יגאל שילה, חפירות עיר דוד (קדם 19), האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1984
- יגאל שילה, מפעלי מים תת-קרקעיים בתקופת הברזל, האדריכלות בארץ ישראל בימי קדם, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1987
- Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, (Qedem 11), Hebrew University, Jerusalem, 1979.
קישורים חיצוניים
- Yigal Shiloh, Israeli Archeologist - כתבה לזכרו בניו יורק טיימס, 19 בנובמבר 1987
- יעקב ר. סלומון, זעקת ישני עפר, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0