יופי תירוש

הפרט המשפטי ומראה חיצוני

מאמרה "בעקבות האהבה והפרט"^[4] דן בעתירה לבג"ץ שעסקה בזכותו של אדם מזוקן לקבל מסכת אב"כ מסובסדת, וזאת על אף שלא גידל את זקנו מתוך אמונה דתית. המאמר מצדד בהכרה שהעניק בג"ץ לחופש גידול הזקן כחלק מכבוד האדם של העותר.

תירוש טוענת כי בשונה מהמשפט הישראלי, יחסו של המשפט האמריקאי לסוגיית ההגנה על מראה חיצוני איננו מספק. לדבריה, שיטת משפט זו נכשלת שוב ושוב בהכרה בצורך לאזן בין אינטרסים של מעבידים או של המדינה לבין אינטרסים של הפרט. טענה זו מפותחת במאמר Adjudicating Appearance.^[5] המאמר מציע למשפט האמריקאי להעדיף את מושג האישיות על מושג הזהות כדי לתת מענה מתאים יותר לרצונם של פרטים לשמור על מראם החיצוני.

במאמר "סיפור של אונס, לא יותר",^[6] מנתחת תירוש את הטקסט של פסק דין בערעור על עונשו של אדם שאנס את אשתו בזמן שהיו פרודים. המאמר מתמקד בשפה של פסק הדין ובאופן שבו הוא מעצבת את המציאות. תירוש מבקרת את ההבחנה המוסווית, לטעמה, שעשו השופטים בין "אונס אמיתי" (real rape) לבין "אונס סתם" (simple/date rape), ולפיה אונס בין בני זוג נשואים חמור פחות. בנוסף, היא מבקרת את הבניית דמותו של האנס שהורשע, על ידי השופטים, באופן המקשה על התייחסות אליו כאנס ("אורח חיים נורמטיבי ללא רבב"), תוך שהם מדגישים, ללא צורך לדעתה של תירוש, את השפעת הרשעתו על המשך חייו התקינים.

במאמר "להתיר את הקשירה הפנימית" היא עוסקת במעמדו של האדם השמן בחברה בת ימינו.^[7] ו-Weighty Speech‏^[8] במאמרה The Right To be Fat,^[9] טוענת תירוש כי היחס המשפטי למידות הגוף הוא שאלה של חירות הפרט, ותחום שיש להגן עליו מפני התערבות של המדינה.

מחקר משותף עם פרופ' מיכאל בירנהק בחן את סורקי הגוף בשדות התעופה מהיבטים של הזכות לפרטיות ושל שוויון של אנשים עם מוגבלויות ושל מיעוטים גזעיים ומגדריים.

על מחקריה בתחום השוויון ואיסור האפליה, ופעילותה הציבורית לקידום שוויון בין המינים ובלימת הדרת נשים זכתה בפרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל (2018), ובפרס ע"ש פרופ' יוסי קטן מטעם עמותת רוח נשית, לאקדמאים המשלבים מחקר ואקטיביזם לקידום צדק מגדרי (2017). ב-2018 זכתה במענק מחקר של הקרן הלאומית למדע (יחד עם פרופ' יפעת ביטון) בתחום דיני איסור האפליה.

העדפה מתקנת

המאמר "ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה"^[10] (שזכה בפרס ג'ורג' וובר למאמר מצטיין של סטודנט ובמלגה על שם אליס שלוי) מציע פרשנות ותוכנית עבודה ליישום חוק שירות המדינה (מינויים), שקבע חובת ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה. המאמר "ייצוג הולם במשפט הישראלי: סיכום ביניים ריאליסטי"^[11] מנתח את הסיבות ליישום הלא מספק לדעת תירוש של חקיקת הייצוג ההולם. מחקריה בתחום העדפה מתקנת וייצוג הולם צוטטו בהסכמה בפסיקת בית המשפט העליון כאסמכתא לקביעותיו.^[12]

מאמרים נוספים

• הקדמה לג'ון סטיוארט מיל "שעבוד האישה", (רסלינג, 2009) (עם ד"ר זהר כוכבי)
• אליס בארץ ה (ה)מראה: הרהורים על השתקפויות הגוף הנשי בשיח על שילוב נשים בתפקידי לחימה בישראל, עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו תשס"ז, 885.
• A Name of One’s Own: Gender and Symbolic Legal Personhood at the European Court of Human Rights, 33 Harvard Journal of Law and Gender 248-307 (2010). המאמר עוסק בהבט המשפטי של זהותן של נשים כפי שהיא באה לביטוי בשמירה על שמות משפחה שלהן.
• A Noble Cause: A Case Study of Discrimination, Law, and Reciprocity עוסק בהיבט נוסף של סמני זהות חיצוניים - תוארי אצולה. הוא מציע כתיבה מחודשת של פסק דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם שסירב לבטל את האפליה המגדרית בהענקת תיארי אצולה בספרד.
• המאמר "בזכות השתיקה: על מגבלות השיח המשפטי בסרט לאהוב אותך מאז" עוסק בצניעות הנדרשת ממשפטנים ואתיקנים באשר ליכולתם לפענח את מניעיהם של נאשמים. המאמר פורסם בכתב העת מעשי משפט, כרך ג', ע' 257–269 (2010).
• סקירת ספרה של עירית נגבי, סיפורי אונס בבית המשפט (רסלינג 2009), פורסמה בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, כרך יב ע' 485–488 (2011).
• The Right to Be Fat, 12 Yale Journal of Health Policy, Law, and Ethics 264-335 (2012).
• Reciprocal Antidiscrimination Arguments, 6 Law and Ethics of Human Rights 229 (2012).
• Naked in Front of the Machine: Does Airport Scanning Violate Privacy?, 74 Ohio State Law Journal 1263-1306 (2013), with Michael Birnhack