יחסי איטליה–צרפת
| יחסי איטליה–צרפת | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| איטליה | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 62,402,659 | 67,848,156 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,317,000 | 2,856,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 37,130 | 42,094 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
בין איטליה לבין צרפת מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
האימפריה הרומית
בשנת 57 לפנה"ס כבש יוליוס קיסר את גאליה, והכפיפה לשלטון הרפובליקה הרומית, ובעקבות כך הפכה גאליה ללטינית, ואימצה את מערכת המשפט והחוק הרומאית. במהלך נדידת העמים השתלטו שבטים גרמאנים על שטחים נרחבים של הקיסרות הרומית, ובכך הביאו בסופו של דבר לנפילת הקיסרות הרומית המערבית בשנת 476. במאה ה-8 הוקמה האימפריה הפרנקית ששלטה הן על שטחי צרפת כיום והן על חלקים מאיטליה.
המאות ה-15–ה-18
במהלך המאה ה-14 והמאה ה-15 התחוללו המלחמות האיטלקיות, שבה ניסתה ממלכת צרפת להשתלט על חלקים מאיטליה, ולאחר מכן הייתה איטליה לזירת לחימה בין בית הבסבורג לבית ולואה. גם בשנים לאחר מכן לחמה צרפת בשטחי איטליה, במלחמות שניהלה כנגד בית הבסבורג, ובכלל זה במלחמת שלושים השנים, מלחמת הירושה הספרדית, מלחמת הירושה הפולנית, מלחמת הירושה האוסטרית ומלחמת שבע השנים.
המאה ה-19
במהלך המלחמות הנפוליאוניות נכבשו מדינות איטליה השונות על ידי נפוליאון, ובפעם הראשונה בתולדותיהם זכו לסוג של איחוד מדיני, תחת חסותה של צרפת. בקונגרס וינה הוחזרה עצמאותם של המדינות השונות באיטליה, אך רעיון האיחוד נשאר באיטליה.
בשנת 1848 פרצה מהפכת פברואר שהביאה לביטול המונרכיה של יולי, ובעקבות כך נעשו מאמצים להביא לאיחוד איטליה כחלק ממהפכות אביב העמים, אולם הניסיונות הללו נכשלו. בשנת 1859 סייעה צרפת לממלכת סרדיניה במלחמת אוסטריה-סרדיניה, ובעקבות כך נמסרה לומברדיה לסרדיניה, והחל תהליך איחוד איטליה. בשנת 1860 נמסרו ניס וסבויה, אשר היו בשליטת בית סבויה, לצרפת, בתמורה לתמיכתה בסיפוח מדינות מרכז איטליה לממלכת סרדיניה. בשנת 1870 ניצלו האיטלקים את מלחמת פרוסיה-צרפת, אשר הובילה לאיחוד גרמניה, וסיפחו את רומא, שהפכה לעיר הבירה של הממלכה.
המאה ה-20
במהלך מלחמת העולם הראשונה שמרה איטליה בתחילה על נייטרליות, אולם בשנת 1915 הצטרפה למדינות ההסכמה, ובמהלך חוזה ורסאי הייתה מארבעת הגדולים, וקיבלה את שטחי טרייסטה ודרום טירול.
במהלך מלחמת העולם השנייה שיתפה איטליה פעולה עם גרמניה הנאצית, ואף הכריזה מלחמה על צרפת ב-10 ביולי 1940, ובתמורה קיבלה את שטחי ניס וסבויה. בתום המלחמה חזרו שטחים אלו לידי צרפת.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה היו איטליה וצרפת ממקימי קהילת הפחם והפלדה האירופית, שהפך מאוחר יותר לארגון האיחוד האירופי.
כיום שתי המדינות משתפות פעולה במגוון תחומים, ובכלל זה בתחומי הכלכלה, המסחר, הביטחון והתרבות, ושתי המדינות אף חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
השפעות תרבותיות
במהלך המאה ה-16 הושפעה צרפת רבות מהרנסאנס האיטלקי. כמו כן, שתיים ממלכות צרפת היו מבית מדיצ'י האיטלקי; קטרינה דה מדיצ'י, אשתו של אנרי השני, מלך צרפת, ואמם של פרנסואה השני, מלך צרפת, שארל התשיעי, מלך צרפת ואנרי השלישי, מלך צרפת, ומארי דה מדיצ'י, אשתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת, ואמו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת.
אמנים רבים במהלך המאות ה-19 וה-20, עברו להתגורר בפריז, שהייתה בירת האמנות הבינלאומית. בצרפת חיים רבים שמוצאם מאיטליה, וההערכה היא שכ-5 מיליון צרפתים מקור מוצאם הוא איטלקי[1]. כיום 340,000 אזרחים איטלקים חיים בצרפת[2], בעוד 130,000 אזרחים צרפתים חיים באיטליה.
יחסים דיפלומטיים
צרפת מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא, ו-24 קונסוליות באנקונה, אאוסטה, בארי, בולוניה, ברינדיזי, קליארי, קטאניה, קוזנצה, פירנצה, ג'נובה, לה ספציה, ליבורנו, מילאנו, נאפולי, פאלרמו, פארמה, פרוג'ה, פסקארה, סאסארי, טרנטו, טרייסטה, טורינו, ונציה וונטימיגליה. מאידך, איטליה מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז, ו-7 קונסוליות בבורדו, לורד, ליון, מרסיי, מץ, ניס, וטולון [3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
| ממלכת איטליה • איטליה הפאשיסטית | ||
רישיון cc-by-sa 3.0