יחסי בנגלדש–לבנון

יחסי בנגלדש–לבנון
בנגלדש לבנון
בנגלדשלבנון
שטחקילומטר רבוע)
148,46010,400
אוכלוסייה
162,650,8535,469,612
תמ"ג (במיליוני דולרים)
690,30088,250
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,24416,135
משטר
דמוקרטיה פרלמנטריתרפובליקה

יחסי בנגלדש-לבנון הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הלבנונית לבין הרפובליקה העממית של בנגלדש.

היסטוריה

במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, בנגלדש הציעה לשלוח כוחות צבא לאזור דרום לבנון כחלק ממשימתו של כוח האו"ם המופקד על שמירת השקט באזור. עם זאת, הצעה זו נדחתה על ידי ישראל, וזאת עקב חוסר נכונותה של בנגלדש להכיר רשמית במדינת ישראל[1]. חרף אי ההסכמה הישראלית, בנגלדש ונפאל היו המדינות הראשונות שכוחותיהם הגיעו לחופי דרום לבנון, וזאת בשעה ששאר מדינות המערב, וביניהן התורמת העיקרית לכוח האו"ם, צרפת, התעכבו בפריסת חייליהם.

בהמשך, ומיד לאחר ששאר כוחות האו"ם הגיעו לאזור, הכוחות הבנגלדשים נאלצו לעזוב באופן מיידי, מתוקף ההכרה בבנגלדש כצד שאינו נייטראלי בסכסוך, וזאת גם בשל הצהרתו של שר חוץ הבנגלדשי מורשד קהאן, שתיאר את המתקפה הישראלית בשטח לבנון כ"טרור מדיני", והכריז בדבר העברת סיוע הומניטרי לעם הלבנוני ולעם הפלסטיני בעקבות תקיפות צה"ל[2][3].

יחסים כלכליים

בשנת 2014 התרחשה פגישה בין אנשי עסקים משתי המדינות בה הראתה בנגלדש התעניינות בסחורה לבנונית וההפך.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.