יחסי ניז'ר–צרפת
| יחסי ניז'ר–צרפת | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| ניז'ר | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,267,000 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 22,772,361 | 67,848,156 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 21,860 | 2,856,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 960 | 42,094 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי למחצה | דמוקרטיה נשיאותית למחצה (או פרלמנטרית למחצה) |
יחסי ניז'ר–צרפת הם יחסי החוץ בין צרפת לניז'ר. יחסיהם מבוססים על היסטוריה משותפת ארוכה ועל שלטונה של צרפת על ניז'ר למעלה משישים שנה כחלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית של ניז'ר שהחל בכיבוש הצרפתי בשנת 1898. ניז'ר קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960, והיסטוריה של התרבות והשפה הצרפתית השפיעה ביצירת תרבות ניגרית מובהקת מהלאומים הפרה-קולוניאליים המגוונים המרכיבים את ניז'ר המודרנית. צרפת הרוויחה כלכלית מתקופתה כמעצמה קולוניאלית, ועדיין מסתמכת על יבוא מניז'ר עבור גורמים בכלכלתם.
קולוניאליזם ודה-קולוניזציה
ניז'ר שמרה על קשרים הדוקים עם צרפת, מעצמתה הקולוניאלית לשעבר לאורך ההיסטוריה של הרפובליקה הניז'רית. לאחר עצמאותה של ניז'ר בשנת 1960, שמרה צרפת על כמה מאות יועצים בכל דרגי ממשלת ניגריה והצבא. בשנות ה-60, הצבא של ניז'ר התבסס על כוחות המושבות הצרפתיים לשעבר, צרפתים שהסכימו לקחת אזרחות צרפתית-ניז'רית משותפת. בשנת 1960 היו רק עשרה קצינים אפריקאים בצבא ניגריה, כולם בדרגה נמוכה. הנשיא דיורי חתם על חקיקה לסיום העסקתם של קציני צבא גולים בשנת 1965, חלקם המשיכו לשרת עד ההפיכה ב-1974, אז פונתה כל הנוכחות הצבאית הצרפתית.[1] כמו כן, הצרפתים שמרו עד 1974 על כ-1,000 חיילים של 4th Régiment Interarmes d'Outre-Mer[2] (כוחות נחתים) עם בסיסים בניאמיי, זינדר, בילמה ואגדז. בשנת 1979 התבסס שוב כוח צרפתי קטן יותר באופן קבוע בניז'ר.[3]
קשרים כלכליים עכשוויים
היחסים בין צרפת לניגריה ממשיכים להיות קרובים, עם צרפת כשותפת היצוא הגדולה ביותר של ניז'ר, וממשלת צרפת הייתה תלויה כמעט לחלוטין בניז'ר בגלל האורניום שמזין את מערכת הכוח הגרעינית הנרחבת שלה, שנכרה בעיר ארלית שבצפון המדינה.[4] ניז'ר מתחה ביקורת על צרפת על ההסכם ואמרה כי עליה להשיג נתח גדול יותר מהרווחים מכריית עפרות אורניום.[5]
יחסים דיפלומטיים
צרפת שומרת על נוכחות דיפלומטית חזקה בניאמיי וכמה אלפי גולים צרפתים חיים ברחבי המדינה.[6] ניז'ר בתורה מחזיקה אחת מ-24 השגרירויות שלה בפריז יחד עם 3 קונסוליות כבוד בבורדו, ליון ומרסיי המשרתים אוכלוסייה גדולה ממוצא ניז'רי המתגוררת בצרפת.[7]
מריאמה הימה, לשעבר שר לפיתוח חברתי בניגריה, כיהן כשגריר ניז'ר בפריז בין השנים 1997–2003.[8]
קשרים תרבותיים
התרבות הלאומית הניז'רית, המורכבת מקבוצה מגוונת של תרבויות לאומיות טרום קולוניאליות, הושפעה מאוד מהתרבות הצרפתית. השפה הצרפתית ממשיכה להיות השפה הרשמית של ניז'ר. מרכזי תרבות, כגון מרכז תרבות פרנקו ניז'רי ז'אן רוש בניאמיי ומרכז תרבות פרנקו ניז'רי דה זינדר בזינדר לספק מוסדות מרכזיים לצמיחה וקידום התרבות הצרפתית בניז'ר, כמו גם בקידום תרבות ניז'רית לקהל צרפתי.[9] ניז'ר היא חברה מייסדת בארגון International de la Francophonie.
נציגויות דיפלומטיות
- צרפת מחזיקה בניז'ר שגרירות בניאמיי.
- ניז'ר מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז ו-3 קונסוליות בבורדו, ליון ומרסיי.[10]
שגרירות ניז'ר בפריז
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ for the section History of the FAN prior to 1974, see Samuel Decalo. Historical Dictionary of Niger (2nd ed.). Scarecrow Press, London and New Jersey (1979). ISBN 0-8108-1229-0 pp.33–35.
- ↑ 4e Régiment Interarmes d'Outre-Mer: the 4th RIAOM was dissolved after leaving Niger.
- ↑ Samuel Decalo. Coups and Army Rule in Africa, Yale University Press (1990). ISBN 0-300-04045-8
- ↑ Decalo (1997).
- ↑ http://www.aljazeera.com/news/africa/2013/04/20134148352489199.html
- ↑ Embassy of France in Niger, official site. Retrieved 2009-02-11
- ↑ French Ministry of Foreign Affairs. Ambassades et consulats étrangers en France: NIGER.
- ↑ Moutari, Souley (13 במאי 2014). "Portraits des femmes pionnières du Niger" (בFrench). Nigerdiaspora. אורכב מ-המקור ב-2 February 2016. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2016.
- ↑ La France au Niger: Centres culturels franco nigériens. Retrieved 2009-02-11
- ↑ אתר על יחסי מדינות
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0