ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת שעלבים | ||
---|---|---|
![]() | ||
ישיבת הסדר | ||
מוטו | מה שיש בישיבה קיים רק בשעלבים | |
תאריך ייסוד | שנת ה'תשכ"א | |
השתייכות | ציונות דתית, ישיבות הסדר | |
מייסדים | הרב מאיר שלזינגר | |
ראש ישיבת ההסדר | הרב מיכאל ימר (מתשע"ו) | |
תלמידים | למעלה מ-200 | |
מיקום | קיבוץ שעלבים | |
קואורדינטות | 31°52′03″N 34°59′22″E / 31.8675981°N 34.9894601°E | |
http://shaalvim.co.il | ||
(למפת גוש דן רגילה) ![]() ![]() ישיבת ההסדר שעלבים |

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים, הישיבה ממוקמת על גבעה בקיבוץ שעלבים במרכזו של עמק איילון, ונשקפת ממנה העיר מודיעין, כביש 1 ומרחב לטרון. בראשות הישיבה עומד הרב מיכאל ימר. בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת הרב קוק והרב סולובייצ'יק מחד ועל חסידות וליטאיות מאידך. הישיבה הוקמה בשנת תשכ"א (1961) ולומדים בה קרוב ל-200 תלמידים.
ישיבת ההסדר
הישיבה הוקמה על ידי הרב מאיר שלזינגר בשנת תשכ"א (1961), והיא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה לאחר ישיבת כרם ביבנה. הרב שלזינגר שימש אז, ומשך שנים רבות לאחר כך, כרב קיבוץ שעלבים, אשר על שמו נקראת הישיבה. הקיבוץ השתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י), אשר גישרה בין המגזר החרדי ובין המגזר הדתי לאומי. סימנים לכך הן העובדות שהישיבה נוסדה ע"פ ברכת הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', ובנוכחות הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה ורבו של הרב שלזינגר. לאחר הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה היה הרב אברהם אבידן, בוגר ישיבת חברון וכולל "מכון ירושלים" ואשר כיהן כסגן הרב הצבאי הראשי וכר"מ בישיבה.
כחמש שנים לאחר הקמתה, תלמידי ישיבת ההסדר יחד עם תושבי קיבוץ שעלבים נלחמו ולקחו חלק בשמירה על האזור בפני האיום הירדני, במלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה, סבל הקיבוץ והאזור מפגיעות קשות מכיוון ששכן לצידו של הגבול הירדני על עמק איילון. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, ניתנה פקודה צבאית לשמור על מוצבי האזור בכל דרך כך שהדרך לשדה התעופה ולתל אביב לא תיפתח ללוחמים הירדנים. בהמשך המלחמה השתתפו התלמידים בכוח הפריצה של צה"ל ללטרון ולעמק איילון כולו.
משך שנים רבות שימש הרב יצחק גיטלמן, תלמיד של המשגיח המפורסם רבי ירוחם ליבוביץ בישיבת מיר כמשגיח רוחני בישיבה. לאחריו שימש הרב משה צוריאל כמשגיח של הישיבה. השיעור היומי הכי גבוה (שיעור ד') נמסר שנים רבות על ידי הרב שמעון זלזניק, תלמיד מובהק של הרב איסר זלמן מלצר בישיבת עץ חיים. הרב זלזניק גם מסר שיעור כללי שבועי ושיחה מוסרית שבועית. שיעור כללי שבועי נוסף נמסר על ידי הרב יצחק דזימיטרובסקי, תלמיד הרב שמואל רוזובסקי בישיבת פוניבז' ור"מ בישיבת קול יעקב. הרב זכריה בן שלמה שימש כראש הכולל בישיבה בעבר. ניתן להחשיב את התקופה, בשנות (לערך) 1970-1985 שבה שימשו רבנים אלה בצמרת הישיבה, כשנות הזהב של הישיבה, בה הגיעה לשיאה ברמת הלימוד. רוב רבני הישיבה כיום הם בוגרי הישיבה מן התקופה הזאת.
בשל היותה מישיבות ההסדר הראשונות שהוקמו בישראל, תרמה הישיבה לעיצוב דמותו של מסלול ההסדר ולהעמקת הצלחתו בהשתלבות במסגרת הצבאית.
קריית חינוך שעלבים
ערך מורחב – קריית חינוך שעלבים
הישיבה הוקמה על גבעה סמוכה לקיבוץ שעלבים שלמרגלותיה עבר הגבול עם ירדן ושממנה ניתן להשקיף על עמק איילון, על הדרך לירושלים ועל מרחב לטרון. סביבה נבנה היישוב נוף איילון, שמספר לא מבוטל מתושביו בא מבוגרי הישיבה.
עם הקמתה, השתתפו התלמידים בשמירות, על-פי רוח הישיבה, כפי שמעיד סמלה.
סביב הישיבה הלכה והתגבשה עם השנים קריית חינוך ובה מוסדות חינוך שונים דוגמת ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנות, אולפנא לבנות, מרכז לבני חו"ל, מכון למחקר תורני ועוד. היום הישיבה היא הלב של קריית חינוך גדולה ופורחת.
דרכה החינוכית
ישיבת שעלבים העמידה תלמידים רבים המשמשים כיום בתפקידים תורניים ברחבי הארץ והעולם כולו: ראשי ישיבות ור"מים, ראשי ישיבות תיכוניות ואולפנות, רבני יישובים וקהילות. הישיבה היא 'אם' הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח. לישיבה גם סניפים בחו"ל, כמו באוקראינה, למשל.
בני הישיבה לומדים בה גמרא בעיון ובבקיאות ורוכשים ידע רחב בהלכה, בתורת החסידות, במחשבה ובמוסר. שורה בישיבה רוח של פתיחות ושל סובלנות. הישיבה דוגלת באידאולוגיה של "קו רחב", היינו: ככל ישיבות הקו דוגלים בישיבה בהתווית גישה חינוכית אחידה, ברורה וקבועה אך בשונה מישיבות קו אחרות, בישיבת שעלבים השיטה החינוכית מורכבת מנרטיבים שונים ומגוונים (ליטאיות, חסידות, מוסר, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) המשתלבים יחד לדרך חיים תורנית אמונית, על כן נאמר: "הסדר שעלבים - קו אבל רחב". בנוסף לשיעורי ראש הישיבה והרמי"ם, מתקיים מידי בוקר שיעור ב'עין אי"ה' מפי הרב משה גנץ, תלמיד הרצי"ה ור"מ בישיבה. כמו כן נמסרים שיעורים שבועיים בהלכה מפי הרב משה פטרובר, בעיקר בהלכות שבת.
שיטת הלימוד
לימוד העיון בגמרא מתבצע ברמה גבוהה בשיטת ר' חיים מבריסק, ומבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות.
מאפיין נוסף של שיטת בריסק הוא עיסוק רב בלימוד שיטות הרמב"ם. עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, ניט פאר וואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
ראשות הישיבה
- הרב יחזקאל יעקבסון (נולד ב-1955 בירושלים), מרבני הציונות הדתית, עמד בראשות הישיבה משנת תשס"ג (2003). בשנת ה'תשע"ו, הודיע הרב יעקבסון על פרישתו, ואת מקומו החליף סגנו הרב מיכאל ימר[1].
- סגן ראש הישיבה היה עד לשנת תשע"ג הרב אריה הנדלר המתמחה בתחום החסידות, ובנוסף בתלמוד, מדרש, קבלה ומחשבת ישראל ושימש שנים רבות גם כר"מ של שיעור א'. בשנת תשע"ד החליפו בתפקיד הרב מיכאל ימר, ששימש שנים רבות כר"מ בישיבה.
השירות הצבאי
מסלול ה"הסדר"
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך כחמש שנים, ומתגייסים לצה"ל באמצע שיעור ב'. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של ישיבות גבוהות. הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "מחיל אל חיל", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל. כמו כן, תלמידי שיעור א' מוציאים ניוזלטר שבועי המופץ להורי התלמידים בדוא"ל ובו: דבר תורה לפרשת השבוע הנכתב על ידי תלמיד שונה כל שבוע, סיכום חקירה (במלעיל) של אחד משיעורי העיון שהיו בשבוע שהיה, משהו מהרב הנדלר ועדכון קצר מהנעשה בישיבה.
מסלולים נוספים
- כולל: בישיבה כולל בו לומדים כ-40 אברכים המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל לקראת רבנות ודיינות.
- מכון הוראה: בישיבה מכון הוראה למורים שהוא שלוחה של מכללת מורשת יעקב ברחובות, בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך (B.A) ותעודת הוראה. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי חינוך בעלי שיעור-קומה, בארץ ובחו"ל.
- "השלוחה": הישיבה הקימה מסגרת הפונה לבחורים המגיעים מרקע פחות תורני ומציעה להם עזרה בקידום אישי ורוחני המשולב עם מסלול של "הסדר". בראש השלוחה עומד הרב גרשון שחור.
רבנים בולטים
נקודה בולטת בישיבה היא שרוב הרבנים המלמדים בה הם בוגרי הישיבה עצמה, ומתוכם:
- הרב יחזקאל יעקבסון - ראש הישיבה עד שנת תשע"ו, בוגר הישיבה וישיבת קול תורה.
- הרב מיכאל ימר - ראש הישיבה משנת תשע"ו. בוגר הישיבה.
- הרב גדעון בנימין - ראש הכולל ורב היישוב "נוף איילון". בוגר הישיבה.
- הרב אריה בן יעקב - משגיח רוחני, בוגר הישיבה.
- הרב אריה וקסמן - משגיח רוחני בתוכנית בני חו"ל, בוגר הישיבה.
- הרב משה גנץ - תלמיד הרצי"ה קוק ובוגר "מרכז הרב" ורב קיבוץ לביא בעבר.
- הרב יואל עמיטל - ר"מ שיעור ה', בוגר ישיבות "קול תורה" ו"הר עציון". בנו של הרב יהודה עמיטל.
- הרב שאול בטאט - ר"מ הכולל, בשנה הבאה ר"מ שיעור ד', בוגר הישיבה.
- הרב נועם קניגסברג - ר"מ שיעור ב', בוגר הישיבה במסלול בני חו"ל.
- הרב אריה הנדלר - סגן ראש הישיבה ור"מ שיעור א' לשעבר, מרצה בבר-אילן ומדריך מסעות בני נוער לפולין. בוגר הישיבה. כיום משמש כראש ישיבת ההסדר ברמלה.
בוגרים בולטים נוספים
- הרב אוריאל לביא - אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים.
- הרב שמואל ריינר - ראש ישיבת מעלה גלבוע.
- הרב דני איזק - ראש ישיבת ההסדר "בית אורות".
- הרב שמואל הבר - ראש ישיבת ההסדר בקרני שומרון.
- הרב אברהם קורצוייל - ראש ישיבת ההסדר בקרני שומרון.
- הרב מיכאל אריה קצב - ראש ישיבת "אור לישרים" בבית שמש.
- הרב דוד פנדל - ראש ישיבת אפיקי דעת בשדרות.
- הרב אליעזר שנקולבסקי - דיין בבית הדין גזית ורב קהילה בבית שמש.
- הרב ד"ר יהודה יונגסטר - מרצה במכללת אשקלון ורב קהילה בגבעת שמואל.
- הרב צבי קורן - ר"מ במדרשת לינדנבאום ורב קהילה ברעננה.
- הרב שלמה הכט - מנכ"ל ארגון "בית הלל".
- הרב אהד טהרלב - ראש מדרשת לינדנבאום לנשים.
- הרב רפי שטרן - ר"מ במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
- הרב ד"ר עודד ישראלי - מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון ור"מ בישיבת ההסדר בנתיבות.
- הרב בן ציון אלול - ראש הישיבה התיכונית בנ"ע "נתיבות חיים" בפסגת זאב.
- הרב שמחה אקשטיין - ראש הישיבה לצעירים בכפר מיימון.
- הרב דוד בגנו - ר"מ במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן ורב קהילה בבית שמש.
- הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים, יד בנימין.
- הרב רחמים נסימי - ראש רשת הגרעינים 'שעלי תורה'.
- הרב ישי מאיר - ראש אולפנת שעלבים
- הרב יהושע פיינה - ראש אולפנת ערד
- הרב משה לוונטל - רב היישוב סוסיא (לשעבר) וכיום רב קהילה בהר נוף.
- הרב אהרן מרצבך - רב קיבוץ שעלבים
- הרב צדוק אליאס - ר"מ בישיבה הגבוהה במצפה יריחו.
- הרב דוד זיכרמן - מגיד שיעור בדף היומי בכותל המערבי ומתלמידי הרב שמואל אויערבך.
- הרב שמעון לביא - רב המושב שדה תרומות.
- הרב נתנאל יודין - ראש ישיבת "אשרינו".
- הרב שלמה קמחי - ראש ישיבת "אורות יהודה" באפרת.
- הרב יואל קטן- ראש מכון "שלמה אומן" ור"מ בישיבת שעלבים. עורך הרבעון "המעיין".
- הרב ד"ר יצחק כהן - מרצה למשפטים בקריה האקדמית קריית אונו ורב קהילה בירושלים.
- פרופ' נדב שנרב מאוניברסיטת בר-אילן
- אבי ברמן - מנכ"ל OU ישראל.
- חיים גליק - לשעבר סגן נציב בתי הסוהר בדרגת גונדר ומנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן.
- השופט נחום שטרנליכט
- השופט גד ארנברג
- השופט צבי ויצמן
- השופט יוסי ברכיה
- השופט שמעון לייבו
- אמוץ שפירא - כתב ועורך חדשות ברדיו קול ישראל
- הרב שמעון בירן - רבה של כפר דרום.
- הרב פרופסור יצחק כהן - דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו קמפוס ירושלים ומרצה במכון לב
תוכנית בני חו"ל
בישיבה פועלת זה שנים רבות תוכנית לבני חו"ל. בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות בעיקר מרחבי ארצות הברית מגיעים לשנת לימודים אחת לפחות בישיבה. שיעורי העיון בגמרא ניתנים על ידי צוות הר"מים של תוכנית בני חו"ל שכולו מורכב מבוגרי תוכנית בני חו"ל בישיבה עצמה. את שיעוריהם מעבירים הר"מים בעברית, ברמה גבוהה ובסגנון עיוני ישיבתי.
במהלך שנת הלימודים נערכות פעילויות משותפות לתלמידים הישראלים ולבני חו"ל.
בישיבה פועל אולפן עברית המתקיים בשעות הפסקת הצהרים והמופעל על ידי אחד מתלמידי הישיבה.
במהלך השנה, בימי שישי ובעיקר בחופשות, יוצאים בני חו"ל לסיורים ולטיולים שמטרתם היכרות עם ארץ ישראל, עם ישראל, והמורשת הישראלית.
שירות צבאי לבני חו"ל
חלק נכבד[דרוש מקור: כמה?] מבני החו"ל מתגייסים לשירות צבאי עם חבריהם הישראלים במסגרת ה"מח"ל" (מתנדב חוץ לארץ). בוגרים רבים של התוכנית עלו ארצה, לרוב לאחר לימודים אקדמיים בחו"ל, ורבים אחרים משמשים ברבנות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
בשנים האחרונות נפתחה מדרשה לנשים בירושלים[דרוש מקור: היכן?].
מדי שנה יוצאת משלחת מקרב בני חו"ל למסע לפולין, בראש המשלחת וכמדריך המסע עומד הרב אריה הנדלר.
ניצוצות
מרבית מבני הישיבה משתתפים בפעילויות העוסקות בקירוב רחוקים והפצת יהדות, באמצעות הצבת דוכנים במודיעין-מכבים-רעות הסמוכה לישיבה, בהם מציעים לעוברים ושבים להניח תפילין, מחלקים נרות שבת, מציעים חוברות יהדות בנושאים שונים ועוד. כן משתתפים מספר תלמידים בהרצאות לכיתות תלמידים מבתי ספר חילוניים, במסגרת עמותת "עם ישראל אחד".
אוצר הספרים והוצאה לאור
אוצר הספרים
בישיבת שעלבים מצויה אחת מהספריות התורניות הגדולות בישראל בפרט ובעולם בכלל. בספרייה מצויים, נכון ל-2012, כ-130,000 ספרי יהדות, תורה ונ"ך, משנה, גמרא בעיון ובבקיאות, מחשבת ישראל, חסידות, קבלה ועוד. בנוסף קיים באוצר מאגר של אלפי שיעורים מוקלטים. רוב מוחלט באוצר הספרים הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין הישיבה לבין משפחת החייל אברהם מוצן (אחיו של החזן יעקב מוצן), שנהרג במלחמת שלום הגליל[2].
ההוצאה לאור
מדי שנה מוציאה הישיבה את "שעלי הילולים", חוברת המכילה מאמרים תורניים פרי יצירותיהם של תלמידי שיעור ב', המאמרים עוסקים בסוגיות אשר נשתלבו במהלך השנה על המסכת הנלמדת. בכל מספר שנים יוצאים לאור ספרים הערוכים על ידי רבני הישיבה, לדוגמה:
- "המלוכה והממשלה" - על מלכות ישראל בתקופת "ראשית צמיחת גאולתנו".
- "בקרובי אקדש" - אסופת מאמרים לזכר נפגעי הפיגוע בישיבת מרכז הרב.
- "מספרא לסייפא" - על לימוד תורה ושירות בצה"ל.
בשנים האחרונות הוקמה ההוצאה לאור 'משעול' שהוציאה מספר ספרים של רבני הישיבה ובוגריה.
מכון שלמה אומן
היסטוריה
מכון שלמה אומן הוא מכון תורני למחקר ופרסום של ספרים תורניים במהדורות חדשות ומתוקנות, שלא למטרות רווח. הוא נקרא על שמו של תלמיד הישיבה וחייל צה"ל שלמה אומן, בנו של חתן פרס ישראל ופרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, שנהרג בקרב במלחמת שלום הגליל. המכון נוצר על ידי שיתוף פעולה בין ישיבת שעלבים ו'מכון ירושלים', בעקבות הסכם שנחתם בשנת תשמ"ג בין הרב מאיר שלזינגר (דודו של שלמה אומן), אז ראש ישיבת שעלבים, לבין ידידו הרב יוסף בוקסבוים, ראש 'מכון ירושלים'. עומד בראשו משנת תשנ"ב הרב יואל קטן, לשעבר ר"מ בישיבה תיכונית, מהדיר, עורך וחוקר תורני.
תחומי פעילות
המכון עוסק במחקר תורני של ספרות תורנית ובהוצאה לאור של ספרי הראשונים והאחרונים מכתבי-יד ודפוסים ישנים, בשילוב מנגנון של השוואת נוסחאות, הערות, מראי-מקומות והפניות. במסגרת המחקר עוסקים במכון מספר חוקרים, רובם רבנים ואברכים בישיבת שעלבים בהווה או בעבר. המכון מתוקצב בין השאר על ידי האגף למכוני מחקר תורניים של משרד החינוך, והוא נשען רבות על עזרתה וסיועה של ישיבת שעלבים.
עורכים במכון
בין עורכי המכון: הרב משה צוריאל; הרב יואל עמיטל - בנו של הרב יהודה עמיטל ור"מ שיעור ה' בישיבת שעלבים; הרב עמיחי כנרתי - ר"מ בישיבת איתמר וחתנו של הרב יצחק מאיר האיתן; הרב צבי ארנטל - לשעבר ראש חטיבת הבינים בישיבה התיכונית בשעלבים.
שעלי תורה
ערך מורחב – שעלי תורה
שעלי תורה, אשר שמה נגזר מ"שעלבים", היא רשת גרעינים תורניים אשר הוקמה בשנת 1988, ומטרתה הפצת התורה והמסורת היהודית באמצעות גרעינים תורניים - חברתיים הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בהם הם מקדמים את נושאי הרוח והחברה.
באמצעות הגרעינים התורנים - חברתיים ברחבי הארץ להם שותפים מאות משפחות ומתנדבים, משלבת שעלי תורה בין פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), לבין פעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). נכון ל-2008, הקימה הרשת 10 גרעינים עם יותר מ-500 משפחות ומאות מתנדבים.
הגרעין הראשון של שעלי תורה הוקם בעיר בית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים בהנהגת הרב רחמים נסימי, בוגר הישיבה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קריית חינוך שעלבים ברשת החברתית פייסבוק
- אתר של הישיבה
- אתר של הקריית חינוך
- ערוץ היוטיוב של הישיבה
- מאמרי כתב העת המעין באתר רמבי"ש
- שנמסרו בישיבת שעלבים
- צופיה הירשפלד, שעלבים בת 50: ישיבה שהפכה לקונצרן, באתר ynet, 6 באוקטובר 2010
הערות שוליים
- ↑ עדן בן פורת, חילופים בראשות ישיבת שעלבים, ערוץ 7, ל' באדר תשע"ו, 10/03/16
- ↑ עידן הראל, ישיבת שעלבים מציגה:80,000 כותרים ו-130,000 ספרים, 12 ביוני 2012, באתר דתילי

רישיון cc-by-sa 3.0