כמוש

מַצֶּבֶת מֵישַׁע - מצבת זיכרון לכמוש שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון

כְּמוֹשׁ היה האליל הלאומי של מואב. נראה כי שמו מופיע לראשונה באוגרית בכתיב "כמת'". בעיר הכנענית אֶבְּלָה הוא ידוע בשם "כמיש". המואבים עבדו את כמוש עד לתקופה הפרסית. בעקבות השפעת השלטון היווני זיהו המואבים באליל המלחמה היווני ארס את כמוש.

יש המשערים שהשם "כמוש" נגזר מהשורש השמי כנ"ש, שפירושו 'המכניע'.

על פי המסופר במלכים ב', מישע מלך מואב אף הקריב את בנו הבכור לכמוש על החומה (ג', כז). חלק מן הפרשנים סבורים שהוא הקריב את בנו של מלך אדום.

בכתובת מישע מופיע הצירוף "עשתר-כמֹש", המעיד על זיהויו עם האליל עשתר.

במקרא מכונה מואב "עַם כְּמוֹשׁ" (במדבר כ"א, כט), כפי שישראל מכונים "עם ה'", אם כי המקרא מתאר אותו לגנאי כ"שִׁקֻּץ מוֹאָב" (מלכים א' י"א, ז), כלומר מוקצה.

בהשפעת נשותיו המואביות בנה שלמה במה לכמוש, במקביל לבמת המולך: "אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן" (מלכים א' י"א, ז) את הבמות הרס יאשיהו בעת הרפורמה הדתית (מלכים ב, כ"ג, יג).

נראה שבני עמון עבדו באופן חלקי את כמוש, כפי שבני מואב עבדו בין השאר את האל העמוני מלכום. בדבריו של יפתח הגלעדי אל מלך עמון הוא אומר: "הלא את אשר יורישך כמוש אלקיך אותו תירש" (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ד).

ישנם שמות תיאופוריים המורכבים מן השם כמוש: כמוש-נדב, כמוש-עם, כמוש-אל. ניתן להשוות אותם לשמות תיאופוריים יהודאיים כגון יהונדב, יואל (יהו-אל) וכו'.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

• כמוש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• כרמית מזרחי, אהיה אשר אהיה: בעקבות אלוהי אבותינו
• {{|. לזיהויים של פעור ומרקוליס באתר "רציו" של ערכים}}

אלילים במיתולוגיה הכנענית
הפנתאון הכנעני	אדון • אל • אשרה • בעל • בעל זבוב • בעל פעור • גד • גפן-ואֻגר • דגון • חורון • ים • ירח • כושר וחסיס • כושרות • כמוש • מולך • מות • נכל ואיב • סער • ענת • עשתר • עשתרת • קדש-ואמרר • רשף • שחר • שלם • שפש • תרפים
אתרים מיתולוגיים	אוגרית • פסגת הצפון
כתבים דתיים	אגדת אקהת • אגדת כרת • עלילות בעל וענת • שירה אוגריתית
פולחן	במות • מצבה • מקדש מגדול • נסך וקטורת • סעודת מרזח
הנהגה דתית	בעלת האוב • כהנים (כמרים) • קדשים (קדש וקדשת)