מבצע קיתון 10
קיתון 10 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלחמה: מלחמת ההתשה בין ישראל לסוריה | |||||||||||||||||
![]() טנק שוט קל, שכמוהו השתתפו בכוח הפשיטה הצה"לי | |||||||||||||||||
תאריך התחלה: | 26 ביוני 1970 | ||||||||||||||||
תאריך סיום: | 26 ביוני 1970 | ||||||||||||||||
קרב לפני: | מלחמת שלושת הימים | ||||||||||||||||
מקום: | דרום הגולן הסורי, מאזור מוצב "אל-חנות" בדרום ועד "תל-דרעיה" בצפון | ||||||||||||||||
תוצאה: | קריסת מערך הקו הראשון הסורי, ניצחון ישראלי | ||||||||||||||||
|
מבצע קיתון 10 נערך בשיאה של מלחמת ההתשה ברמת הגולן והיה בין הגדולים שבמבצעי מלחמת ההתשה בחזית הסורית. המבצע התרחש בבוקר יום שישי, 26 ביוני 1970, יומיים לאחר פרוץ קרבות מלחמת שלושת הימים (שלושה ימי קרב רצופים ברמת הגולן שבשיאם נערך מבצע קיתון 10), כהמשך ישיר למבצע רעם (הפגזה אווירית וארטילרית של קו המוצבים הסורי).
הגזרה הסורית, שהייתה שקטה יחסית בשנתיים הראשונות שאחרי מלחמת ששת הימים, התלקחה במחצית הראשונה של 1970. בתחילת חודש מאי 1970, חידש הצבא הסורי את התקריות היזומות לאורך הגבול ברמת הגולן. ב-8 ביוני הנחיתו הסורים מטחי ארטילריה על רפיד, הר פרס והיאחזות נח"ל גשור. ב-24 ביוני ניסו אף לכבוש שני מוצבים של צה"ל בפשיטות שריון. תקריות אלו שיבשו את שגרת החיים של יישובי רמת הגולן, וכפו על צה"ל חזית אש נוספת (בנוסף על חזית התעלה).
המטרה המרכזית של המבצע הייתה להבהיר לסורים, שייזום של תקריות אש מצד סוריה יגרור תגובה חריפה מצד ישראל, ובכך להביא לשקט יחסי בגבול סוריה.
תכנון והכנות למבצע
שיטת הביצוע התחלקה לשישה שלבים:
- תקיפה אווירית על מטרות עומק, תוך שמירה על יכולת וסיוע לכוחות היבשה.
- הפגזה ארטילרית בגיזרת הפריצה, וריכוך היעדים המיועדים לכיבוש.
- ביצוע הסחה בגזרה אחרת, לצורך הגדלת אי הוודאות בצד הסורי.
- פריצה משוריינת בציר אחד, תוך ריכוז כוח באזור הפריצה ומשם פיצול הכוחות, לשם השגת עדיפות מספרית על הסורים.
- היערכות בשטח לקראת קרב שריון בשריון, במידה והסורים יחישו לאזור תגבורת שריון.
- הסגת הכוחות לשטח ישראל, תוך חיפוי הדדי.
אזור הפעולה
מהלך המבצע הוגבל לאזור שמדרום לתל-זוהר, למעשה מציר הנפט בצפון ועד נחל רוקאד בדרום. באזור זה היו ממוקמים שלושה מוצבים סוריים: "צידא", "ארבעת הבתים" ו"אל-חנות". עם תחילת המבצע הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה לשני מוצבים נוספים.
הכוחות המשתתפים במבצע
צה"ל
כוח צה"ל שהשתתף במבצע כלל שני גדודי שריון מוקטנים של חטיבה 188: גדוד 74 ("סער") וגדוד 53 ("סופה"), בסדר-גודל של 30 טנקי צנטוריון - "שוט קל"; כוח הנדסה משוריין לפריצת מוקשים שכלל מספר זחל"מים, טנק דחפור ומספר כלי צמ"ה; מספר סוללות ארטילריה (כולל גדוד מילואים 833, שהפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות[1]) וחיפוי אווירי.
צבא סוריה
הכוח הסורי כלל את חמשת המוצבים של הקו הראשון ("צידא", "ארבעת הבתים", "אל-חנות", "אום לוקס" ו"תל דרעיה") המאוישים בדרך-קבע על ידי מחלקות חי"ר המצוידות באמצעי נ"ט, ושתי פלוגות טנקי T-55 ו-T-62 הפרוסות לאורך הקו.
מהלך המבצע
לאחר ההפגזה מן האוויר במסגרת מבצע רעם ובחיפוי אש ארטילרית כבדה שכוונה בעיקר על מערך הארטילריה הסורית שנמשכו כ-3 שעות (מהשעה 9:30 עד 12:30 בבוקר), הבקיעו גדודי השריון בסיוע כוח ההנדסה את מערך הקו הראשון הסורי.
תחילה נע הכוח המשוריין ותפס עמדות אש לקראת השעה 12:30 מול מוצב "ארבעת הבתים" בצידו הסורי של הגבול. לאחר ההתמקמות בעמדות, תוך כדי סיוע ארטילרי מסיבי, הצליח הכוח המשוריין לשתק את היעד והחל לנוע לעבר המוצב. בעת חציית הגבול התפצל הכוח המשוריין לשני כוחות קטנים יותר: הכוח הראשון נע אל עבר מוצב "ארבעת הבתים" ותוך רבע-שעה הצליח לכבוש ולהרוס את מתקניו. הכוח השני נע לעבר המוצבים "צידא" ו"אל-חנות" הממוקמים דרומית ל"ארבעת הבתים" והצליח לכבוש ולהרוס אותם תוך השמדת סוללות ארטילריה בודדות ולקיחת שלושה חיילים סוריים בשבי.
לקראת השעה 14:30 הוחלט להרחיב את המבצע צפונה לעבר שני מוצבים נוספים בגיזרה - "אום לוקס" ו"תל דרעיה", לאור הצלחת המבצע עד כה. כוח שלישי של גדוד השריון "סער" חצה את הגבול ונע אל עבר המוצב "אום לוקס". במקביל, תקף כוח נוסף של חטיבה 188 את מוצב "תל דרעיה" צפונית ל"אום לוקס" תוך תפיסת עשרות שבויים, משחית טנקים SU-100 אחד ושלל רב.
בינתיים החלה להגיע לאזור תגבורת סורית שכללה כ-50 טנקים והחלה לנהל קרב שריון בשריון (שב"ש) עם השריון הישראלי. תוך כדי קרב זה הושמדו 20 טנקים סוריים. לקראת השעה 16:30 החלו כוחות צה"ל לסגת לעבר שטח ישראל, תוך כדי המשך לחימה עם השריון הסורי.
סיכום מהלך המבצע
המבצע נמשך יום אחד. בתחילה לפי שיטת הביצוע שנקבעה מראש, אך כמו בהרבה קרבות אחרים, גם במבצע הזה חלו התפתחויות בלתי צפויות בשני מישורים:
- כוח התקיפה הישראלי ניצל את התמוטטות מערך הקו הראשון הסורי וכתוצאה מכך הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה, למוצבים "אום לוקס" ו"תל דרעיה", אשר נכבשו והושמדו אף הם.
- הסורים הגיבו כצפוי בגזרת הפעולה, אך הפתיעו באזור אחר: פלוגת טנקים סורית תקפה את מוצב 54 הצה"לי שלרגלי הר אביטל (תל אבו נידה) במרכז רמת הגולן בניסיון לכובשו. ניסיון זה סוכל הודות לתגובה מהירה של חיל האוויר הישראלי וכוח שריון שהוחש למוצב.
תוצאות המבצע
"קיתון 10" הייתה הפשיטה הגדולה ביותר שבוצעה על מוצבי הצבא הסורי, בשילוב קלאסי של שריון, ארטילריה, הנדסה וחיל האוויר. הודות להשתלטות מהירה על מוצבי הקו הראשון, ניידות גבוהה ושבירת התקפת הנגד הסורית, הוכו הסורים מכה קשה, שגרמה להפסקת הירי הארטילרי על יישובי רמת הגולן.
האבדות בצד הישראלי היו הרוג אחד במהלך הפשיטה המשוריינת, תשעה הרוגים כתוצאה מההרעשה הארטילרית הסורית ופצועים רבים בהפגזות[2][3], מטוס קרב מדגם מיראז' 3 אחד הופל וטייסו בועז איתן נפל בשבי, כאשר התרסק לעמדת הנ"מ שהפילה אותו[4]. שלושה טנקים נפגעו, אך נגררו חזרה לשטח ישראל שם תוקנו והוחזרו לשירות.
האבדות בצד הסורי כללו עשרות הרוגים ו-38 שבויים, הופלו 4 מטוסי מיג, נפגעו 36 טנקים (26 מתוכם נשרפו) ושלוש משאיות אספקה נשרפו, הושמדו 20 תותחי נ"ט ו-11 מקלעים כבדים ובינוניים, נהרסו 49 בונקרים, 16 מבנים ומתקנים צבאיים במוצבים. בנוסף על כך נלקח שלל רב הכולל גם משחית טנקים SU-100 שנהג בו אחד השבויים הסוריים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אטלס פיקוד הצפון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1997, עמ' 41.
קישורים חיצוניים
- מבצע קיתון 10, באתר צה"ל.
- תא"ל משה בר כוכבא, מבצע "קיתון 10", טנקים מבקיעים לסוריה, מערכות 215, יוני 1971, עמ' 28-35
- דני ורדי, קיתונות של אש, שריון 3, ינואר 1999, עמ' 20, באתר "יד לשריון"
הערות שוליים
- ↑ יוסף מאירוביץ, קיתון 10 מבעד עיניי, אתר בית התותחן, 21 בינואר 2014
- ↑ עיטור המופת - סגן משה פינקס, באתר הגבורה
- ↑ עיטור המופת - סגן ד"ר עקיבא רודיק, באתר הגבורה
- ↑ הטייס הוחזר בעסקת שבויים עם סוריה ביוני 1973, בה הוחזרו 3 טייסים ישראלים תמורת 46 שבויים סורים, כולל חמישה קצינים סורים שנשבו במהלך מבצע ארגז.

רישיון cc-by-sa 3.0