מגדל בין ערים

מגדל מגדל בין ערים
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הדמיית המגדל במבט מכיוון מזרח למערב, וצלליות מגדלים נוספים הצפויים להבנות בסביבתו
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
עיר תל אביב-יפו
מדינה ישראל
סיום הבנייה 2023
גובה 400
קומות 100
אדריכל מילושלבסקי אדריכלים
שימוש משרדים, בית מלון

מגדל בין ערים הוא גורד שחקים המתוכנן להיבנות בתל אביב-יפו בסמוך לגבולה המוניציפלי עם רמת גן וגבעתיים.

מיקום

המגדל מתוכנן להבנות על מגרש בשטח של כ-6 דונם המהווה חלק מחלקה בת 11 דונם[1], בסמוך לצומת "על פרשת דרכים" שליד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, הנמצא בבעלות עיריית תל אביב, ממוקם בקרבת "מתחם הבורסה" ברמת גן ו"מתחם הסיטי" של גבעתיים. באזור זה קיימת תוכנית בניין עיר מאושרת לבניית מספר מגדלים בני 40 עד 70 קומות.

המבנה

על פי התוכנית, השטח הבנוי הכולל של המגדל יהיה כ-100 אלף מטרים רבועים, הוא יתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל פני הקרקע ויכלול 100 קומות[1]. שתי הקומות הראשונות בשטח של כ-2,000 מטר רבוע מיועדות לשימוש כלובי ולצורכי מסחר, חמש הקומות שמעליהן בשטח של כ-6,000 מטר רבוע מיועדות לצורכי ציבור ו-71 הקומות הבאות מיועדות לשימוש כמשרדים. מעל קומות המשרדים מתוכנן חלל בגובה שלוש קומות ומעליו 15 קומות לשימוש בית מלון. החלל אמור לשמש כלובי נוסף לאורחי המלון.

צורתו החיצונית של המבנה עוצבה ותוכננה בשנת 2014 על ידי האדריכל משה כץ ממשרד מילוסלבסקי-שוורץ אדריכלים והושפעה ממיקומו של המבנה בגבול שלוש הערים אליהן מופנות שלוש החזיתות. כל חזית נראית כבעלת תנועה המשכית ועצמאית משלה, שנפתחת בקצה העליון אל השמים. תנועות אלו, בניגוד לגורדי שחקים אחרים בסביבה, עומדות בניגוד לצורה השלמה-סגורה הידועה בעיצוב מבנים מסוג זה (קובייה, צינור, חרוט). במבט על, המבנה בעל צורה כללית של מנסרה משולשת בעלת צלעות גליות שאינן צמודות זו לזו, וממחישות באופן סמלי את הדינמיות והתנועה של העיר ת"א ממנה נלקחה ההשראה לעיצוב המבנה.

תכנון המבנה המיועד לשימושים מעורבים חייב את האדריכלים למצוא פתרון אשר יאפשר הפרדה מקסימלית ביניהם כך שכל אחד מן השימושים המיועדים במבנה יכלול דרכי גישה נפרדות. לשם כך תוכננו במבנה 24 מעליות לשירות משתמשי מוסדות הציבור, עובדי המשרדים ואורחי המלון.

אחת הדרישות ממתכנני המגדל הייתה ליצירת מרחבים ירוקים בלב מתחם כבישים סואן הנעדר גינות או פארקים. לשם כך הוחלט להקים גינה בשטח של כשלושה דונם על גגו של החלק המסחרי התחתון שיהיה רחב יותר מן המגדל שמעליו. בנוסף לכך תוכננו כאמור לכל גובהו של המגדל מרווחים בין שלוש הצלעות שלו וביניהן מרפסות בסגנון "גנים תלויים" כהשראה מרעיון עיר הגנים של ת"א.

בתחילת 2018 פורסם כי לבקשת עיריית ת"א נבחנת האפשרות להוסיף לבניין המתוכנן עוד 20 קומות (ביחד 120) והגבהתו לגובה סופי של עד 500 מטרים וזאת כתחרות לבניין 111 (כמספר הקומות המתוכננות בו) המתוכנן במתחם הבורסה בר"ג שגובהו המיועד כ-440 מטרים. תוספת הגובה למגדל בין ערים נועדה להבטיח כי יעבור זמן רב עד שיתוכנן מבנה גבוה ממנו בישראל.

ב-5 ביוני 2018, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה סופית את התוכנית להקמת המגדל.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 שלומית צור, ‏אושרה הקמת המגדל הגבוה בישראל - בן 100 קומות, באתר גלובס, 20 במרץ 2017
  2. ↑ בילי פרנקל, 400 מטר גובה, 100 קומות: המגדל הגבוה בארץ יוצא לדרך, 5 ביוני 2018, ynet
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.