מוטי רוזנבלום

מוטי רוזנבלום
קובץ:Moti Rosenblum.jpg
יוני 2015 - מוטי בטקס הזיכרון לנופלים בקרב תל פאחר, במלחמת ששת הימים בשנת 1967, בו נפל אחיו דוב.
שנות פעילות משנת 1971 - עד היום
עיסוק עיתונאי, כתב, עורך ושדרן

מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

מעסיק בעבר - מעריב, גלי צה"ל והטלוויזיה בכבלים
תחום סיקור אקטואליה וספורט

מרדכי (מוטי) רוזנבלום (נולד ב-4 בינואר 1946) הוא מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, לשעבר עיתונאי ועורך במעריב, בגלי צה"ל ובטלוויזיה בכבלים.

ביוגרפיה

קריקטורה של מוטי רוזנבלום שצוירה על ידי זאב

מוטי נולד עם סיום מלחמת העולם השנייה בקזחסטן, שהייתה אז חלק מברית המועצות לשעבר. חודשים ספורים לאחר מכן, שבה המשפחה הצעירה, לוורשה בירת פולין, במטרה לחפש קרובי משפחה אשר נותרו בחיים לאחר השואה.

באוקטובר 1947, נולד אחיו הצעיר, דובי, במחנה העקורים וצלר שבגרמניה, שעה שהמתינו לעלייה ארצה.

בספטמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בעיר העולים, לוד. אבי המשפחה, שלמה רוזנבלום התקבל לעבודה ברכבת ישראל ועד מהרה היה לאחד מנהגי הקטר הראשונים במדינת ישראל.

אחרי כיתה ט' בתיכון רמלה לוד, עבר מוטי להמשך הלימודים העל יסודיים, במוסד החינוכי של קיבוץ עברון ליד נהריה. לאחר מכן עבר קורס בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ואז התגייס לצה"ל - בינואר 1964 והחל את שירותו הצבאי בחיל האוויר, בכנף 4 בחצור, כטכנאי מערכות מטוסים ובתפקיד זה שירת עד תום השרות, באוגוסט 1966.

מוטי נשוי ללביאה, אב לשתי בנות וסבא לארבעה נכדים ומתגורר בראשון לציון.

נפילת אחיו הצעיר דוב

החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת, ספר לזכרו של דוב רוזנבלום

דוב רוזנבלום, אחיו הצעיר, התגייס לצה"ל בגיל 17 ושירת בגדוד 12 של חטיבת גולני. ב--9 ביוני 1967, בגיל 19 וחצי, נפל בקרב תל פאחר, ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים[1].

קריירה עיתונאית

מוטי החל את עבודתו העיתונאית בתחילת שנת 1971, תחילה כפרילנסר במדור הספורט של העיתון מעריב ומיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, התקבל לעבודה במשרה מלאה בעיתון שהיה אז הנפוץ במדינה.

במקביל הוזמן מוטי לגלי צה"ל כאיש מילואים ובמשך 35 שנים הגיש פינות ותוכניות ספורט ואקטואליה, כמו גם מבזקי חדשות בלילות.

החל משנת 1989, הצטרף לתחנת הטלוויזיה בכבלים "גוונים", שפעלה באזור ראשון לציון, רמלה ולוד.

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

ביולי 2016 החל לכהן כמנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל[2], לאחר שהתבקש לקחת את התפקיד על ידי נשיאת המועצה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר[3].

מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי, שהוקם בשנת 1963 במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.

מועצת העיתונות מופקדת - מטעם הגורמים המיוצגים בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה.

נציגי המועצה מגנים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.

פעילות למען הקהילה

במקביל לעבודתו העיתונאית, עסק מוטי בפעילות רצופה בעמותות שונות לטובת הציבור. בין היתר היה חבר בעמותת "לב החסד", שעסקה בחלוקת מזון למשפחות נצרכות, בכל סוף שבוע; "העמותה למלחמה בסמים" בראשון לציון.

החל משנת 2014 הוא פעיל בעמותת "ידידי הסיסים" ובשנים האחרונות מכהן כיו"ר העמותה. העמותה העוסקת בשימור אוכלוסיית הסיסים בישראל ובהעלאת המודעות הציבורית לקיומה של ציפור זו[4].

פרסומים נוספים

מאז נפילתו של אחיו דובי, כתב מוטי מאות רבות של מכתבים אל אחיו הצעיר, בהם הקפיד לשתף אותו בכל מה שקורה במשפחה, במדינה ובחייו האישיים, כמו גם הגיגים בתחומים השונים של החיים.

במקביל פרסם מוטי כמה ספרים, ביניהם "קל לגדל סבא" (נכתב בשיתוף עם ידידו ברוך מאירי), "על מי אני חושב", כמו גם את סיפורו של נח שקלאר "לפני המבול ואחריו".

בשנת 2017 זמן קצר לאחר שהתקבל כחבר באגודת הסופרים העבריים בישראל, הוא פרסם חלק מהמכתבים שכתב לאחיו הצעיר דובי, בשם: "החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת...".

סרטים דוקומנטריים

במהלך השנים הפיק מוטי וביים עשרות סרטי תעודה, ביניהם:

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.