מועצת גדולי התורה של דגל התורה

הישיבה הראשונה בביתו של הרב שך

מועצת גדולי התורה של דגל התורה (מכונה המועצת) היא הסמכות הרוחנית של מפלגת דגל התורה, והיא נוסדה על ידי הרב שך בתשמ"ט כשפרש מאגודת ישראל והקים את דגל התורה. למרות שהמועצת היא חלק ממפלגת דגל התורה, היא נחשבת לסמכות העל של הפלג הליטאי המרכזי, וחברות במועצת מעניקה לרב את התואר "הגאון הגדול" בעיתון יתד נאמן ונחשבת ליוקרתית מאד.

תולדות המועצת

בשנת תשמ"ט הוביל הרב שך את פרישת הציבור הליטאי מאגודת ישראל על ידי הקמת מפלגת דגל התורה. הקמת המפלגה היתה חלק ממהלך כולל של הקמת מוסדות ליטאיים עצמאיים שראשיתם בהקמת העיתון יתד נאמן בשנת 1985 (יחד עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.

במסגרת הפרישה מאגודת ישראל, פרשו רוב חברי מועצת גדולי התורה הליטאיים מאגודת ישראל, והקימו גוף דומה שנועד להוות את הסמכות הרוחנית של המפלגה. החברים הפורשים הם:

מלבד חברי המועצת שפרשו מאגודת ישראל, צורפו גם:

גם הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קניבסקי צורפו למועצה באופן סמלי אך כמעט לא השתתפו בישיבותיה, למעט מקרים מיוחדים[1].

בזמן הרב אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד

במהלך שנות ה-90 הידרדר מצבו הבריאותי של הרב שך ודעכה פעילותו. בסוף ימיו ולאחר פטירתו נחשב הרב אלישיב כיורשו של הרב שך בהנהגת המפלגה. לצד מנהיגותו של הרב אלישיב נחשב הרב שטינמן בציבור כשני בחשיבותו.

בשנת תשס"ג צורפו למועצת:

בראשות ישיבות המועצת בתקופה זו ישב הרב שטיינמן, מכיון שהרב אלישיב מיעט להשתתף בישיבות המועצה. ב-2009 מינה הרב אלישיב את מנחם כרמל כנציג השלישי ברשימת יהדות התורה, בניגוד לעמדת הרב שטינמן שהעדיף את יעקב גוטרמן. עם זאת, גם במערכת בחירות זו השתתף הרב שטינמן בכינוסי הבחירות וחתם על "קול קורא" התומך במפלגה.

בראשות הרב שטיינמן

הרב אלישיב בביקור בבית הרב שטינמן בבני ברק

לאחר פטירת הרב אלישיב הפך הרב שטינמן למנהיגו של רוב המגזר הליטאי וזכה לתמיכת כמעט כל חברי מועצת גדולי התורה, וכן של חברי הכנסת של "דגל התורה". הפלג השני, המחשיב עצמו כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב, קיבל את הנהגתו של הרב אוירבך. רבי שמואל אוירבך פרש מהמועצת ומהמפלגה בכלל כשהוא מקים את מפלגת בני תורה. לאחר פטירתו הקימו רבני הפלג הירושלמי את מועצת גדולי עולם התורה כתחליף למועצת גדולי התורה.

בכ"ה באב תשע"ב, בצלו של הפילוג בדגל התורה, כינס הרב אהרן יהודה לייב שטינמן את מועצת גדולי התורה. רבי שמואל אוירבך שהיה חבר במועצת מוקדם יותר לא השתתף בכינוס זה. בהחלטות המועצת נכתב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס, דבר שעמד במרכזו של הפילוג בציבור הליטאי מאוחר יותר. בכינוס זה לא השתתף הרב חיים קנייבסקי אבל שלח מכתבשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: אלי בן דוד וגם 2=החלה אסיפת מועצת גדולי התורה בבית מרן ראש הישיבה באתר JDN. . בכ' כסליו תשע"ג התכנסה המועצת שוב לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בכינוס זה הוכרז שוב כי יש להתייצב בלשכת הגיוס והוכרז על יעקב אשר כמועמד מטעם דגל התורה[3] בכינוס זה לא השתתף הרב יהודה עדס, ובהמשך פרש הרב עדס מהמועצה בפרט ומדגל התורה בכלל, רשמית בשל סיבות בריאותיות[4]. ורק אחרי פטירת רבי שמואל אוירבך החל לחזור למפלגה.

בכינוס זה התווספו למועצת מלבד החברים הוותיקים:

בכ"ז שבט תשע"ג, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, השתתפה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיתה הישיבה הראשונה שלה אחרי עשר שנים. שני המועצות פרסמו החלטה נגד כל שינוי בסטטוס קוו בנושא גיוס בני ישיבות[5]. בכ"ד אדר א תשע"ד התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בשיתוף עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומועצת חכמי התורה ובהשתתפות רבי שמואל אוירבך שפרש ממועצגה"ת מוקדם יותר. בכינוס הוכרז על קיום עצרת המיליון ופורסם מכתב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: יעקב אבוביץ וגם 2=המנהיגים מאשימים: "ממשלת נתניהו גוזרת על עקירת התורה" באתר JDN.

בט"ז באלול אלול תשע"ז התכנסו שלושת המועצות שוב, סביב שאלת חילולי השבת המתרבים בחסות משרד התחבורה, הכינוס התקיים בירושלים ורבי אהרון לייב שטיינמן לא השתתף בו כך שהוא התקיים בראשותו של הרב גרשון אדלשטיין[6]

בראשות הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין

מאז פטירת רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן נחשבים הרב קנייבסקי והרב אדלשטיין כראשי המועצת, כאשר חלק מהמועצות כונסו בבית דגל התורה וחלק בבית הרב קנייבסקי. אחרי פטירת הרב שטיינמן החל הרב דב לנדו להשתתף בחלק מהישיבות[דרוש מקור].

בי"ב באדר א' התכנסה המועצת לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לראשונה בבית הרב חיים קנייבסקי.

בי"ח כסלו תשפ"א התקיימה ישיבה של המועצת בה צורפו שמונה חברים חדשים למועצת[7]:

בחודש שבט תשפ"א לאחר שנמצא החיסון לנגיף הקורונה, יצאו חברי מועצת גדולי התורה במכתב שקורא לכולם להתחסן[8] המכתב פורסם ביתד נאמן.

מבנה המועצת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נשיא המועצת

בראש המועצת עומד בדרך כלל מי שמוגדר כגדול הדור הליטאי. כיום עומדים בראש המועצת הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין במשותף, אך הרב אדלשטיין מוגדר כנשיא המועצת[9], ואילו הישיבות מתקיימות בביתו של הרב קניבסקי.

מזכירים

בעת הקמת המועצת כיהן כמזכיר הרב אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח). מסוף שנות ה-תש"ן מכהן בתפקיד אברהם רובינשטיין ראש עיריית בני ברק.

פעילות המועצת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במצע יהדות התורה נכתב כי "המוסר העליון של הרשימה המאוחדת[10] הוא: "מועצת גדולי התורה", לה היא כפופה בכל ענייניה."[11] המועצת דנה בעניינים שעל סדר יומה של היהדות החרדית ומכריעה לחברי הכנסת של המפלגה כיצד לנהוג בדילמות פוליטיות מהותיות כגון בנושאי דת ומדינה ועוד. בסוף כל מועצת מתפרסמות "החלטות המועצת".

כמו כן המועצת מתכנסת בקביעות לפני כל בחירות ארציות ובחירות מוניציפליות ומכריזה על החובה לתמוך בדגל התורה ובמועמדים השונים שדגל התורה תומכת בהם.

קישורים חיצוניים

ראו גם


הערות שוליים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.