מחוזות בחריין
מבחינה מנהלית בשנים 2002–2014, בחריין הייתה מחולקת לחמישה מחוזות (בערבית: محافظات; מֻחַאפָזאת, תעתיק מדויק: מחאפט'את), ומאז ביטולו של "מחוז המרכז" בספטמבר 2014, יש בה ארבעה מחוזות. בעבר הייתה נהוגה חלוקה ל-12 אזורים מוניציפליים (البلديات).
מפת מחוזות בחריין
| מס' | שם | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון ל-2014 | שטח (קמ"ר) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | מחוז הדרום | المحافظة الجنوبية | 155,000 | 438 |
| 2 | מחוז הצפון | المحافظة الشمالية | 305,000 | 141 |
| 3 | מחוז הבירה | محافظة العاصمة | 497,000 | 38 |
| 4 | מוחארק | محافظة المحرق | 202,000 | 56 |
| חלוקה מנהלית של מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
| אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה הסינית[2]• הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן |  | |
| 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. | ||
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.