מלחמת נגורנו קרבאך (2020)

מלחמת נגורנו קרבאך (2020)
(ארמנית) (Հայ-ադրբեջանական պատերազմ (2020
(אזרית) İkinci Qarabağ müharibəsi
מלחמה: סכסוך נגורנו קרבאך
תאריך התחלה: 27 בספטמבר 2020
תאריך סיום: 10 בנובמבר 2020
משך הסכסוך: 6 שבועות ו־3 ימים
מקום: נגורנו קרבאך
עילה: הסלמה אזורית
תוצאה: ניצחון אזרי שהוביל להסכם הפסקת אש שתווך בידי רוסיה
הצדדים הלוחמים

ארמניה  ארמניה
תמיכה:
רוסיה  רוסיה


נגורנו קרבאך  נגורנו קרבאך

אזרבייג'ן  אזרבייג'ן

תמיכה:
טורקיה  טורקיה
שכירי חרב סורים

ראשי מדינה

ארמניה ארמן סרקיסיאן
ארמניה ניקול פשיניאן


נגורנו קרבאך אריק הארוטיוניאן 
אזרבייג'ן אילהם אלייב
אזרבייג'ן עלי אסדוב

תמיכה:
טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן 
אבדות

2,425 הרוגים, כמה מאות נעדרים, 21 שבויים

לא ידוע

293 מורדים סורים (לפי המרכז הסורי לזכויות אדם)

91 אזרחים אזרים נהרגו ו-407 נפצעו,
54 אזרחים ארמנים נהרגו ו-148 נפצעו

התכתשויות בין ארמניה ובין אזרבייג'ן על חבל נגורנו קרבאך או מלחמת נגורנו קרבאך השנייהארמנית: Հայ-ադրբեջանական պատերազմ (2020), באזרית: İkinci Qarabağ müharibəsi) שהחלו בחודש יולי 2020 לאורך המובלעת המדינית, גרמו להחרפה ולהסלמה מחודשת במתיחות המתמשכת ביחסים בין שתי המדינות לקראת סוף ספטמבר, מאבק זה הפך למלחמה מלאה כאשר שיחות השלום נכשלו והמדינות הכריזו על מצב מלחמה.

לאחר התכתשויות שכיחות ברחבי קו הסטטוס קוו, הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן החלו בפלישה מסיבית אל דרום נגורנו קרבאך בקירוב לגבול עם איראן ונעזרו בעיקר בטכנולוגיית מלחמה מודרנית שהועברה להם דרך ישראל. בסוף אוקטובר 2020 הגיעו הכוחות לגבול הבינלאומי עם ארמניה ויצאו ב"מתקפת לכין" על מסדרון לכין, מסדרון צר אשר דרכו עובר הכביש הראשי בין ארמניה ונגורנו קרבאך.

לאחר מלחמה בת כמעט חודשיים בהתערבות של הפדרציה הרוסית נחתם הסכם הפסקת האש של נגורנו קרבאך מ-2020 אשר נחתם בידי נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב מצד אחד, ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן מצד שני ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בתור מגשר. הסכם הפסקת האש הביא לכניעה מעשית של ארמניה. מחאות אדירות בארמניה הביאו לפריצה של הפרלמנט בעוד נראו חגיגות ניצחון באזרבייג'ן.

רקע

מאז מלחמת נגורנו קרבאך שפרצה עם התפרקות ברית המועצות, הפכה המובלעת המדינית של נגורנו קרבאך לישות עצמאית דה פקטו המתופעלת בידי בדלנים ארמנים בתמיכת הממשלה הארמנית בירוואן.

אזרבייג'ן, מצידו השני של הסכסוך, טוענת לשליטה על המובלעת, ככתוב בחלוקתן של הרפובליקות הסובייטיות מימי ברית המועצות. מאז המלחמה לא התקדמו יחסי אזרבייג'ן–ארמניה, ובשנת 2016 ארעה הסלמה קשה באזור, במה שנודע כ"מלחמת ארבעת הימים" .

המאבק

הסלמה

ביולי 2020 החלה התנגשות צבאית בין צבאות אזרבייג'ן וארמניה. הארמנים דיווחו כי ארבעה חיילים אזרים נהרגו וחמישה נפצעו בחילופי אש שהתרחשו בין 11 ל-13 ביולי עם צבא ארמניה, שהודיע כי שניים מחייליו נפצעו. התקרית התרחשה כ-300 ק"מ ממובלעת נגורנו-קרבאך, ומנהיגי המדינות, ארמן סרקיסיאן (נשיא ארמניה) ואילהם אלייב (נשיא אזרבייג'ן), החליפו איומים ביניהם[1].

לקראת סוף ספטמבר החמירה ההסלמה. ארמניה הכריזה על ממשל צבאי ועל גיוס כללי, לאחר שלטענתה אזרבייג'ן פתחה במתקפה אווירית וארטילרית זמן קצר אחרי הודעה דומה של הרשויות במחוז הבדלני. "תהיו מוכנים להגן על המולדת הקדושה שלנו", אמר ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן בהצהרה. פשיניאן קרא לקהילה הבינלאומית להבטיח שטורקיה לא תתערב בסכסוך, והזהיר כי למדיניות הטורקית עלולות להיות השלכות הרסניות על עבר הקווקז ועל האזורים הסמוכים. הוא האשים מוקדם יותר את אזרבייג'ן ב"תוקפנות מתוכננת".

שיירות של טנקים ומשוריינים נראו ברחבי המדינה עושות את דרכן לחזית[2]. משרד ההגנה במחוז אמר כי הוא השמיד ארבעה מסוקים, 15 מל"טים ועשרה טנקים אזרים. הרשויות בנגורנו-קרבאך אמרו כי 16 חיילים נהרגו ויותר ממאה נפצעו בקרבות. אזרבייג'ן, שאישרה צעדי חירום דומים בחלק ממחוזות הגבול, אמרה כי היא מגיבה להפגזות לכל אורך החזית, אך הצבא אמר כי אין הוא זקוק לגיוס כללי משום שהוא ערוך דיו.

משרד ההגנה האזרי אישר כי מסוק אחד אבד בקרבות, אך ציין כי הצוות שלו שרד. הוא טען כי 12 מערכות הגנה אוויריות של ארמניה הושמדו, והכחיש את הודעות ארמניה בדבר האבדות שספג. דובר משרד ההגנה האזרי אמר בהמשך היום כי כמה כפרים "שהיו תחת כיבוש במשך שנים שוחררו", אך בנגורנו-קרבאך הכחישו את הדברים.

בבוקר 27 בספטמבר דיווחו שני הצדדים על חידוש הקרבות. ארגון זכויות אדם בארמניה טען שבהפגזות של האזרים נהרגו שני אזרחים, אישה וילד. בבאקו, בירת אזרבייג'ן, הודיעו כי כמה אזרחים אזרים נוספים נהרגו באש שבה פתחו הארמנים, אך לא ציינו את מספרם. הכוחות הארמניים האוטונומיים בנגורנו-קרבאך הכחישו דיווח שעשרה לוחמים שלהם נהרגו בקרבות[3]. באותו יום הכריזה ארמניה על הגבול עם אזרבייג'ן כאזור מלחמה[4].

לקראת סוף ספטמבר בוצע ניסיון ארמני לפלוש לעבר המובלעת האזרית של נחצ'יבאן[5]. בתחילת אוקטובר החלו הפצצות אוויריות של כוחות אזרים על סְטֵפַּנַקֵרְט, בתגובה החלו הארמנים להפגיז על ערים אזריות מסביב למובלעת, בהם גם העיר המרכזית גנג'ה[5]. לאחר ההפצצה, הקהילה היהודית בעיר התגייסה לצבא אזרבייג'ן[6].

אוקטובר

נציב זכויות האדם בנגורנו-קרבאך , אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי לפי הערכות ראשוניות, בין 70 אלף ל-75 אלף - שהם כמחצית מכלל תושבי החבל - נעקרו מבתיהם מאז תחילת הלחימה.[7][8]

ב-10 באוקטובר הודיע שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי הצדדים החליטו בתיווך רוסי, על הפסקת אש, חילופי שבויים ופתיחה במשא ומתן ליישוב הסכסוך[9]. שעות לאחר מכן הופרה הפסקת האש. על פי הדיווחים, טילים של הכוחות הארמנים נורו לעבר העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן, גנג'ה. בתקשורת הארמנית דווח כי הכוחות האזרים הפגיזו את בירת נגורנו-קרבאך, סטפנקרט[10][11].

אזרבייג'ן יצאה בתקיפה מסיבית בדרום נגורנו קרבאך לעברי הגבול עם איראן עוד בתחילת חודש אוקטובר. ב-17 באוקטובר הושגה הפסקת אש בין שתי המדינות, שנכנסה לתוקף החל מ-18 באוקטובר, אך הפסקת האש קרסה לאחר מספר שעות[12][13].

ב-25 באוקטובר הודיעה ארצות הברית כי שני הצדדים הסכימו להפסקת אש הומניטרית שתחל למחרת[14]. הפסקת האש התפוגגה למחרת והחלה פלישה אזרית לעברי לקון דרדזון, עיר היושבת על דרך הכביש המקשר בין ארמניה למובלעת במעבר לאכין, מעבר הררי צר. האזרים כבשו את העיר קובאדלי בקרבת הגבול הבינלאומי עם ארמניה והחלו לפעול לתנועה אל מעבר לאכין דרכה.

ב-27 באוקטובר ביצעה ארמניה הפצצה ארטילרית על העיר האזרית ברדה עם חימוש מצרר ופגעו קשות באוכלוסיית העיר.

בסוף אוקטובר בוצע ניסיון נוסף להביא להסדר, הפעם הוא התפרק בעקבות פעולה ארמנית מסיבית אשר פגעה קשות בקו האש האזרי[15] והביאה לנסיגה. שר ההגנה של נגורנו קרבאך נהרג בקרב, כמו גם קולונל אזרי.

הרי"א נובוסטי דיווחה כי החלו מחדש ההפצצות על סטפנקרט[16]. הוסדר הסכם בין ארמניה ורוסיה שבמקרה ששטח ארמניה עצמה יותקף, רוסיה תתחיל בחימוש של ארמניה.

נובמבר

ב-9 בנובמבר הופל בשגגה מסוק קרב רוסי על ידי הכוחות האזרים[17]. אזרבייג'ן הכריזה על כיבוש עשר ערים באזור הלחימה, ועל ניצחון בקרב על העיר שושה, השנייה בגודלה בחבל. לאחר שארמניה הכחישה, אמר דובר הממשלה בנגורנו קרבאך כי "למרבה הצער, אנו נאלצים להודות ששורה של כישלונות רודפת אותנו, ושהעיר שושה לחלוטין אינה בשליטתנו". הוא הוסיף כי "האויב נמצא בפאתי סטפנקרט"[18].

עם זאת, למחרת, ב-10 בנובמבר 2020 חתמו ארמניה ואזרבייג'ן בתיווך רוסי על הסכם הפסקת האש של נגורנו קרבאך (2020) וכוחות רוסיים לשמירה על השלום נפרסו ברחבי נגורנו קרבאך. בתגובה לחתימת ההסכם פרצו אלפי מפגינים ארמנים לבניין ממשלת ארמניה[19].

ההסכם כולל את נסיגתה של ארמניה מכמה אזורים שהיו בשליטתה מחוץ לגבולות המובלעת, כולל המחוז המזרחי אגדם. לאזור הייתה חשיבות סמלית עבור אזרבייג'ן, משום שהעיר המרכזית במדינה, שנקראה גם כן אגדם, הוחרבה לחלוטין במסגרת הקרבות בשנות התשעים, והבניין היחיד שנותר בה הוא המסגד העירוני.

הארמנים הסכימו להעביר את השליטה גם באזור לכין, בו היה הכביש הראשי שמוביל מנגורנו-קרבאך לארמניה. הכביש, הנקרא "מסדרון לכין", יישאר פתוח ויישמר על ידי משקיפי שלום רוסים. המשקיפים הרוסים יוצבו במחוז למשך חמש שנים[20]. סוכם גם על חזרה של עקורים לביתם[21]. חלק מהארמנים עזבו את המחוזות בשל נסיגת ארמניה ושרפו את בתיהם לפני עזיבתם[22].

תגובות בינלאומיות

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קרא לאזרחי ארמניה לצאת נגד ההנהגה "הגוררת אותם לאסון" ונגד "אלו שמשתמשים בה כבובות". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ארצו מנסה לתווך בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, ושוחח בטלפון עם שרי החוץ של שתיהן. צרפת, איראן וסין קראו לכל הצדדים להפסיק את פעולת האיבה ולפתוח מיד בשיחות. גם האפיפיור פרנציסקוס קרא לארמנים ולאזרים לפתור את המחלוקות ביניהם במשא ומתן, והוסיף שהוא מתפלל לשלום באזור. איראן, אשר הביעה את תמיכתה בארמנים, נמנעת ממאבק עקב חשש ממרד אזרחי מצד אוכלוסייתה האזרית בקירוב לגבול[15].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. סוכנויות הידיעות, קרבות עזים בין ארמניה לבין אזרבייג'ן באזור נגורנו-קרבאך, באתר וואלה! NEWS, 27 בספטמבר 2020
  2. נטע בר, חשש ממלחמה כוללת בקווקז: עימות צבאי בין ארמניה ואזרבייג'ן, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2020
  3. רויטרס, קרבות בין אזרים לארמנים: "האזור יעלה באש", באתר ynet, 27 בספטמבר 2020
  4. ארמניה הודיעה על הגבול עם אזרבייג'ן כאזור מלחמה, לאחר שאיבדה לפחות 16 לוחמים, מעריב, 27 בספטמבר 2020
  5. 1 2 דיווח באל-ג'זירה האנגלית.
  6. איתמר אייכנר, אזרבייג'ן: הקהילה היהודית הופצצה - ומתגייסת ללחימה בארמניה, ynet, 23 באוקטובר 2020
  7. Deutsche Welle (www.dw.com), Un 50% de la población de Nagorno Karabaj ha sido desplazada por conflicto con Azerbaiyán, según autoridades locales | DW | 07.10.2020, DW.COM (בes-ES)
  8. עשרות אלפי עקורים בנגורנו-קרבאך, איראן מזהירה ממלחמה אזורית - וואלה! חדשות, וואלה!News, 2020-10-07
  9. רויטרס, רוסיה: הפסקת אש בין ארמניה לאזרבייג'ן, ynet, 10 באוקטובר 2020
  10. נטע בר, המתיחות בקווקז: הופרה הפסקת האש בין אזרבייג'ן וארמניה, ישראל היום, 11 באוקטובר 2020
  11. Nagorno-Karabakh: Armenia, Azerbaijan trade accusations as civilian areas hit despite truce, France 24, 11 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  12. ארמניה ואזרבייג'ן סיכמו על הפסקת אש בנגורנו קרבאך, ynet, 17 באוקטובר 2020
  13. הפסקת האש בקווקז הופרה, יותר מ-770 כבר נהרגו, ynet, 18 באוקטובר 2020
  14. ארמניה ואזרבייג'ן התחייבו להפסקת אש הומניטרית בנגורנו קרבאך, ערוץ 7, 26 באוקטובר 2020
  15. 1 2 Why Armenia and Azerbaijan are at war, יוטיוב, 26 באוקטובר 2020
  16. BBC Russian Service
  17. מסוק רוסי הופל בסמוך לגבול עם אזרבייג'ן, ישראל היום, 9 בנובמבר 2020
  18. ארמניה ואזרבייג'ן חתמו על סיום הלחימה - צבא רוסיה התפרס בנגורנו קרבאך, ynet, 2020-11-10
  19. ארמניה ואזרבייג'ן חתמו על סיום הלחימה - צבא רוסיה התפרס בנגורנו קרבאך, ynet, 10 בנובמבר 2020
  20. ארמניה ואזרבייג'ן חתמו על הסכם לסיום המלחמה בנגורנו-קרבאך, וואלה!News, 10 בנובמבר 2020
  21. נגורנו-קרבאך: הפסקת האש עם אזרבייג'ן הייתה בלתי נמנעת, וואלה!News, 10 בנובמבר 2020
  22. ארמנים שורפים את הבתים שלהם לפני הגירוש, ynet, 14 בנובמבר 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.