נחום רקובר
נחום רקובר | |
---|---|
הרב פרופסור נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".
ביוגרפיה
נחום רקובר נולד לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, כעבור שנתיים עבר לישיבת מרכז הרב בירושלים, ובשנת 1953 הוסמך לרבנות. בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957 וכעורך דין ב-1959.[1] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולועדת החוקה, חוק ומשפט, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי"[2].
שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1975–1980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
מכהן כראש מורשת המשפט בישראל וכנשיא מכללת תלפיות.
פרסים
רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:
- פרס ישראל (על מכלול פרסומיו)
- פרס קוגל של עיריית חולון לשנת 1974[3] (על הספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי")
- פרס ירושלים (על הספר "אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי")
- פרס צלטנר (על מחקר על "ההגנה על כבוד האדם במשפט העברי")
- פרס לספרות ולמחקרים תורניים ע"ש הרב י"ל הכהן מימון (על מחקרים במשפט העברי)
- פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב-יפו (על סדרת הספרים "חוק לישראל").
- פרס הציונות הדתית לשנת תשע"א
- תואר יקיר ירושלים לשנת תש"ע (2010)
- חתן אות יקיר המשפט העברי ע״ש כבוד השופט מנחם אלון לשנת ה'תשע"ד (2014)
- פרס אמ"ת בשנת 2018
צאצאיו
בניו הם הרבנים בנימין - עורך ספריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אריאל - ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל, יששכר - מנהל חינוכי במוסדות החינוך מוריה אלעד וחיים - מחנך, מנחה סדנאות ומלמד חסידות. בתו היא הסופרת הילה וולברשטיין, שותפה לחיבור ספרי הביוגרפיה מלאכים כבני אדם על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, משמיע ישועה על הרב צבי יהודה הכהן קוק ורב הכותל על הרב מאיר יהודה גץ, וזוכת פרס עמינח לשנת תשס"ד. חתניו הם הרבנים חיים צפרי - חבר בית הדין לענייני ממונות בבנימין, יצחק וולברשטיין - ראש כולל ביישוב שומריה, יצחק שפירא - עומד בראש ישיבת תום ודעת ומנהיג את קהילת חסידי הרב יצחק גינזבורג בירושלים מחבר הספר תורת המלך, והרב עדיאל דומוביץ' - ראש כולל בגוש דולב-טלמונים.
מספריו
- השליחות וההרשאה במשפט העברי, תשל"ב.
- אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית).
- עדות בשבועה, תשמ"א.
- הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
- עושר ולא במשפט, תשמ"ח.
- המסחר במשפט העברי, תשמ"ח.
- שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
- זכות היוצרים במקורות היהודיים, תשנ"א.
- המשפט העברי בחקיקת הכנסת.
- המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל.
- הרמב"ם והחוק במדינת ישראל.
- מורה דרך במקורות המשפט העברי.
- ניבי תלמוד, תשנ"א.
- סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, תשנ"ב-תשע"ד (11 כרכים בנושאים: שכירות ושאילה, שומרים, ערבות, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, השבת אבדה, שליחות, נאמנות בנכסים, פגמים בחוזה, שיתוף בנכסים).
- איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, תשנ"ד.
- לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי.
- גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על, תשנ"ט.
- מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים.
- מטרה המקדשת את האמצעים, ירושלים: הוצאת ספרית המשפט העברי, תש"ס.
- ההגנה על צנעת הפרט, תשס"ו.
- השלום כערך על.
בעריכתו: קנין תורה ביאור הרב צבי יהודה קוק למסכת אבות, אלון שבות: המרכז לתרבות ישראלית, תשמ"ג.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר פרס ישראל
- מאמריו של נחום רקובר באתר "דעת"
- גזית איגוד בתי דין לממונות מיסודו של נחום רקובר
- רשימת המאמרים של נחום רקובר באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של נחום רקובר, באתר רמבי"ש
- עוזי ברוך, המושג 'ארץ ישראל' לא קיים בבית המשפט העליון, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2010
- אייזיק רמבה, ציון במשפט (העברי) תיפדה, מעריב (עיתון), 5 ביולי 1968
- ספרים בנושאי משפט עברי (כולל כמה מספריו של נחום רקובר), אתר דעת
- בן ישי דניאלי, איש המשפט העברי: בגובה העיניים עם פרופ' נחום רקובר, באתר nrg, 14 בפברואר 2012
- ראיון ב'עולם קטן' עם פרופ' רקובר. בגץ מתעלם מחוק יסודות המשפט
הערות שוליים
- ↑ הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959.
- ↑ אישים ומוסדות, הצופה, 25 באפריל 1968
- ↑ בורג מסתייג מהדברים בעניין פיזור עיריית עכו, דבר, 16 במרץ 1975

רישיון cc-by-sa 3.0