וסטווינד

מטוס ווסטווינד ברישום ישראלי 4X-CTE

מטוס הווסטווינד (ידוע בשם: IAI Westwind) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל הוא מטוס מנהלים דו-מנועי אשר יכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. המטוס המוצלח נתן לחברה דריסת הרגל בשוק התעופה האזרחית. קו הייצור של המטוס פעל במשך כעשרים שנה.
מטוסי השחף, המבוססים על ווסטווינד, פעלו בשירות חיל האוויר הישראלי בגף סיורי ים של הטייסת הבינלאומית.

פיתוח המטוס

תכנונו של הווסטווינד מתבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander אשר התבסס בעצמו על מטוס קודם של אותה חברה שהיה בעל שני מנועי מדחף (ונקרא, כמו החברה, Aero Commander). ה-Jet Commander טס לראשונה ב-2 בינואר 1963 (תחת השם Aero Commander 1121 Jet Commander) ולאחר תקופת מבחן נכנס לייצור סדרתי ונמסר ללקוחות החל בשנת 1965. זמן קצר לאחר מכן נרכשה חברת Aero Commander על ידי חברת רוקוול, שלה היה כבר מטוס מנהלים דומה - ה-Rockwell Sabreliner ונאסר עליה לייצר את שני המטוסים במקביל בשל חוקים נגד מונופול. ברוקוול הוחלט למכור את הזכויות על הג'ט קומנדר והתעשייה האווירית רכשה אותן בשנת 1968. בתעשייה האווירית יוצרו 150 מטוסים על פי התכנון המקורי כדי למלא את ההזמנות שעליהן התחייבה חברת Aero Commander, ואז פנו מהנדסי החברה לשיפור התכנון. הם האריכו את גוף המטוס והוסיפו לו מכלי דלק בקצות הכנף. זמן קצר לאחר תחילת הייצור של הדגם הוחלפו מנועי הטורבו סילון במנועי טורבו מניפה חסכוניים יותר. היה זה הווסטווינד הראשון.

בשנת 1980 עבר המטוס מקצה שיפורים ותוכננה עבורו כנף חדשה והוספו לו כנפונים בקצות הכנף. פנים המטוס עבר שינויים רבים נוספים, והמטוס קיבל את השם Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987, לאחר ש-244 מטוסים נבנו.

סי-סקאן/שחף

מטוס השחף של חיל האוויר

שחף הוא הכינוי בצה"ל למטוס סיור ימי סילוני מדגם "סי-סקאן" המבוסס על הווסטווינד מתוצרת התעשייה האווירית.

המטוס הופעל עבור חיל הים הישראלי על ידי חיל האוויר בשנים 1978-2016. חיל הים החל להפעיל את המטוס בעקבות הפיגוע במלון סבוי בתל אביב במרץ 1975, שבו שמונה מחבלים חדרו בסירת גומי לחוף הים של ת"א.

המטוס מסוגל לגלות ולזהות מטרות ממרחק רב, כמו כן למטוס יכולת גילוי צוללות.[1]במטוס שני חלונות דמויי בועה, משני צידי הגוף, המאפשרים זווית ראיה גדולה יותר מאשר בחלונות מקובלים, למטרת זיהוי עין של מטרות על ידי צופים. מטוסי השחף מאוישים על ידי "גף סיורי ים" הכפוף לשייטת ספינות הטילים ומוטסים על ידי חיל האוויר, לפי המשימות הנקבעות על ידי חיל הים.

את המטוס הפעילו שבעה אנשי צוות: קברניט, טייס משנה ונווט מחיל האוויר ומפקד משימה ושלושה חיילים מחיל הים. מפקד המשימה הוא קצין בוגר קורס חובלים או קורס קציני שליטה בחיל הים.

נתונים

  • מהירות מרבית: 360 קשר
  • רום מרבי: 14,800 מטר
  • טווח: 3,218 ק"מ
  • צוות: 3 צוות אוויר, 4 אנשי חיל הים.
  • מנועים: 2 מנועי טורבו-מניפה מסוג Garret Airesearch 731-3-1G
  • מספר מקסימלי של נוסעים (בתצורת מטוס-מנהלים): 10
  • אורך תא הנוסעים: 186 אינץ'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לפי אתר חיל הים
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשר • כפיר • נמר • לביא
מטוסים צבאיים ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1 • איתן • סופר הרון • יסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • גבריאל • לורה • חץ • חץ 2 • חץ 3 • ג'אמפר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.