עמר בר-לב

עמר בר-לב
עמר בר-לב, 2013
מדינה ישראל  ישראל
לידה כ"ג בתשרי ה'תשי"ד
סיעה העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר
חבר הכנסת
תקופת כהונה 5 בפברואר 2013 - 30 באפריל 2019 (6 שנים ו־12 שבועות)
חבר הכנסת
תקופת כהונה 3 באוקטובר 2019 - 16 במרץ 2020 (23 שבועות ו־5 ימים)
כנסות ה־19–20, 22
תפקידים בולטים
עמר בר-לב
-
לידה -
-
-
תאריך עלייה -
השכלה

-

השתייכות

  צבא הגנה לישראל

שנות הפעילות

1971–1994

דרגה

  אלוף-משנה

תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
  מלחמת לבנון הראשונה

עֹמר ישראל בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 1984–1987 וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני של צה"ל, נולד בחיפה, גדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש ובנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

בר לב לא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה ובחר להתנדב לסיירת מטכ"ל, בעקבות בן דודו רפי בר-לב (שנהרג בקרבות החווה הסינית במלחמת יום כיפור). הוא עבר הכשרה כלוחם, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף עם חבריו ליחידה בלחימה ברמת הגולן ובחצי האי סיני. לאחר המלחמה חזר בו מסירובו לצאת לקורס קצינים ועבר קורס מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר לסיירת, ובאפריל 1974 פיקד על צוות בקרב על שיא החרמון.[1] היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975,[2] ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה.[3]

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי שלום עכשיו. במקביל שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש בתקופת מלחמת לבנון הראשונה.[4]

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300[5] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה.[6] בתקופת פיקודו ספגה היחידה שלושה כישלונות מבצעיים.[7] אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה, התרחש בדצמבר 1984, כשמבצע שערכה בשטח של ארץ אויב הסתבך, ולוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[8] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב להצלחה.[7] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[9] לנוכח זאת, במהלך שנותיו כמפקד, שקד בר-לב על שינוי קונספציה ביחידה, שקצר פירות בעיקר בתקופת המפקד הבא, משה יעלון. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים (עד מרץ 1987), פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות. תחת פיקודו קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל.[10]

לאחר שחרורו מצה"ל, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.[11] ספר שכתב בעקבות העבודה - "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז, כשנקרא ב-1992 על ידי הרמטכ"ל, מפקדו לשעבר אהוד ברק, לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 פרש מהשירות הצבאי.

בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל העוסקת בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה.[12]

חייו הציבוריים והפוליטיים

בר-לב פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עומד מאז. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות.[13]

פעילותו במפלגת העבודה ובכנסת

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה[14] ונבחר לכנסת.

באוקטובר 2013, השיק בר-לב את היוזמה המדינית שלו "זה בידיים שלנו!", בה הוא מציג אסטרטגיה לניהול המשא ומתן מול הפלסטינים, תוכנית להסדר קבע וברירת מחדל אם המשא ומתן ייכשל.

בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. היה חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. שימש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צורכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. היה חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 השעה את עצמו מהשתתפות בדיוני שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר ששלח מכתב בסיווג "בלתי סודי" שהכיל פרטים (לא סודיים) מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון.[15][16]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השישי ברשימת המחנה הציוני ונבחר לכנסת. והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-3 במרץ 2017 הכריז בר-לב כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה.[17] בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017,[18] הגיע בר-לב למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות.

בחודש דצמבר 2018 הגיע בר-לב למקום הראשון בין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את חברי הכנסת על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט.[19]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע במקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימה ולא נכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה בשישה מושבים בלבד. בבחירות שלאחר מכן ברשימת העבודה-גשר הוצב במקום החמישי ונכנס לכנסת. במשך הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום ה-9 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנס לכנסת.

בינואר 2021 הוא צפוי לשוב ולכהן כחבר כנסת בכנסת העשרים ושלוש לאחר התפטרותו של איציק שמולי מהכנסת, חודש לאחר מכן הוכרז כי הוא הוצב במקום ה-2 ברשימת מפלגת העבודה, לאחר יו"ר המפלגה, מרב מיכאלי.

חייו האישיים

בר-לב נשוי בשנית לתמי, עורכת וידאו ואב לשלושה ילדים.[6] מתגורר בכוכב יאיר. בנוסף, מחזיק בר-לב בבית מגורים פרטי בהר אליעזר, שכונת מגורים פרטית שהוקמה באופן בלתי-חוקי במקום חוות סוסים בסמוך למושב שדה אליעזר בעמק החולה באמצע שנות ה־90, והוכשרה מאוחר יותר על ידי מינהל מקרקעי ישראל.[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערוצי תקשורת רשמיים ופרופילים של עמר בר-לב

ראיונות, כתבות עיתונות וכלי תקשורות

מאמריו

.

הערות שוליים

  1. ↑ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".
  2. ↑ אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב השבוע, 7 באפריל 2015
  3. ↑ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביולי 2013
  4. ↑ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252
  5. ↑ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
  6. 1 2 3 שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
  7. 1 2 עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
  8. ↑ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014
  9. ↑ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
  10. ↑ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
  11. ↑ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  12. ↑ Paieon Medical: Management
  13. ↑ אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
  14. ↑ יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
  15. ↑ לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במאי 2014
  16. ↑ יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014
  17. ↑ עמר בר-לב, חבר הכנסת בר-לב מכריז על ההתמודדות למפלגת העבודה, באתר הרשמי של בר-לב, ‏3 במרץ 2017 (ארכיון)
  18. ↑ מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017 (ארכיון)
  19. ↑ אתר 'מעריב', ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, ‏20 בדצמבר 2018
מפקדי סיירת מטכ"ל
אברהם ארנן • יוסף קסטל • אברהם ארנן • דב תמרי • עוזי יאירי • מנחם דיגלי • אהוד ברק • גיורא זורע • יונתן נתניהו • עמירם לוין • נחמיה תמרי • עוזי דיין • שי אביטל • עמר בר-לב • משה יעלון • רן שחור • עמוס בן-אברהם • דורון אביטל • שחר ארגמן • יובל רחמילביץ • ניצן אלון • הרצי הלוי • עודד ראור • אורי גורדין • גיא שפרן • שלומי בינדר • ח' • י' קובץ:Sayeret Matkal.gif
מפקדי חטיבת הבקעה
רפאל איתן • אריה רגב • יהודה רשף • משה לוי • עוזי עילם • משה יוסף • עמוס מדרוני • יהודה בר • יצחק מרדכי • חיים אורן • יהודה דובדבני • אברהם אלרן • שמיל בין • מיכה טמיר • אהרון סבג • יוסף מישלב • דני זאבי • עמר בר-לב • אביעזר סגל • אבי בורגר • יגאל שרון • אפרים מושקטו • דרור פלטין • יחיאל סופר • רוני בלקין • מוטי אלמוז • יגאל סלוביק • רוני בלקין • יוחאי בן ישי • נוחי מנדל • ירון בית-און • אופיר לויוס • אודי צור • בצלאל שנייד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.