איציק שמולי

איציק שמולי
לידה 8 בפברואר 1980 (40)
כ"א בשבט ה'תש"מ
מפלגה העבודה
סיעה העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר, העבודה-גשר-מרצ, העבודה-מרצ
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ה-30
תקופת כהונה 17 במאי 2020 - מכהן (37 שבועות ו־5 ימים)
הקודם בתפקיד אופיר אקוניס
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
תקופת כהונה 5 בפברואר 2013 - מכהן (8 שנים)
כנסות ה־19–23
תפקידים בולטים נוספים

יצחק (איציק) שְמוּלִי (נולד ב-8 בפברואר 1980) הוא שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מ"מ השר לשוויון חברתי וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה; לשעבר יושב ראש התאחדות הסטודנטים וממנהיגי המחאה החברתית בישראל ב-2011.

ביוגרפיה

יצחק שמולי נולד בתל אביב ב-8 בפברואר 1980, בנם של נחמה וחיים שמולי, מסעדן. משפחתו היא מיוצאי עיראק וכורדיסטן. בגיל 3 עבר עם משפחתו לרמת גן. את שנות התיכון עשה בתיכון חדש בתל אביב.

שמולי התגייס לחיל השריון בשנת 1998 ושובץ בחטיבה 7 עם שירות פעיל בשטחים ובלבנון.

לאחר שחרורו מצה"ל ב-2001, הקים, יחד עם אביו, מסעדה וחברת קייטרינג בתל אביב, בה עבד במשך כשנתיים. בגיל 23 החליט לנסוע לארגנטינה ובהמשך סייע בהתנדבות בהקמה ובתפעול של בית יתומים בבואנוס איירס במשך מספר שנים[1].

לאחר שובו לישראל החל ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת אורנים וסיים בהצטיינות יתרה. בתום שנת לימודיו הראשונה, נבחר ליושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה אותה הוביל במאבק הארצי כנגד ועדת שוחט להפרטת האקדמיה והעלאת שכר הלימוד ולמאבקים חברתיים רבים[2].

בראשית שנת 2009 נבחר פה אחד לסגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. במסגרת תפקידו זה הוביל לאיחודם של שני ארגוני הסטודנטים הארציים בישראל, על ידי מיזוגו של ארגון הסטודנטים בישראל לתוך התאחדות הסטודנטים, וכן שימש כראש צוות המשא ומתן מטעם הסטודנטים במסגרת הדיון על הרפורמה הכוללת במערכת ההשכלה הגבוהה. באוקטובר 2010 נבחר לכהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים, ובכך היה ליושב ראש ראשון של ההתאחדות מקרב המכללות לחינוך ולהוראה. מתוקף תפקידו כיושב ראש כיהן גם כחבר במועצה להשכלה גבוהה וכיהן כדירקטור בחברת איסתא ליינס, הנמצאת בבעלות חלקית של התאחדות הסטודנטים. בנוסף, כיהן בוועד המנהל של ארגון "אמון הציבור" ושל תנועת "הכל חינוך".

במסגרת תפקידו היה שותף למאבקים חברתיים, ובהם המאבק למען זכויות ניצולי השואה ודור המייסדים, המאבק למען הגדלת תמלוגי המדינה מרווחי תגליות הגז הטבעי, המאבק כנגד גירוש ילדי העובדים הזרים, המאבק למען השוויון בנטל והגדלת זכויות המשרתים, והמאבק למען הסדרת מעמדם וזכויותיהם של העובדים הסוציאליים. במקביל היה שותף לקליטת עובדי הקבלן במוסדות להשכלה גבוהה בהעסקה ישירה. בנוסף תמך בהחלת חובת מעורבות חברתית על סטודנטים הלומדים לתואר ראשון. כמו כן, עלה בידו להביא לעיגון ולהרחבת זכויותיהם של סטודנטים משרתים במילואים, סטודנטיות בהריון וסטודנטים בני מיעוטים. הצליח גם להביא להטבה במצבם הכלכלי של הסטודנטים, עם הרחבת הסובסידיה בתחבורה הציבורית לסטודנטים, הגבלת התשלומים הנוספים באקדמיה והחלטה תקדימית על בניית אלפי יחידות של מעונות הסטודנטים[3][4].

במקביל, בשנת 2010 החל את לימודיו לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים מטעם תוכנית מצטיינים של האוניברסיטה, וכן לימודי תואר שני נוסף במשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

מחאת האוהלים

בשנת 2011 היה ממנהיגיה הבולטים ביותר של מחאת האוהלים[5][6][7][8][9], כשהצליח להוביל את כלל אגודות הסטודנטים לתמיכה אקטיבית במחאה ולהרחבתה באמצעותן לכל רחבי הארץ - מקריית שמונה ועד אילת שבהן הוקמו מאהלים רבים.

שמולי נשא נאומים בהפגנות ובעצרות המרכזיות שנערכו במהלכה. ב-1 באוגוסט נמנה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס במשכן הנשיא בירושלים.

שמולי הוביל את הקו שדגל בהידברות עם נציגי הממשלה לצד פעולות המחאה: בניגוד לחלק ממנהיגי המחאה האחרים, סבר כי יש להשתמש בעוצמה הפוליטית שהתהוותה לכדי תוצאות והחלטות של הדרג הפוליטי. ב־4 בספטמבר החליט על פירוק כל מאהלי ארגוני הסטודנטים, ושינוי אופי המחאה להידברות עם הממשלה[10]. הוא עמד בראש משלחת ראשי הסטודנטים שנפגשה עם חברי ועדת טרכטנברג[11], אך עם פרסום מסקנותיה מתח עליהן ביקורת, וקרא להמשיך בפעולות המחאה[12].

בנובמבר 2011 הודיע על העתקת מקום מגוריו לעיר לוד[13].

קריירה פוליטית

ביולי 2012 התפטר שמולי מתפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים. באוקטובר 2012 הודיע על כוונתו להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה על מקום ברשימתה לכנסת התשע עשרה[14]. שמולי הגיע למקום ה-11 ברשימת המפלגה לכנסת, ונבחר מטעמה לכנסת.

בכנסת ה-19 כיהן שמולי כחבר בוועדת הכלכלה, והיה ממלא מקום בוועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל, וגם ישב בראש השדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל ושדולת הדיור החברתי. במסגרת פעילותו עסק רבות במשבר הדיור ובניסיונות להביא לחוק דיור בר השגה בחקיקה. בנוסף לכך הצליח לחוקק חוקים חברתיים, כגון: איסור ניתוק מים, שיפור שכר החיילים ולהגנה על עסקים קטנים ובינוניים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שמולי במקום החמישי ברשימת המחנה הציוני לכנסת, לאחר שהגיע למקום השלישי בפריימריז של מפלגת העבודה[15], ונבחר לכנסת.

בחודש יולי 2015, כתב במאמר ל"ידיעות אחרונות" כי הוא משתייך לקהילת הסוטים.

גם בכנסת זו יזם שמולי חקיקה ענפה והוביל מאבקים חברתיים רבים בכנסת, ובהם מאבק כנגד עוולת הביטוח הסיעודי-קבוצתי וחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, מאבק להעלאת קצבאות הקשישים ומתן מענקי חימום וטיפולי שיניים לאוכלוסייה המבוגרת, הוביל חקיקה תקדימית לחובת שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה במגזר הציבורי, מאבק וחקיקה למען הרחבת התמיכה הסוציאלית באוכלוסיות מוחלשות דוגמת ילדים חולי סרטן וילדים חולי ניוון שרירים, חיילים בודדים, נכים וניצולי שואה וחקיקה למען החמרת הענישה כנגד המתעללים בבעלי חיים. בנוסף הוביל בכנסת ה-20 את המאבק למען סגירת תאגידי המים. שמולי עמד גם בראש כמה שדולות בכנסת, ובהן שדולת הגמלאים, השדולה למען החיילים הבודדים, השדולה לדיור בר השגה, שדולת בעלי-החיים והשדולה למען יהדות פלורליסטית ונגד קנאות דתית. כל אלה ועוד זיכו אותו, בין השאר, חמש פעמים ברציפות בתואר "חבר הכנסת החברתי ביותר בכנסת" מטעם המשמר החברתי, בתואר "עיטור האור למען ניצולי השואה, אות אומ"ץ כמופת להישגים יוצאי דופן בתחום החברתי ובאות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2018 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיע שמולי למקום הראשון ולפיכך, הוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, לאחר יו"ר המפלגה, אבי גבאי וטל רוסו ששוריין על ידי היו״ר[16].

ביולי 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-22 התמודד בבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה, והגיע למקום השלישי לאחר עמיר פרץ וסתיו שפיר[17]. הוא שובץ במקום השלישי ברשימת העבודה-גשר לכנסת.

כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

בבחירות לכנסת ה-23 רצה מפלגת העבודה יחד עם מרצ ומפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס. הרשימה המשותפת קיבלה שבעה מנדטים, מתוכם שלושה לסיעת העבודה. לאחר הבחירות הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל ה-35 במסגרת הגוש של "כחול לבן" ושמולי מונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

בנובמבר 2020 פורסם כי הממשלה אישרה את הצעתו לקידום תוכנית שמטרתה היא מאבק באלימות במשפחה, על פי התוכנית יחייבו גברים שנמצאים בהליך פלילי או כבר הורשעו בעבירות אלימות לעבור בדיקות מסכונות ולאחר מכן להכניס אותם לטיפול שיקומי לפני שיחזרו לקהילה[18].

חודש לאחר מכן החליט שמולי להחזיר לפעולה את תוכנית ה"קהילה תומכת בסל סיעוד" שבוטלה באמצע 2020, על פי פרסומים התוכנית לא רק תוחזר אלא גם תורחב לכ-250 אלף בני אדם הזכאים לקצבת סיעוד[19].

ב-8 בינואר 2021, מונה למ"מ השר לשוויון חברתי, בעקבות פרישתה של מירב כהן מהממשלה. לאחר היבחרה של מירב מיכאלי ליו"ר העבודה, הודיע על עזיבתו את המפלגה[20].

חיים אישיים

בשנת 2013 לערך, אימץ אורח חיים צמחוני[21]. ביולי 2018 עבר לגור במושב כסלון שבהרי יהודה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ יאיר נתיב, "בעיר לוד מצאתי משמעות לחיים", באתר מאקו, 7 בנובמבר 2012
  2. ↑ משרד החינוך ביקש צווי מניעה נגד חידוש שביתת המורים, הארץ
  3. ↑ ועדת הכלכלה מגבה המאבק למען עובדי הקבלן, Ynet, ‏2011
  4. ↑ ראיון עם איציק שמולי על תפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים, ‏2014
  5. ↑ ציון נאנוס, ‏כך הפך איציק שמולי למנהיג המחאה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באוגוסט 2011‏
  6. ↑ רותם שטרקמן, ליאור דטל, המהפכה הולידה מנהיג: "נתקפל רק כשנראה פתרונות אמיתיים", באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2011
  7. ↑
  8. ↑ איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  9. ↑ יסמין גיל, איציק שמולי: הפנים החדשות של הסטודנט הישראלי, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2011
  10. ↑ רותם שטרקמן, איציק שמולי: "החלטנו לקפל את האוהלים - הם סיימו את תפקידם כאמצעי", באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
    איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  11. ↑ אילן ליאור, ראשי הסטודנטים, ובהם איציק שמולי, נפגשו עם מנואל טרכטנברג, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
  12. ↑ מיקי פלד, שמולי: "אני נותן לדו"ח טרכטנברג ציון בלתי מספיק", באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2011
  13. ↑ מריה זערור, איציק שמולי בדרך ללוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2011
  14. ↑ שמולי: "בבחירות האלו אפשר לחולל שינוי", באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2012
  15. ↑ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  16. ↑ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
  17. ↑ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
  18. ↑ איימי בכור-בוני, עוד ניסיון להרחיק גברים אלימים מביתם, הפעם בחסותו של איציק שמולי, באתר הארץ, 18,11,20
  19. ↑ לי ירון, תוכנית סיוע לקשישים שהוחלט לבטלה תורחב לרבע מיליון סיעודיים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2020
  20. ↑ אריק בנדר, ‏שר הרווחה איציק שמולי הודיע: "עוזב את מפלגת העבודה", באתר מעריב השבוע, 19 בינואר 2021
  21. ↑ יום זכויות בעלי החיים בכנסת, דף הפייסבוק של עמותת אנימלס, 8 בפברואר 2018
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו • ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, מ"מ שר התקשורת ומ"מ שר המשפטים בני גנץ

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה • שר החוץ גבי אשכנזי • שר האוצר ישראל כ"ץ • השר לשירותי דת יעקב אביטן • שר הבריאות יולי אדלשטיין • שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם • השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס • השר לנושאים אסטרטגיים ושר במשרד הביטחון מיכאל ביטון שר החינוך ומ"מ שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה יואב גלנט • השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל • שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעי • שר ההתיישבות צחי הנגבי • שר התרבות והספורט חילי טרופר • שרת התפוצות עומר ינקלביץ' • שר המודיעין אלי כהן • השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי-אבקסיס • שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן • שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ • שר ירושלים ומורשת רפי פרץ • שרת התיירות אורית פרקש-הכהן • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר • שר האנרגיה ומ"מ שר משאבי המים יובל שטייניץ • שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי • שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומ"מ השר לשוויון חברתי איציק שמולי • שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטוב • גולדה מאיר • מרדכי נמיר • גיורא יוספטל • יגאל אלון • יוסף אלמוגי • משה ברעם • מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
השרים לשוויון חברתי בממשלות ישראל
השרים לענייני גמלאים (2010-2007) רפי איתן • בנימין נתניהו
השרים לאזרחים ותיקים (2010-2015) בנימין נתניהו • אורי אורבך • גילה גמליאל
השרים לשוויון חברתי (2015 ואילך) גילה גמליאל • מירב כהן
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושלוש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת ישראל השלושים וחמש)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש (70 חברי הכנסת)
הליכוד (36) נתניהו • אדלשטיין • ישראל כ"ץ • רגב • לוין • גלנט • ברקת • גמליאל • דיכטר • חיים כץ • אלי כהן • הנגבי • אקוניס • שטייניץ • אמסלם • יברקן • אופיר כץ • עטייה • קיש • ביטן • ברק • קרעי • זוהר • שאשא-ביטון • שטרית • מולא • מאי גולן • פלוסקוב • דיין • קלנר • מארק • הלוי • ואטורי • שבח שטרן • קרא • יוגב
כחול לבן (13) גנץ • אשכנזי • חיימוביץ' • זמיר • שי • ינקלביץ' • תמנו-שטה • שפע • גינזבורג • קוטלר-וונש • פרידמן • שי-וזאן • רון בן משה
ש"ס (9) יצחק כהן • נהרי • מרגי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב
יהדות התורה (7) ליצמן • גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • ברוכי
העבודה (3) עמיר פרץ • שמולי • מיכאלי
גשר (1) לוי-אבקסיס
הבית היהודי (1) רפי פרץ
סיעות האופוזיציה (50 חברי הכנסת)
יש עתיד – תל"ם (18) לפיד • יעלון • מאיר כהן • ברביבאי • אלהרר • רזבוזוב • אלעזר שטרן • לוי • מריח • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • פרומן • קוז'ינוב • רול • להב-הרצנו • בליאק • טור-פז
הרשימה המשותפת (15) עודה • שחאדה • טיבי • עבאס • תומא סלימאן • טאהא • כסיף • יזבק • סעדי • ג'בארין • אלחרומי • עסאקלה • אבו שחאדה • סאלח • ח'טיב-יאסין
ישראל ביתנו (7) ליברמן • פורר • סובה • אבידר • מלינובסקי • עמאר • קושניר
ימינה (5) בנט • שקד • סמוטריץ' • כהנא • סופר
מרצ (3) הורוביץ • זנדברג • יאיר גולן
דרך ארץ (2) הנדל • האוזר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.