עיטור האומץ

עיטור האומץ
פרטים
מדינה	ישראל  ישראל
סוג	אות גבורה
המעניק	המפכ"ל או נציב בתי הסוהר
למען	"מעשה גבורה, שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך חירוף נפש, שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל"
זכאות	שוטרי משטרת ישראל וסוהרי השב"ס
סטטוס	עיטור פעיל
נוסד	1972
הענקות
הוענק לראשונה	1975
היררכיה
עיטור גבוה יותר	עיטור הגבורה
עיטור מקביל	עיטור העוז
עיטור נמוך יותר	עיטור המופת

עיטור האומץ של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הוא העיטור השני בחשיבותו מבין העיטורים הניתנים לשוטרי משטרת ישראל ולסוהרי שירות בתי הסוהר. העיטור מוענק על ידי המפכ"ל (לשוטרים) או על ידי נציב בתי הסוהר (לסוהרים). העיטור מוענק על "מעשה גבורה, שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך חירוף נפש, שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל".

היסטוריה

בשנת 1972 חוקק חוק העיטורים משטרת ישראל ובמסגרתו יוסד עיטור האומץ. העיטור הוענק לראשונה בשנת 1975 ל-16 שוטרים ואנשי משמר הגבול. בשירות בתי הסוהר הוענק העיטור לראשונה בשנת 2005.

כמה מקבלי עיטור האומץ ידועים הם: המפכ"ל לשעבר אסף חפץ שקיבל עיטור זה על פעולתו בזמן הפיגוע בכביש החוף, עמוס יעקב ויעקב שבתאי שקיבלו עיטור זה יחד עם שני שוטרי מג"ב נוספים על חלקם בקרב כנגד מחבלים ביישוב גדיש בשנת 2003, פסקל אברהמי, לוחם הימ"מ, שקיבל עיטור זה על הריגת חוליית מחבלים בקרב ב-1990, צ'רלי שלוש שנדקר למוות על ידי מחבל בירושלים ויעקב ברמן, קצין בימ"ס שעוטר גם בעיטור העוז של צה"ל.

עיצוב העיטור וענידתו

את העיטור עיצב נתן קרפ. מדליית העיטור היא עיגול בקוטר כ-4 סנטימטרים עליו יש צורה של מנורת שבעה קנים. מתחת למנורה שני ענפי זית וביניהם סמל המשטרה או השב"ס. העיטור מחובר לסרט סגול ברוחב 4 סנטימטרים ובו שני פסים אדומים דקים. העיטור עשוי כסף ומשקלו כ-25 גרם.

את העיטור מנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.

אות העיטור הוא סגול ובו שני פסים אדומים דקים. כאשר אדם זכאי ליותר מעיטור מופת אחד הוא עונד תג בצורת הפארה על אות העיטור ודין תג זה כעיטור נוסף. אות העיטור על הצד השמאלי של החזה והעיטור עצמו, כאשר הוא נענד, הוא נענד בצד ימין.

קישורים חיצוניים

• מקבלי העיטור, באתר הגבורה