עיטור המופת (משטרת ישראל)

עיטור המופת
פרטים
מדינה	ישראל  ישראל
סוג	אות גבורה
המעניק	המפכ"ל או נציב בתי הסוהר
למען	"מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת"
זכאות	שוטרי משטרת ישראל וסוהרי השב"ס
סטטוס	עיטור פעיל
נוסד	1972
הענקות
הוענק לראשונה	1975
היררכיה
עיטור גבוה יותר	עיטור האומץ
עיטור מקביל	עיטור המופת

עיטור המופת של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הוא העיטור השלישי בחשיבותו מבין העיטורים הניתנים לשוטרי משטרת ישראל ולסוהרי שירות בתי הסוהר. העיטור מוענק על ידי המפכ"ל (לשוטרים) או על ידי נציב בתי הסוהר (לסוהרים).

היסטוריה

בשנת 1972 חוקק חוק העיטורים משטרת ישראל ובמסגרתו יוסד עיטור המופת משטרת ישראל. העיטור הוענק לראשונה בשנת 1975 לכמה עשרות שוטרים ואנשי משמר הגבול. בשירות ביתי הסוהר הוענק העיטור לראשונה בשנת 2005. בין מקבלי עיטור המופת של השב"ס נמנים 37 הסוהרים שנספו באסון הכרמל.

כמה מקבלי עיטור המופת ידועים הם: ניצב יעקב גנות ומדחת יוסף. למספר שוטרים הוענק יותר מעיטור מופת אחד.

עיצוב העיטור וענידתו

את העיטור עיצב נתן קרפ. מדליית העיטור היא עיגול בקוטר כ-4 סנטימטרים עליו יש צורה של מנורת שבעה קנים. במרכזה של המנורה ענף עץ זית ובתחתיתה כוכב עליו סמל המשטרה או השב"ס. העיטור מחובר לסרט כחול ברוחב 4 סנטימטרים ובו שני פסים לבנים דקים. העיטור עשוי כסף ומשקלו כ-25 גרם.

את העיטור מנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.

אות העיטור הוא כחול ובו שני פסים לבנים דקים. כאשר אדם זכאי ליותר מעיטור מופת אחד הוא עונד תג בצורת הפארה על אות העיטור ודין תג זה כעיטור נוסף. על אף נוהל זה, מרבית השוטרים שקיבלו יותר מעיטור מופת אחד עונדים יותר מאות עיטור אחד. אות העיטור על הצד השמאלי של החזה והעיטור עצמו, כאשר הוא נענד, הוא נענד בצד ימין.

ראו גם

• עיטור המופת (צה"ל)

קישורים חיצוניים

• מקבלי העיטור, באתר הגבורה