פופרד

פופרד
Poprad

מרכז פופרד המושלגת
מדינה סלובקיה  סלובקיה
מחוז פרשוב
ראש העיר אנטון דנקו
שטח 63.00 קמ"ר
גובה 672 מטרים
תאריך ייסוד 1250
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות
55,042‏  (נכון ל-2006)
876 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 49°03′34″N 20°17′51″E / 49.0594444444444°N 20.2975°E / 49.0594444444444; 20.2975
אזור זמן UTC +1
http://www.poprad.sk

פופרד (בסלובקית והונגרית: Poprad; בגרמנית: Deutschendorf) היא עיר בת כ-55,000 תושבים (2006) בצפון סלובקיה למרגלות הרי טאטרה הגבוהים בסמוך לגבול עם פולין. זו העיר הגדולה במחוז ספיש (Spiš, ציפס בפי הגרמנים) והעיר העשירית בגודלה בסלובקיה.

לעיר מרכז היסטורי המהווה אבן שואבת לתיירית ונמל תעופה בינלאומי,

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

העיר פופרד הנוכחית מורכבת ממספר עיירות סמוכות שהוקמו באמצע המאה ה-13 על ידי מהגרים גרמנים שהגיעו לממלכת הונגריה. עיירות אלו כוללות את מטיובצה, ספיסקה סובוטה, ויילקה, פופרד וסטרזה פוד טטרמי. הגדולה שבעיירות הייתה ספיסקה סובוטה ששמרה על הבכורה עד סוף המאה ה-19. בשנת 1412 הועברו עיירות אלו ביחד עם עוד עיירות בסביבה שהרכיבו ביחד את חבל ספיש, לידי פולניה לאחר ששועבדו לחוב של ממלכת הונגריה שלא שולם. עד שנת 1769 היוו העיירות מובלעת של שלטון פולני בתוך ממלכת הונגריה. בשנת 1769 לאחר שהבינה שפולין חלשה מכדי להתנגד והולכת להיות מחולקת, השתלטה ממלכת הונגריה על חבל ספיש. לאחר קריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, התעורר שוב מחלוקת לגבי השליטה בחבל שפיץ. פולין דרשה את החזרת החבל אך צ'כוסלובקיה שצבאה שהה באזור סרבה. החלטת המעצמות הייתה למסור חמש שישיות מהשטח, כולל את עיירות פופרד, לידי צ'כוסלובקיה. העיירות יושבו באותה תקופה בעיקר על ידי צאצאי מהגרים גרמנים (ציפסרים) וחיילים הונגרים משוחררים[1].

קהילה יהודית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

הקהילה היהודית בפופרד נוסדה בשנת 1867. בשנת 1906 נבנה בניין בית הכנסת בסמוך למרכז העיר. רוב יהודי פופרד שולחו לאושוויץ בימי השואה ונשמדו. כיום מוצב במקום לוח זיכרון ליד תחנת הרכבת[2]. בניין בית הכנסת משמש היום כבית דפוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Norman Davies, God's Playground, Oxford University Press, 2005, page 369
  2. ↑ Yehudah Don, Viktor Karády, A Social and Economic History of Central European Jewry, page 219
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.