סלובקית
| סלובקית | ||
|---|---|---|
| מדינות | סלובקיה, ארצות הברית, צ'כיה, סרביה, הונגריה, רומניה, פולין, אוסטריה, אוקראינה, בולגריה, קרואטיה, קנדה, אוסטרליה | |
| אזורים | וויוודינה שבסרביה | |
| דוברים | מעל 6 מיליון | |
| כתב | אלפבית לטיני | |
| משפחה | הודו-אירופית
| |
| לאום |   | |
| ארגון | האיחוד האירופי | |
| מוסד | האקדמיה הסלובקית למדעים | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות | |
סלובקית (סלובקית: slovenský jazyk; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה סלאבית מערבית. היא קרובה במיוחד לצ'כית.
הסלובקית מדוברת בסלובקיה על ידי 5,000,000 אנשים, בארצות הברית על ידי 500,000 מהגרים, בצ'כיה על ידי 320,000 אנשים (עקב התפרקות צ'כוסלובקיה), ובמדינות נוספות באזור.
במאה ה-18 התקיימו מספר ניבים של סלובקית מדוברת באזורים שונים של סלובקיה, אולם הצ'כית שימשה לכתיבה. ניסיון ראשון לקביעת נוסח עבור סלובקית כתובה נעשתה בשנת 1787 על ידי כומר קתולי בשם אנטון ברנולק, בהתבסס על הדיאלקט הסלובקי של תושבי מערב סלובקיה, אולם ניסיון זה כשל. בשנת 1844 נעשה ניסיון נוסף לקביעת נוסח לסלובקית כתובה, על ידי קבוצת לותרנים בהנהגת ליודוביט שטור, בהתבסס על הדיאלקט של תושבי מרכז סלובקיה. דיאלקט זה נבחר כבסיס משום שהיה קרוב יותר לכלל דוברי הסלובקית ומשום שהיה שונה יותר מצ'כית מהדיאלקט של מערב סלובקיה. הקודיפיקציה של שטור הצליחה, בין השאר הודות לרוח הלאומית שפעמה בסלובקים שתרבותם דוכאה על ידי השלטונות האוסטריים, והנוסח שקבע בין השאר בספרו על הדקדוק הסלובקי משנת 1846, משמש את הסלובקית עד היום[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית - אוקראינית - בלארוסית - רוסינית | |
| מערביות | פולנית - צ'כית - סלובקית - שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית - קשובית - שלזית | |
| דרומיות | בולגרית - מקדונית - סלאבית כנסייתית עתיקה - סלובנית - סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית - מונגאסקית - ארפיטנית - ולונית • אוקסיטנית - גסקונית - אראנית - פרובנסאלית - קטלאנית • ספרדית - לאדינו - חכיתיה - גליסית-פורטוגזית - פורטוגזית - גליסית - אסטור-לאונית - אסטורית - לאונית - מירנדזית • איטלקית - קורסיקאית - ליגורית - נפוליטנית - סיציליאנית - סרדינית - איסטרית • פריאולית - לדינית - רומאנש |  בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית. |
| שפות גרמאניות | אלמאנית - גרמנית - לוקסמבורגית - יידיש • הולנדית - פלמית - אפריקאנס - לימבורגית - סכסונית - זילנדית - גרמנית תחתית • פריזית • סקוטית - אנגלית
דנית - שוודית - נורווגית ספרותית • איסלנדית - פארואזית - נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית
סלובקית - צ'כית - בוהמית • פולנית - פומרנית - קשובית - שלזית • סורבית | |
| שפות קלטיות | ברטונית - ולשית - קורנית • גאלית סקוטית - אירית - שלטה - מאנית | |
| שפות הודו-אריות | סנסקריט • אסמסה • בנגלית • גוג'אראטי • הינדית - אורדו • מאיטילית • מרטהי • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) | |
| שפות איראניות | פרסית - פאהלוי ("פרסית תיכונה") - ג'יהדי (פרסית יהודית) • פאשטו • דארי של אפגניסטן- דארי של זורואסטריאן • טאג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט - ג'והורי (טאטית יהודית) • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| שפות נוספות | יוונית • אלבנית • ארמנית | |