פצאל
 | |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -220 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 199 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.2% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת דרום השומרון רגילה)   פצאל | |
פְּצָאֵל היא התנחלות ומושב עובדים שיתופי בבקעת פצאל אשר בבקעת הירדן השייכת למועצה אזורית בקעת הירדן. המושב יושב קרוב למוצא נחל פצאל וניזון ממי עינות פצאל הנובעים בנחל. אדמת בקעת פצאל היא אדמת סחף פוריה המאפשרת גידולים חקלאיים. במושב מגדלים בעיקר תמרים, פלפלים וענבים. בעיקר ידוע בענביו המובחרים וזאת בעיקר בשל מזג האוויר החם, שבעקבותיו הענבים מבשילים מוקדם.
היישוב הקדום
המושב בנוי כרבע ק"מ צפונית לשרידי "פצאליס", יישוב יהודי מתקופת בית שני. היישוב הוקם בימי מלכותו של הורדוס ונקרא על שם אחיו פצאל. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס, פצאליס היה אחד מן היישובים שהוא הוריש לאחותו שלום, וכשנפטרה הורישה היא את כל הרצף היישובי שבשליטתה, 250 דונם שהשתרעו על פני היישובים ליוויאס, ארכיאליס ופצאליס, לחברתה הטובה, ליוויה, אשת הקיסר אוגוסטוס. ההתיישבות היהודית פרחה באזור לפחות עד תחילת המרד הגדול. סימני החורבן שנשתמרו בעיר ושכבת השרפה באתר, גורמים לחוקרים להאמין כי תושביו נטלו חלק במרד. על פי סקר ארכאולוגי שנעשה באתר, היישוב חרב במהלך הכיבוש הערבי.
מתחת ליישוב הנוכחי נמצא אתר גדול מאד מהתקופה הכלקוליתית ששטחו מעל 300 דונם. מבנה מהאתר נחפר בעבר על ידי יוסף פורת. החל משנת 2007 מתקיימת בבקעת פצאל בסמוך למושב חפירות באתרים אלה על ידי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן שבאוניברסיטת חיפה בראשות הארכאולוג ד"ר שי בר. הממצאים באתר מצביעים שהיישוב התקיים בשלב המעבר מהתקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה ומכאן חשיבותו.
היישוב הנוכחי
המושב הוקם בשנת 1970 (ט' בכסלו ה'תשל"א) על ידי תנועת המושבים, מיקומו הראשוני היה סמוך ליישוב השכן מעלה אפרים. היישוב פעל באותה תקופה במתכונת של (מושב-קיבוץ), אך בגלל שהשטחים החקלאיים היו בבקעה עצמה הועבר (ב-1975 - ניסן ה'תשל"ה) למיקומו הנוכחי.
הוא ממוקם בגובה של כ-270 מטר מתחת לפני הים, ליד צומת פצאל, על כביש 90 "כביש הבקעה (כביש גנדי)", ממנו עולה כביש 505 ("כביש חוצה שומרון") מערבה. במושב מתגוררות כ-90 משפחות.
בשנים האחרונות ישנה קליטה גדולה של צעירים במושב, בעיקר בני המושב.
ענף היצוא המוביל של המושב הוא תמרי המג'הול, בנוסף מגדלים ענבי מאכל וירקות כמו פלפלים ועגבניות שרי.
בתחילת המאה ה-21 פעלה במושב חוות תנינאים.
אתרים בקרבת היישוב
- אנדרטת לוחמי הבקעה - ממוקמת כ-2 ק"מ מצפון-מזרח למושב, בצד כביש הבקעה, לזכרם של לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות הבקעה במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה בבקעת הירדן ובפעילות המבצעית השוטפת. האנדרטה הוקמה על ידי הפסל יגאל תומרקין.
- שמורת סַלוַדוֹרה - הממוקמת כ-1.5 ק"מ מדרום מזרח למושב, הכוללת בתחומה עצי סלוודורה פרסית.
- שמורת פצאל - הממוקמת כ-1.5 ק"מ ממערב למושב מקיפה את קטעו העליון של נחל קנת, הכוללת צמחיית נווה מדבר ושרידי מערכות השקיה.
גלריית תמונות
בקעת פצאל
האתר הארכאולוגי פצאל 7, מתוארך לתקופה הכלקוליתית, פברואר 2010
שייח' דיאב 2, אתר ארכאולוגי מתקופת הברונזה הקדומה, ליד פצאל
תל שייח' דיאב, אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, ליד בריכת אגירת מים קדומה
ראו גם
לקריאה נוספת
- ש. אביתי, פצאל - מאזן חיובי בהחלט, בתוך: עם ואדמתו, בהוצאת הקרן הקימת לישראל, אייר תשל"ב/ אפריל 1972.
קישורים חיצוניים
- פצאל - באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
- דליה מזורי, העיר האחרונה של הורדוס, באתר nrg, 4 בספטמבר 2015
| ||||||||||||
רישיון cc-by-sa 3.0
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017