פרשת מלכה לייפר

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

פרשת מלכה לייפר היא פרשה שבה הוגש באוסטרליה כתב אישום נגד מלכה לייפר, לשעבר מנהלת בית ספר חרדי במלבורן, אוסטרליה, בגין מעשים לא צנועים בין השנים 2000–2008, תוך ניצול מעמדה.

ב-2008 התלוננה נגדה להנהלת בית הספר אחת מתלמידותיה לשעבר, לייפר הכחישה ונמלטה לישראל. היא נעצרה בישראל ושוחררה בטיעון שהיא איננה כשירה לעמוד לדין. למרות שלייפר המקבלת טיפול פסיכיאטרי קיבלה חוות דעת ממספר פסיכיאטרים בה נקבע שהיא איננה כשירה לעמוד לדין, חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW תיעדו אותה מנהלת חיים תקינים וטענו שהיא מתחזה. בעקבות זאת נפתחה החקירה מחדש. לייפר נעצרה בפברואר 2018, ומאז היא שוהה במעצר. הליכי ההסגרה לאוסטרליה וסוגיית כשירותה לעמוד לדין נידונים בערכאות בישראל^[1].

ב-2019 פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד גורמים רשמיים, בהם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בחשד להתערבות לא חוקית למניעת הסגרתה של לייפר.

בספטמבר 2015 חייב בית המשפט העליון של ויקטוריה את בית הספר לשלם לנפגעת אחת פיצויים בסכום של יותר ממיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר^[2].

רקע

לייפר היא אזרחית ישראל, ילידת 1966, נשואה ואם לשמונה ילדים^[3]. בעלה הוא מצאצאי האדמו"רים של חסידות חוסט. בשנת 2000 היא הוזמנה לנהל בית ספר חסידי לבנות של קהילת "עדת ישראל" בעיירה אלסטרנוויק, הסמוכה למלבורן, ושימשה בו גם כמורה. בבית הספר לומדים כ-500 תלמידים, מחציתם בנות.

התלונות נגד לייפר

הפרשה התגלתה באמצעות אחת מתלמידותיה גברת דסי ארליך שעלתה לישראל עם בעלה בשנת 2007 והחלה בטיפול פסיכולוגי עקב סיוטים מזכרונותיה מתקופת בית הספר. ארליך סיפרה לפסיכולוגית על אודות התנהגותה הלא ראויה של לייפר כלפיה במשך כשלש שנים, וכן כלפי שתי תלמידות נוספות, וזו העבירה בפברואר 2008 דיווח לבית הספר באוסטרליה. אחת המורות שוחחה בטלפון עם ארליך, ולדבריה ארליך הודתה כי אכן היו מקרים של התנהלות בלתי הולמת מצד לייפר. ב-5 במרץ 2008 התעמתה הנהלת בית הספר עם לייפר, וזו הכחישה את הטענות נגדה. ההנהלה לא התלוננה במשטרה, אך למחרת לפנות בוקר עזבה לייפר את אוסטרליה עם ארבעה מתוך עשרת ילדיה. בעלה, יעקב, טס לישראל מאוחר יותר.

לדברי מנהל בית הספר, יצחק בנדיקט, הוחלט למנוע באופן מיידי את המשך תפקודה בבית הספר, והיא החליטה לצאת מאוסטרליה מיוזמתה. עם זאת, הנהלת בית הספר מימנה עבורה את כרטיסי הטיסה.

משטרת ויקטוריה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את לייפר. בשנת 2015 ארליך הגישה במלבורן תלונה במשטרה וכן תביעה אזרחית נגד בית הספר ונגד לייפר. בעקבותיה גם מספר תלמידות נוספות הגישו תלונות נגד לייפר, בהן שתיים מאחיותיה של ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר.

משטרת ויקטוריה דיווחה על שמונה מתלוננות בגין מעשים שאינם ראויים. לדברי מאייר ידוע לה על לפחות 15 נשים החוששות להתלונן.

בספטמבר 2015 מתח בית המשפט העליון של ויקטוריה ביקורת על החלטת הנהלת בית הספר שלא להגיש תלונה במשטרה ועל כך שאפשרה ללייפר להימלט מהמדינה. בית המשפט חייב את בית הספר לשלם לארליך פיצויים בסכום של 1.27 מיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר^[2]. אחיותיה של ארליך, סאפר ומאייר, תבעו בנפרד את בית הספר עצמו, והגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט תוך קבלת תשלומים כפיצוי^[4].

בקשת ההסגרה והמאבק הציבורי

בשנת 2008, עם חזרתה לישראל, לייפר מצאה מקלט בקהילה החרדית ביישוב עמנואל. בהיעדרה, הוגש נגדה כתב אישום הכולל 74 סעיפי אשמה בגין עבירות של התנהגות לא ראויה שבוצעו בשנים 2004 עד 2008. בשנת 2012 הוצא נגדה צו מעצר בבית משפט באוסטרליה, וב-2014 החלו הליכי ההסגרה.

לייפר נעצרה באוגוסט 2014, אך שוחררה למעצר בית בבני ברק ונדרשה לענוד אזיקים אלקטרוניים. הליך ההסגרה הופסק ביוני 2016, לאחר שנקבע שהיא אינה כשירה לעמוד לדין^[5]. בדיוני ההסגרה טענה לייפר כי היא סובלת ממתח נפשי ומהתקפי חרדה, וקשה לה לנהל אורח חיים נורמלי. נערכו לה מספר אבחונים פסיכיאטריים. לאחר שבפרקליטות התקבל מידע שלייפר מתחזה ללוקה בנפשה, פנתה הפרקליטות לבית המשפט לבחון את ההחלטה לשחררה למעצר בית.

באוקטובר 2017 הגיעו ארליך ושתי אחיותיה לישראל כדי לפעול להסגרתה של לייפר. הן נפגשו עם שרת המשפטים, איילת שקד, וגורמים נוספים במערכת המשפטית והפוליטית. חודש לאחר מכן נפגש ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול, עם בנימין נתניהו וביקש לזרז את הליך ההסגרה. בפברואר 2018 נעצרה לייפר והועברה למעצר בבית הסוהר נווה תרצה, בחשד שהעמידה פנים על מנת להימנע מהסגרה. זאת בעקבות גילויים של חוקרים פרטיים שצילמו למעלה מ-200 שעות בווידאו שבהן נראית לייפר מנהלת אורח חיים נורמלי.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, נפגש עם שתיים מהמתלוננות – ארליך ומאייר^[6]. הוא שוחח עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבקשה שיזרז את הסגרת לייפר לאוסטרליה^[7].

גורמים פוליטיים באוסטרליה ונציגי הקהילה היהודית תובעים מישראל לסיים במהירות את תהליך ההסגרה^[8]. מקורביה ובני משפחתה של לייפר נאבקים נגד ההסגרה^[9], ובין היתר שכרו את איש יחסי הציבור רונן צור כדי להשפיע לטובת לייפר בתקשורת.

פסיכיאטרים מבית חולים איתנים קבעו בפברואר 2018 כי לייפר מתחזה וכי היא כשירה לעמוד לדין.^[10] בספטמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי נפלו פגמים בחוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי וכי ההתנהלות של לייפר שחשפו החוקרים הפרטיים אינה מלמדת בהכרח על התחזות. בעקבות זאת הורה בית המשפט שימונה פאנל מומחים להכריע אם לייפר כשירה לעמוד לדין. בינואר 2020 הודיעה ועדת הפסיכיאטרים שלייפר כשירה לעמוד לדין והמדינה ביקשה להאיץ את הליכי הסגרתה.^[11] ב-26 במאי 2020 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שלייפר כשירה לעמוד לדין.^[12] ב-12 ביולי 2020 דחה בית המשפט העליון את בקשת סנגורי מלכה לייפר לעיון חוזר בעניין כשירותה לעמוד לדין.^[13]

מעורבות ליצמן בפרשה

בפברואר 2019 נחקר יעקב ליצמן, אז סגן שר הבריאות, בחשד שעשה שימוש בסמכויותיו בניגוד לחוק. על פי החשד, ליצמן ביקש לארגן חוות דעת פסיכיאטרית, שתקבע שלייפר אינה כשירה לעמוד לדין. במסגרת חקירת החשדות נגד ליצמן נגבו עדויות מרופאים שביססו את החשדות נגדו.

באוגוסט 2019 הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים. לדברי המשטרה, ליצמן ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר^[14]. בין השאר יצר קשר עם הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, שהגיש בשנת 2016 חוות דעת שבה קבע שלייפר כשירה לעמוד לדין וניתן להסגירה, אך לאחר מספר חודשים הוציא חוות דעת הפוכה. במשטרה הוחלט לסגור את התיק נגד צ'רנס בגלל חוסר ראיות ובגלל הקושי המשפטי להוכיח כי חוות דעתו המתוקנת שגויה מבחינה רפואית^[15].

הערות שוליים