צפריה
![]() | |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | שדות דן |
גובה ממוצע[1] | 31 מטר |
תאריך ייסוד | 1949 |
תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
- אוכלוסייה | 956 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת גוש דן רגילה) ![]() ![]() צפריה | |
צַפְרִיָּה הוא מושב דתי של הפועל המזרחי באזור המרכז ליד נמל תעופה בן-גוריון, השייך למועצה אזורית עמק לוד.
הקמה
היישוב הוקם בשנת 1949[2] על חלק מאדמות הכפר הערבי ספריא, שחרב במלחמת העצמאות ועל שמו נקרא היישוב. תחילה נקרא המושב "ספריה א'" ו"כפר צפריה". במקביל, בצד שני של הכפר, הוקם כפר חב"ד שנקרא צפריה ב' או שפריר. המושב הוקם על ידי עולים מצ'כוסלובקיה, פולין והונגריה כשהמרכיב ההונגרי היה דומיננטי בו. באמצע שנות ה-60 היו במושב 82 משקים בגודל 28 דונם[3]. בשנת 1994 הופקעו מהמושב 640 דונם לצורך הרחבת נמל תעופה בן-גוריון[4].
אוכלוסייה
אנשי המושב הוותיקים עובדי אדמה (גידולי גפנים) ובעלי משק חי (רפת, דירים וגידול דבורים). כיום כמעט ואין עובדי חקלאות במושב[דרוש מקור].
פרויקט הבנייה "צפריה הצעירה" מאוכלס בבעלי מקצועות חופשיים, חלקם בנים לוותיקי המושב שהם חקלאים ואנשי משק. פרויקט הבניה החדש כולל בתוכו 60 מגרשים של חצי דונם לבניה צמודת קרקע.
התפלגות הגילאים במושב מצביעה על אחוז גבוה של אוכלוסייה בגילאי ה-30 לחייהם, וילדים עד טווח גיל 4, לצד אחוז גבוה של אוכלוסייה בגילאי ה-60 לחייהם ובני נוער[דרוש מקור]. המדד הכלכלי במושב הוא גבוה - 8 מתוך 10[דרוש מקור].
שירותים
ביישוב פועלת אולפנה לבנות דתיות – "אולפנת צפירה".
המושב מספק לתושביו שירותים שונים, לרבות ארבעה בתי כנסת, מקווה, מינימרקט, דואר, מגרש ספורט, מועדון, גני שעשועים, ספרייה, תחנת דלק, תנועת נוער בני עקיבא, מרכז קהילתי ומזכירות.
תחבורה
המושב סמוך לכביש מספר 1 ולכביש 40, כביש 4, כביש 6, כביש 412 וכביש 431. בסמוך למושב נמצא חניון שפירים – "חנה וסע" הממוקם על הנתיב המהיר בכביש 1 ומאפשר חנייה בחינם ונסיעה באמצעות הסעות (שאטל) לת"א. בכניסה הדרומית למושב שוכנת תחנת הרכבת כפר חב"ד. נמל התעופה בן-גוריון ממוקם בצמידות למושב.
גלריית תמונות
- תצלום אוויר של צפריה
- גן משחקים
- סניף בני עקיבא
- מקווה טהרה
- הכיכר בכניסה למושב
- בית הכנסת
קישורים חיצוניים
- צפריה - באתר המועצה האזורית עמק לוד
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
- ↑ מיכה לימור, הוא לא יוותר על שעל אדמה..., מעריב (עיתון), 27 בדצמבר 1965
- ↑ ת"א 1697/01 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל - ירושלים ואח'
|