קובי ריכטר

קובי ריכטר
לידה 24 בדצמבר 1945 (75)
רמת יוחנן
השתייכות   צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה
תפקידים צבאיים

טייס אוראגן, טייס מיראז' 3, מפקד טייסת 117

מלחמות וקרבות

  מלחמת ששת הימים
  מלחמת ההתשה
  מלחמת יום הכיפורים

תפקידים אזרחיים

מייסד חברת מדינול
יו"ר תנועת דרכנו

יעקב (קובי) ריכטר (נולד ב-24 בדצמבר 1945) הוא איש עסקים, יזם ישראלי ויו"ר תנועת "דרכנו" לשעבר. ריכטר הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי, אלוף הפלות שלזכותו נזקפות 11.5 הפלות של מטוסים ומסוקי אויב.

ביוגרפיה

ריכטר גדל בקיבוץ רמת יוחנן, האח האמצעי מבין שלושה ילדיהם של קלמן, יליד אוקראינה שהיה מסגר ומירה, ילידת אוסטריה שהייתה רפתנית. כנער הצטיין בשחייה ועד לגיוסו היה חבר בנבחרת ישראל. באמצע שנות השישים, במהלך מחקרו לספר "ילדי החלום" ראיין הפסיכולוג הנודע ברונו בטלהיים בני נוער בקיבוץ רמת יוחנן. ריכטר היה אחד המרואיינים ובתשובה לשאלה "מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?" ענה "ארצה להיות טייס ומדען". התשובה הייתה הוכחה מבחינת בטלהיים לכך שילדי החממה הקיבוצית הם ילדים שתפישת המציאות שלהם לקויה[1].

שירות צבאי

בצה"ל שירת במשך 22 שנים כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי. את קורס הטיס סיים ביולי 1966 והוצב כטייס אוראגן בטייסת 107. במלחמת ששת הימים השתתף בתקיפת שדה התעופה באל עריש במבצע מוקד[2]. במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 117[3]. בתקופת שירותו בטייסת השתתף בקרבות אוויר רבים ובהם קרב אוויר נגד טייסים סוביטיים והפיל 11.5 מטוסים ומסוקים.

הפלותיו

מספרתאריך הקרבהמטוס המפילהמטוס שהופלהחימושפרטי ההפלה
124 בפברואר 1968מיראז' 3סוריהמיג 17 סוריתותחיםסמוך לדמשק במהלך תקיפת מחנות מחבלים
22 ביולי 1969מיראז' 3מצריםקובץ:Flag of Egypt.svgמיג 21 מצרישפריר 2הפלת הבכורה בטיל שפריר 2
38 ביולי 1969מיראז' 3סוריהמיג 21 סוריתותחיםבמהלך קרב אוויר המוני מעל רמת הגולן ודמשק
48 בינואר 1970מיראז' 3סוריהמיג 21 סורישפריר 2
515 במאי 1970מיראז' 3מצריםקובץ:Flag of Egypt.svgמיג 17 מצריטיל אוויר אווירהראשון בזוג מטוסים מצריים שתקפו כוחות צה"ל ממזרח לתעלה.
615 במאי 1970מיראז' 3מצריםקובץ:Flag of Egypt.svgמיג 17 מצריטיל אוויר-אווירהפלת המטוס השני בזוג. הופל מעל אזור שלופה.
6.526 ביוני 1970מיראז' 3סוריהמיג 17 סוריתותחיםחצי הפלה משותפת עם יהודה קורן במסגרת מבצע קיתון 10
7.57 באוקטובר 1973מיראז' 3סוריהמיג 21 סוריתותחיםיומה השני של מלחמת יום הכיפורים
8.59 באוקטובר 1973מיראז' 3סוריהמיל מי-8 סורייומה הרביעי של מלחמת יום הכיפורים
9.510 באוקטובר 1973מיראז' 3סוריהמיג 21 סורישפריר 2יומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים
10.510 באוקטובר 1973מיראז' 3סוריהסוחוי 7 סורייומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים
11.522 באוקטובר 1973מיראז' 3סוריהמיג 21 סוריתותחים

בהמשך פיקד ריכטר על טייסת 117, בתפקיד זה פעל למיסוד חקר ביצועים בבחינת התנהגות מטוסי אויב[4].

במהלך השירות הצבאי סיים תואר ראשון בהצטיינות בביולוגיה ובביוכימיה באוניברסיטת הנגב[5] וב-1976 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, בתחום חקר המוח והתמחה בבניית מודלים מתמטיים למערכת הראייה. ב-1979 יצא ללימודי פוסט דוקטורט ב-MIT ועסק בבינה מלאכותית וחקר המוח. לאחר שובו לישראל מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה של חיל האוויר והיה ממתנגדי פרויקט הלביא, בפברואר 1986 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

קריירה עסקית

לאחר שיחרורו מונה למנהל הפיתוח של חברת אורבוט, חברה שייסד יחד עם אחיו יוחאי ושותפים נוספים עוד ב-1983. החברה שעסקה בייצור מערכות בדיקה של רכיבים אלקטרונים, רשמה הפסדים גבוהים וב-1992 התמזגה עם מתחרתה העיקרית אופטרוטק לחברה אחת בשם אורבוטק. לאחר המיזוג סיים ריכטר את תפקידו בחברה. ב-1992 הקים עם רעייתו יהודית שתי חברות ביוטכנולוגיה: מדקון ומדינול.

מדקון פיתחה תוכנה לניהול מידע רפואי. בשנת 1999 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2005 נמכרה השליטה בחברה לחברה אמריקאית, לפי שווי של 105 מיליון דולר. תמורת חלקם בחברה קיבלו בני הזוג ריכטר כ-30 מיליון דולר[6], ומדינול, בה משמש כיו"ר ומנהל טכנולוגיה ראשי.

את חברת מדינול הקימו בני הזוג ריכטר עם גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה, שהציג בפניו פטנט לייצור תומכן - קפיץ מתכת המושתל בכלי דם לתמיכה בהם. מדינול פיתחה וייצרה תומכנים לשימוש קרדיולוגים, תחת המותג "ניר" על שם ניר פורז, חברו של יורם, בנם של יהודית וקובי. את השיווק למוצרים עשתה בוסטון סיינטיפיק, החברה זכתה להצלחה רבה והכנסותיה הסתכמו במאות מיליוני דולרים מדי שנה. לאחר סכסוך ממושך עם בוסטון סיינטיפיק, שהסתיים בשנת 2005, שילמה זו 750 מיליון דולר למדינול בגין הפרת הזכויות על הפטנט[7]. 

במהלך השנים היה מעורב ריכטר במיזמים רבים נוספים, הוא ניהל את קרן ההון סיכון הציבורית מרתון אותה הקים ב-1993 והשקיע בחברת QXL שנמכרה ב-1.9 מיליארד דולר ובחברות הזנק אחרות[8].

ב-2006 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת מיקרוטק שמפתחת מכשיר לשחרור מבוקר של תרופות באמצעות אנרגיית אולטרסאונד וב-2007 את וולב מדיקל העוסקת בפיתוח שסתומים המושתלים בהליך זעיר פולשני, שתיהן בבעלותם המלאה[9].

ריכטר היה גם בעל המניות הפרטי הגדול בחברת אורבוטק[10]. במרץ 2018 נמכרה אורבוטק לחברת לחברת KLA-Tencor האמריקאית, וריכטר קיבל תמורת חלקו כ-180 מיליון דולר[11].

פעילות ציבורית

בין השנים 2019-2016 כיהן כיו"ר תנועת "דרכנו".

ביוני 2019 נמנה עם מייסדי מפלגתו של אהוד ברק.[12]

משפחתו

את אשתו יהודית, שמנהלת את חברת מדינול, הכיר בזמן ששירתה כקצינת ח"ן בבסיס רמת דוד בו שירת אף הוא. לזוג שלושה ילדים והם מתגוררים בארסוף. אחיו הבכור יוחאי שירת גם הוא כטייס קרב בחיל האוויר ולאחר מכן כשותפו לעסקים של ריכטר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ הארץ, הטובים, הרעים ושאר הממוצעים, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2001
  2. ↑ דני שלום, כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 222
  3. ↑ איתי אילנאי, המלחמה שלא נגמרה, באתר ynet, 15 ביוני 2019.
  4. ↑ רן רוזנברג, מיראז'ים אדומים, בטאון חיל האוויר, גיליון 154, דצמבר 2006
  5. ↑ ‫nrg מעריב, קיבל תואר ראשון באיחור של 40 שנה, באתר nrg‏, 25 ביוני 2013
  6. ↑ אלי שמעוני, הריכטרים מוכרים את מדקון ויקבלו 30 מיליון דולר, באתר ynet, 20 ביוני 2005
  7. ↑ דב ססובר, בתום מאבק מתיש: בוסטון סיינטיפיק תפצה את מדינול ב-750 מיליון דולר, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2005
  8. ↑ גלי וינרב, ‏הריכטרים משקיעים גם בחו"ל: השתתפו בגיוס של חברת פרבסיס, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2009
  9. ↑ גלי וינרב, ‏מה עוד רוקחת משפחת ריכטר שייסדה את חברת מדינול?, באתר גלובס, 12 בינואר 2011
  10. ↑ רון שטיינבלט, ‏יהודית וקובי ריכטר הגדילו אחזקותיהם באורבוטק ל-8.9%, באתר גלובס, 22 ביולי 2009
  11. ↑ שירי חביב ולדהורן, עומרי כהן, ‏אחרי זינוק של 1,900%: אורבוטק נמכרת ב-3.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 19 במרץ 2018
  12. ↑ יובל קרני, ברק חוזר לפוליטיקה: "את נתניהו צריך להפיל ולא להציל", באתר ynet, 26 ביוני 2019;
    חיים לוינסון, אהוד ברק הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "זה לא הזמן להיות על הגדר", באתר הארץ, 26 ביוני 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.