קממבר

קממבר
ארץ מוצא צרפת  צרפת
אזור מוצא קממבר שבנורמנדי
סוג חלב פרות

‏

קממבר
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 51.80
אנרגיה 300 קק"ל
חלבונים 19.8 ג'
פחמימות 0.46 ג'
שומן 24.26 ג'
כולסטרול 72 מ"ג
ויטמינים
‑ ויטמין A 241 מק"ג
‑ ויטמין B1 0.05 מ"ג
ברזל 0.33 מ"ג
סידן 388 מ"ג
מגנזיום 20 מ"ג
זרחן 347 מ"ג
אשלגן 187 מ"ג
נתרן 842 מ"ג
נתרן 842 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קממבר (צרפתית: Camembert) היא גבינה צרפתית רכה וקרמית, הקרויה על שם הכפר קממבר בנורמנדי, בצפון מערב צרפת, אשר שם יוצרה לראשונה. נהוג לאכול את הגבינה לצד לחם ויין.

ייצור

הגבינה מיוצרת מחלב פרה לא מפוסטר, לרוב בצורת עיגולים קטנים במשקל של כ-250 גרם. הגבינה נוקשה לאחר יצורה, ועם הזמן הופכת רכה יותר ובעלת טעם וריח חזק יותר[1]. הגבינה מבשילה בעזרת עובש הפנציליום קנדידה (Penicillium candida) והפניציליום קממברטי (Penicillium camemberti) - תהליך שאורך לפחות כשלושה שבועות.

היסטוריה

על פי הסברה המקובלת, הגבינה הומצאה בשנת 1791 על ידי מרי הרל, איכרה מנורמנדי שבצרפת, ואולם, הגבינה שמוכרת לנו כיום מבוססת על התיעוש והפיתוח שנעשה בתהליך ייצור הגבינות החל מסוף המאה ה-19. עם זאת, הגבינה המשיכה להיות אחד המאכלים המייצגים את אזור נורמנדי[2].

לפני שנערך מחקר מדעי שבדק את הפטריות על קליפת הגבינה, היה המעטה של הגבינה שונה מגבינה לגבינה. רוב הגבינות היו בצבעי כחול-אפור עם נקודות חומות. רק החל מתחילת המאה ה-20, בעקבות המחקר המדעי הפך צבע המעטה להיות לרוב לבן צחור.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הגבינה הונפקה במיוחד בשביל חיילים צרפתיים - והפופולריות שלה גדלה בכל רחבי צרפת.

ישראל

בשנת 1967 החלה שטראוס לייצר גבינת קממבר[3][4]. תנובה הצטרפה גם היא והחלה לייצר גבינת קממבר בשם "עין גדי"[5]. במקביל שווקו בישראל גבינות מיובאות, יקרות יותר[6]. את גבינת הקממבר רכשו בעלי אמצעים[7], שכן מחירו היה קרוב לפי 10 ממחיר גבינה לבנה ופי 2.5 מגבינה צהובה באותו משקל[8], והעלייה בצריכת גבינת קממבר בישראל הייתה לאחד מסמלי עליית רמת החיים בישראל[9]. בתחילת שנות ה-70 הוחל במשקים קטנים לייצר גבינת קממבר מחלב עיזים, תחת השם "עזיזה"[10].

השפעה אמנותית

הגבינה שימשה השראה עבור הצייר הסוריאליסטי סלבדור דאלי בציורו המפורסם "התמדתו של זיכרון". השעונים הנמסים ביצירה הושפעו מגלגל גבינת קממבר בשלה מדי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ הפגנת בלי הועילה, מעריב (עיתון), 8 ביולי 1964
  2. ↑ אביבה גולדמן, איזור איזור ומאכליו, מעריב (עיתון), 23 בפברואר 1972
  3. ↑ זכות בחירה לנשים בלבד, מעריב (עיתון), 27 ביולי 1967
  4. ↑ המוצר הטעים מכולם, דבר, 31 ביולי 1967
  5. ↑ גבינות בטעם חדש, דבר, 4 באפריל 1968
  6. ↑ כמה זה עולה, מעריב (עיתון), 14 בינואר 1971
  7. ↑ עדה כהן, בעין צרכנית, מעריב (עיתון), 1 בדצמבר 1969
  8. ↑ כמה תשלמי יותר, מעריב (עיתון), 24 באוגוסט 1970, בקופסה היו 125 גרם, ראו: כמה זה עולה, מעריב (עיתון), 14 בינואר 1971
  9. ↑ מיכאל שמר, חטאנו עוינו פשענו, דבר, 20 בספטמבר 1968
  10. ↑ א. סדומי, משקי עיזים מחליפים משקי פרות, דבר, 9 בנובמבר 1972
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.