רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי

ציור שמן על בד של דיוקן הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי
קבר הרב חזקיהו מישקובסקי בהר הזיתים

רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי (כ"ט באב תרמ"ד, 1884 - ג' בתשרי תש"ז, 1946) היה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, אב"ד קרינקי, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל.

קורות חייו

נולד לרבי חיים לייב מישקובסקי, אב"ד סטוויסק (ר' חיים לייב סטוויסקער)[1], ולגיטלה[2]. בגיל שנתיים התייתם מאמו, ובשנת תרנ"ח, בהיותו בן ארבע עשרה, התייתם מאביו.

למד בישיבות פולין וליטא: לומז'ה, טלז, נובהרדוק וראדין. בשנת תרס"ב (1902) הוציא את ספרו של אביו "פני הארי החי", וכתב לו הקדמה. נישא לביתו של הגאון רבי יצחק בלאזר ונולדו לו ממנה 4 ילדים ששנים מתוכם נפטרו בגיל צעיר ונפטרה צעירה בשנת תרע"ג ובשנה לאחר מכן נישא בדזאלודיק לבריינא בתו של רבי יצחק בלאזר, מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר.

כעבור שנתיים, בשנת תרס"ד (1904), הצטרף לחותנו ועלה עמו לארץ ישראל. הם השתקעו בירושלים והרב מישקובסקי נכנס ללמוד בישיבת עץ חיים. באותה תקופה הוציא לאור את ספרו של חותנו "פרי יצחק" (חלק ב'), והוסיף לו "קונטרס אחרון" ובו חידושי תורה משלו. לאחר פטירת חותנו, בשנת תרס"ז, התמנה לממלא מקומו בהנהלת הוועד הכללי וכולל וילנה.

בשנת תרע"ג (1913), כשעמד על הפרק עניין מינוי רב בירושלים, נשלח הרב מישקובסקי להיפגש עם גדולי הרבנים בפולין ובליטא כדי לבחון את מועמדותם. אולם בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה ונבצר ממנו לשוב ארצה. הוא השתקע מחדש בפולין והתמנה כאב"ד בעיר ז'אלודוק שבפולין, בה כיהן אביו כרב, ולאחר מכן עבר לשמש כרב בעיר ורנובה. בשנת תרפ"ב התמנה כאב"ד בעיר קרינקי, במקום הרב זלמן סנדר שפירא, שעלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא כיהן כרב בעיר זו במשך שמונה עשרה שנה, עד שנת ת"ש (1940), אז נאלץ להימלט לווילנה בשל הכיבוש הנאצי.

בשנות רבנותו היה פעיל מרכזי בהנהגה הציבורית היהודית. היה סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", שאיגדה מאות רבנים בפולין וברוסיה. השתתף באסיפות רבנים שעסקו בחיזוק הדת והחינוך והיה מראשי הדוברים והפעילים.

היה מקורבם של החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ושימש כשלוחם בעניינים רבים שעלו על הפרק. בשנת תרפ"ד (1924) היה ממייסדי "ועד הישיבות" בפולין ובליטא, שבראשו עמדו השניים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו לווילנה, שהייתה תחת שלטון עצמאי. הוא התמנה לנשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, ובתפקידו עסק בפעולות עזרה והצלה לאלפי הפליטים שהגיעו לווילנה, בהם ראשי ישיבות ומאות בני ישיבות. הוא שימש יד ימינו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שהנהיג את פעולות ההצלה.

בניסן תש"א (1941) הוא הצליח לצאת עם חלק ממשפחתו מווילנה ולהגיע לארץ ישראל. בנו ובתו הנשואים וילדיהם, וכן אחיו ואחיותיו וכל משפחתם, נספו בשואה. בארץ הוא התמסר לייסוד "ועד הישיבות" הארץ-ישראלי, יחד עם רבי יצחק אייזיק הרצוג רבי מאיר קרליץ ורבי זלמן סורוצקין.

כשנפתח הפתח לפעול להצלת שארית הפליטה, הוא התגייס למשימה זו. הוא נבחר כחבר ועד ההצלה שפעל מטעם הסוכנות היהודית, וכמו כן הוא קיבל סיוע מוועד ההצלה האמריקאי ומארגון הג'וינט. הוא ריכז אלפי כתובות של פליטים יהודים ברוסיה שהיו בחוסר כל ודאג לשלוח אליהם חבילות מזון, בגדים, תרופות ותשמישי קדושה.

לאחר המלחמה נסע למחנות העקורים במדינות אירופה השונות וסייע רבות לניצולים. הוא גם פעל יחד עם הרב הראשי יצחק הרצוג להוצאת ילדים יהודים מן המנזרים, שם הוחבאו בתקופת המלחמה. בערב ראש השנה תש"ז הוא שב ארצה, כשבתוכניתו לנסוע לאחר החג לקפריסין כדי לעודד את ניצולי השואה שהוגלו לשם על ידי הבריטים. אולם העומס הנפשי והפיזי הכריע אותו, ולמחרת ראש השנה הוא לקה בלבו ונפטר.

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בסמוך לקבר חותנו רבי יצחק בלאזר. על שמו הוקמה ישיבת כנסת חזקיהו, שבתחילה פעלה בזכרון יעקב וכעבור זמן עברה לכפר חסידים.

צאצאיו

  • בנו רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה ראש ישיבת כנסת חזקיהו ורבה של כפר חסידים. חתנו הוא הרב דוד יצחק מן, שהיה ראש ישיבת כפר חסידים, וכעת בנו הרב יהושע מן משמש בתפקיד.
  • בנו רבי דוד מישקובסקי, שהיה מנהל הישיבה במשך שנים רבות.בנו הוא הרב חיים אריה מישקובסקי נשיא הישיבה כיום.
  • בנו רבי שלמה מישקובסקי מחיפה (נפטר בי"ג תמוז תשמ"ט). בנו הוא הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי, משגיח ישיבת אורחות תורה בבני ברק. חתנו היה הרב יצחק ברנשטיין, מראשי ישיבת כפר חסידים.
  • בנו חיים אריה מישקובסקי, בעלה של המשוררת זלדה.
  • בתו חנה, אשת הרב נח שימנוביץ, מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב. לאחר פטירת בעלה נישאה בשנית לרב שמואל דוד ורשבצ'יק, מראשי ישיבת כנסת חזקיהו.
  • בתו גיטל טובה, אשת רבי יהושע דוב לפין. חתניו הם: רבי משה מרדכי חדש, ראש ישיבת אור אלחנן; הסופר והחוקר נחום אריאלי; רבי יצחק אברמוביץ, שהיה רבה של שכונת רמת יצחק ברמת גן (בנו של הרב שמואל אברמוביץ) והרב משה גנץ, מראשי ישיבת שעלבים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ היה אחד הצדיקים שזכו להערכתו של החפץ חיים, שאף ביקר בביתו מספר פעמים כדי ללמוד מהנהגותיו.
  2. ↑ משפחתה מיוחסת למהרש"א ולרבי נתן נטע שפירא בעל מגלה עמוקות.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.