רבי משה פיינשטיין

רבי משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
לידה 1895
ז' באדר ה'תרנ"ה
אוזדה, רוסיה
פטירה 1986 (בגיל 91 בערך)
י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו
ארצות הברית, נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות ירושלים
כינוי האגרות משה
מקום פעילות רוסיה ניו יורק
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק הוראת התלמוד, פסיקת הלכה
תפקידים נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית
רבותיו הרב איסר זלמן מלצר, הרב פסח פרומקין
חיבוריו אגרות משה ט' חלקים - בהלכה
דברות משה י' חלקים - בסוגיות הש"ס
דרש משה - דרשות

רבי משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קברו של הרב משה פיינשטיין בהר המנוחות

נולד בעיירה אוזדה, אז ברוסיה, לרבי דוד - רבה של קהילת החסידים בעיירה, מצאצאי הגר"א, ופייא גיטל, שהייתה בת הרב יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, מצאצאי השל"ה. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו. למד בתחילה אצל הרב איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק ולאחר מכן אצל הרב פסח פרוסקין בשקלוב. נסמך לרבנות על ידי אביו והרב פרוסקין. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופטירת אביו שימש במשך שנתיים כרב עיירת הולדתו אוזדה, ולאחריה שימש ברבנות העיר ליובאן שברוסיה.

בשנת תרפ"ב נשא לאישה את סימה בת יעקב קוסטנוביץ, שהיה שוחט בעיירתו. במבוא הביוגרפי שבהוצאת המשפחה[1] מסופר כי בשנת תר"ץ, כאשר הטילו השלטונות הקומוניסטים על הרבנים מס בסך 7,000 רובל, התאמץ רבי משה לשלם את המס ונשאר ברבנות העיירה. הנימוק לכך היה כי ההתפטרות במצב כזה נחשבה בעיניו חילול השם, משום שהשלטונות היו מייחסים לרבנים שהתפטרו כאל כאלו ש"גילו את האור" שבקומוניזם. עוד מצוין במבוא כי כאשר בשנת תרצ"ב סגרו השלטונות את המקווה מטיעונים של חוסר היגיינה, ובמקומו בנו בריכה, הסתכן רבי משה ושיחד את המהנדס שיעשה שינויים בדרך כניסת המים על פי הוראותיו, באופן שהבריכה הוכשרה לשמש כמקווה בשעת הדחק. בשעה שהפקיעו הרבנים את דירות הרבנים, עבר רבי משה לגור בחדר הצמוד לבית הכנסת האחרון שעדיין היה פעיל בעיירה. כאשר הפקיעו השלטונות אף את זה, עבר להתגורר בבית סנדלר מתושבי העיירה שחלק עמו את חדרו באמצעות וילון.

בשנת תרצ"ז (1937) היגר רבי משה לארצות הברית. בארצות הברית שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק, כנשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה וכנשיא ארגון עזרת תורה.

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים. נקבר בהר המנוחות בחלקת הרבנים. על מצבתו נכתב בין היתר: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושה, נשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץ, בכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל".

ביחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בביקור הרבנים הראשים בארצות הברית

צאצאיו

משנתו

הרב משה פיינשטיין באירוע התרמה

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים אגרות משה. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים, מה שהתיר לחוזרים בתשובה מקהילות אלו לערוך נישואין בקרב היהדות האורתודוקסית. בפסיקה הסתמך על עומק סברתו בתלמוד ובראשונים, יותר מאשר על פסיקות האחרונים. כפי שהוא מסביר בהקדמת הספר. עם זאת, הוא הביע התנגדות חריפה לפסק דין האח והאחות ולהתנהלותו של הרב שלמה גורן בנושא זה.

בפסיקות רבות נחשב למקל:

  • התיר במקרים מסוימים הפריה מלאכותית של אישה בתאי רבייה של גבר לא יהודי,[2] דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.[3]
  • התיר לצרף מחלל שבת למניין בתנאים מסוימים, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.[4]
  • בניגוד לאיסור המקובל על חלב נוכרי, התיר חלב נוכרי (בארצות הברית בלבד) בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.[5]

מדבריו

"והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".[6]
"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י … איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר … ואסור להורגו אף לפיקוח נפש … ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר …"[7]
"מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)[8]
(בהתייחסות לעניין תליית דגל ישראל בבית הכנסת) "ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בבית הכנסת שהוא מקום קדושה, וכל שכן שאין להניחו שם בקביעות וכל-שכן לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר על זה אלא שהוא עניין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ"נ היה זה דבר טוב אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור עניין הדגל כדי שלא יהיה זיכרון למעשה הרשעים היה ג"כ אולי נכון לעשות, אבל חס-ושלום לעשות מחלוקת בזה."[9]

ספריו

החיבור הנפוץ ביותר שהוציא לאור בחייו היה "אגרות משה" (תשעה כרכים) המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. הכרך השמיני של "אגרות משה" יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרך זה כולל דברים שהרב לא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה.[10]

כמו כן הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, ולמעלה מעשרים כרכים של "דברות משה" הכוללים שיעורים על המסכתות הישיבתיות בתלמוד, אך אלו פחות התקבלו בציבור הלומדים יחסית לספרי השו"ת בשל האריכות והעמקות הרבה בה הוא מעיין בכל נושא.

על אף שכאמור, ספרו דברות משה פחות התקבל בציבור הלומדים, הוא עצמו החשיב חיבור זה לחיבור החשוב יותר, כנראה משום שבו הוא מאריך לבאר את סוגיות התלמוד ומסיק מהם מסקנות להלכה, ובכך השאיר צוהר לעומק דרכו ההילכתית.

עוד יצא לאור ספר מסורת משה, הכולל הוראות והנהגות שנשמעו ממנו, שנערך מיומנו של נכדו ותלמידו הרב מרדכי טנדלר.

ספרי ליקוט

הרב שלום מאיר ולך הוציא הגדה של פסח בשם "ויגד משה", ובה ליקוט מדברי תורתו על הגדה של פסח.

בנוסף יצא ספר בשם שו"ת יד משה על ידי ישראל תנחום דרדק, תשובות ופסקי הלכה של הרב פיינשטיין לאביו הרב יעקב דרדק.

לקריאה נוספת

  • שמעון פינקלמן ונתן שרמן, רבי משה פיינשטיין, ירושלים תשמ"ז. (תרגום מאנגלית).
  • הרב שבתי רפפורט, זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו, בתוך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 366–384, ירושלים תשמ"ט.
  • דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
  • יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.
  • יהודה זוסמן, ודברת בם - וכתבם אותם - השוואת דברות משה לאגרות משה, רמת גן תשס"ח.

קישורים חיצוניים

    ספריו

    הערות שוליים

    1. ↑ אגרות משה, חלק ח', הקדמה.
    2. ↑ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
    3. ↑ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' אמסעל, "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית", המאור, שנה טז (1965), עמ' 147.
    4. ↑ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
    5. ↑ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
    6. ↑ שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
    7. ↑ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
    8. ↑ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ד, רמד.
    9. ↑ שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.
    10. ↑ ראו הדיון בפורום ספרים וסופרים של אתר בחדרי חרדים ובפורום מטפחת ספרים ועיטור סופרים של אוצר החכמה.
    חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה
    חברי המועצת בעבר נשיאי המועצת: רבי ראובן גרוזובסקי • רבי אהרן קוטלר • רבי משה פיינשטיין • רבי אליהו שווי • רבי יעקב פרלוב ♦ חברי המועצת: רבי שלמה היימן • רבי אליעזר סילבר • רבי שניאור קוטלר • רבי חיים מרדכי קאטץ • רבי ישראל שפירא מבלאז'וב • רבי נחום פרלוב • רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן • רבי יעקב קמנצקי • רבי יעקב יצחק רודרמן • רבי יצחק הוטנר • רבי ברוך סורוצקין • רבי שמואל ברנבוים • רבי שמחה בונים ארנפלד • רבי אברהם חיים לוין • רבי דוד פיינשטיין • הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. קישור לתמונה
    חברי המועצת בהווה הרב שמואל קמנצקי • הרב אהרן שכטר • הרב אריה מלכיאל קוטלר • הרב אהרן פלדמן • הרב יצחק פייגלשטוק • הרב יוסף הררי רפול.
    פרשני התלמוד הירושלמי
    המאה ה-16 רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי
    המאה ה-17 רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
    המאה ה-18 רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב בן אברהם כהנא • רבי משה מרגליות (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
    המאה ה-19 רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב
    המאה ה-20 רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר
    פירושים אבודים הרמב"ם • רבי מנחם זמבה
    פירושים שלא פורסמו רבי משה זכות • רבי משה פיינשטיין
    פוסקים בדורנו
    פוסקים לפי שנת פטירה
    ת"ש - תש"ל הרב מטפליק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • רבי צבי פסח פרנק • החזון אי"ש • הרב מטשעבין
    תשל"א - תש"ס רבי משה פיינשטיין • המנחת יצחק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי בן ציון אבא שאול
    תשס"א - תש"ע רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי ישראל יעקב פישר • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי בנימין זילבר • רבי מאיר ברנדסדורפר • רבי מרדכי אליהו
    תשע"א - היום רבי יוסף שלום אלישיב • רבי עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי יהושע ישעיה נויבירט • רבי ניסים קרליץ • רבי זלמן נחמיה גולדברג • רבי ישראל בלסקי • רבי דוד פיינשטיין
    פוסקים החיים עימנו הרב משה שטרנבוך • הרב יצחק רצאבי • הרב אביגדור נבנצל • הרב יצחק יוסף • הרב מאיר מאזוז • הרב דוד יוסף
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.