רבי משה שפירא

מקורות לימודו

בכל שנותיו השתדל מאד לקבל תורה מתלמידי החכמים שבדור. בשנותיו המאוחרות התבטא כי "אם הייתי יודע מישהו שייתן לי דרך חדשה בלימוד, הייתי הולך אליו עד סוף העולם ברגל"^{[דרוש מקור]}. הדבר היה בולט כשהיה מביא בשיעוריו ציטוטים רבים מגדולי הדור הקודם.

בישיבת פוניבז' היה בקשר עמוק עם כל ראשי הישיבה, ובפרט עם המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר שהיה גם קרוב משפחתו, נטען כי הוא פתח בפניו את השער לתורת הנסתר^{[דרוש מקור]}.

לאחר שעבר לישיבת חברון, המשיך בקשר קרוב עם הרב שך והיה לומד עימו חברותא בשבתות (הרב שך היה גר אז בירושלים). באותה תקופה הוא התקרב לרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ושהה הרבה בביתו, במיוחד בתפילת ערבית במוצאי שבתות^{[דרוש מקור]}.

היה בידידות אמיצה עם רבים מגדולי הדור, בהם: רבי ברל שוורצמן (ראש ישיבת בית התלמוד), רבי יצחק הוטנר, רבי שמעון משה דיסקין, רבי יעקב משה הלל (ראש ישיבת חברת אהבת שלום), רבי יונתן דייויד (ראש ישיבת פחד יצחק), רבי ישראל אליהו וינטרוב, רבי יעקב פרידמן (ראש ישיבת תפרח), רבי יוסף חיים סיטרוק (רבה של צרפת), האדמו"ר (ר' מאיר) מאמשינוב, רבי ברוך דב פוברסקי (ראש ישיבת פוניבז'), ורבי יהודה עדס (ראש ישיבת קול יעקב). ^{[דרוש מקור]}

סגנון לימודו

סגנון לימודו בסוגיות הש"ס היה ישיבתי-ליטאי, וכלל את דברי גדולי האחרונים עד סמוך לדורנו. בולטת במיוחד היתה בקיאותו המוחלטת בכל חידושי רבי חיים מבריסק, וכן ידע את כל ספרו על הרמב"ם בעל פה^{[דרוש מקור]}.

בתורת הקבלה עמל בשיעוריו לקרב את המושגים הסבוכים והדקים להבנת השומע הממוצע.

בסיס מהלכי שיעוריו היו מושתתים בעיקר על ספרי המהר"ל מפראג, יחד עם תורת הגר"א והרמח"ל. כשאליהם נוספים תורת רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי יצחק אייזיק חבר, ספרי בעל התניא וספרי חסידות נוספים, ספרי לשם שבו ואחלמה, ועוד.

הפצת תורה

במשך שנותיו מסר שיעורים בקביעות במקומות רבים, והשתתף בהקמת מוסדות תורה רבים.

• בשנת תשכ"ח היה שותף להקמת ישיבת בית התלמוד עם רבי ברל שוורצמן וכיהן בה ר"מ.
• בשנותיה הראשונות של ישיבת תושיה-תפרח, שימש בה הרב שפירא כראש ישיבה, לצד רבי יעקב פרידמן.
• בשנת תשל"ו הקים יחד עם רבי שמחה שוסטל את ישיבת בית בנימין בסטמפורד קונטיקט. שם לימד כשנתיים.
• היה שותף בהקמת ישיבת אור שמח - ישראלים. שם מסר את שיעורו בליל שישי למעלה מעשרים שנה.
• סייע בהקמת כולל טהרות בירושלים בשנת תשנ"ז. שם היה מוסר שיעור מדי שבוע בסדר טהרות.
• בשנת תשס"א הקים את ישיבת שב שמעתתא בירושלים.
• היה נוסע בקביעות לישיבת תורת חיים במוסקבה בראשות הרב משה לבל, שם היה מוסר שיעורים ומחזק את התלמידים.
• עמד בראשות כולל אברכים גדול בירושלים, לצד רבי זבולון שוורצמן. לאחר פטירתו נקרא הכולל על שמו "זיו משה".
• בשנת תש"ע ייסד את ישיבת פתחי עולם לחוזרים בתשובה. הישיבה נפתחה בתחילה בעיר העתיקה בירושלים, ובהמשך עברה למרכז העיר. כראש הישיבה הועמד תלמידו רבי אליהו מאיר פייבלזון.

עולם התשובה

בראשית התעוררות 'תנועת התשובה' היה הרב שפירא מהחלוצים והמחדשים בתחום זה^{[דרוש מקור]}, והיה מבוניו ומעצביו של עולם התשובה במשך עשרות שנים.

הרב מנחם שלנגר בהקדמתו לספר רעה אמונה כתב עליו "ראה יעוד מרכזי ביסוד תנועת התשובה, ובהסברת עומקה של אמונה ותורה בפני הבאים בשעריה, והיה כעמוד אש לפני מחנה התשובה בארץ ישראל".

הקים ונשא בעול ארגונים רבים, בהם: ישיבת אור שמח – ישראלים, ישיבת פתחי עולם, ארגון נפש יהודי, מדרשת זיו, יוזמת אורות ועוד.

שמר על קשר אישי וקרוב עם בעלי תשובה שהעמיד, והיה מסייע להם בכל צרכיהם.

חינוך וייעוץ

בתוך כלל תורתו ודעותיו, היתה בולטת מידת האמת בהדגשה רבה. באופן אישי הוא סלד מאד מפרסום ומכל כבוד כוזב, וכך גם היה מלמד ומנחה באופן תדיר להתנקות מהתפיסות השגויות הנפוצות בעולם, ליישר את הדעת ולהתנער מכל כבוד וחנופה זולים. כהמשך לכך היה גם מכוון למידת השתיקה ונקיות הדיבור.

הרב שפירא ראה בכניסה זהירה ללימוד פנימיות התורה, צעד חשוב ביותר להצלחת העלייה של בני תורה. בהסכמתו לספר "אדיר במלוכה" כתב "ומי יתן וימצא בין צורבי דרבנן המעיינים בשמעתתא ולנים בעומקה של הלכה, חכמי לב אשר יגבה לבם בדרכי ה' לקרבה למלאכת שמים להבין יראת ה' ולמצא דעת אלקים".

רבים היו מתייעצים איתו בענינים אישיים, ונהנים מחכמתו הרבה בעניני העולם ובהליכות בני אדם.

היה רגיש מאד לכאב וצרות של אחרים, השתתף איתם בכאבם ופעל במעשים וממון לסייע להם. באופן מיוחד היה משתתף עם בעלי יסורים, אנשים בודדים ושבורים, ושאר מצבים קשים.

סגנון השיעורים

השיעורים היו נמסרים בכמה סגנונות וברמות שונות, קבוצות השומעים היו שונות ומגוונות ובעקבות כך גם השיעורים. בדרך כלל השיעור היה סביב נקודה עיקרית שאותה הוא בא ללמד, ובתוך כך השיעור התרחב לנושאים רבים בכל היקף התורה, באגדה ובהלכה בתנ"ך ובש"ס ובכל דברי הקדמונים. לעיתים תכופות היה בולל את השיעור בידיעות מיוחדות ונדירות על חכמי הדורות, וכן מסורות רבות מחכמים קדמונים.

אחד המאפיינים הבולטים של השיעורים, היה המסירה הרהוטה בשפה ברורה והגדרות מדויקות. בשילוב של חריפות עמוקה עם הסברים עד לפשטות המציאות ולהבנות האנושיות הבסיסיות. ניתוח מילים ושורשים דיקדוקיים רבים.

להבהרת מושגים קשים ודקים במיוחד, היה חוזר על ביאורם כמה פעמים במילים שונות ומכמה זוויות.

היה קושר את הנושא הנלמד לפרשת השבוע או המועד הקרוב. גם במקרים שבהם היה נראה בתחילה שהקשר הוא רחוק, תמיד הדברים היו מגיעים לכך שהקשר היה עצמותי ומוכרח לגמרי. בהזדמנויות רבות היה מוסיף לשיעורים דיבורים על עניני התקופה, כמו כן הרבה לדבר על תקופת 'עקבתא דמשיחא'. באירועים מיוחדים (כגון מלחמות, צונאמי וכדו') היה קורא ומלמד לשמוע את הפנייה של הקב"ה אלינו.

הרב שפירא מסר את כל שיעוריו מתוך חיות ועירנות גבוהה. גם בשנותיו האחרונות כשכבר היה חולה, לא היה לכך שום רושם בשיעורים, אותם הוא המשיך למסור כדרכו.

השיעורים נמסרו בעמל להתאים את גובה הדברים לשומעי השיעור, והיה מבקש גם מהשומעים שיטו את אזנם ויתאמצו להבין ולתפוס את העומק.

השיעורים ה'סגורים'

רוב שיעוריו היו נמסרים בקבוצות סגורות, כל אחד שביקש להצטרף היה צריך לקבל את רשות הרב. הקפיד הרב שפירא על כך שהשומעים יהיו ראויים לעסוק בפנימיות התורה ומעמקיה, וכן שהשומעים יהיו בעלי תשוקה אמיתית להעמיק ולהבין.

מחמת כך, הרב הקפיד גם על כך שהשומעים יגיעו בקביעות בכל שבוע ככל הניתן, מערכות השיעורים נמסרו כבנין זה על גבי זה, כך שהיתה חשיבות יתירה לרצף קליטת הדברים.

השיעורים היו מועברים בריכוז רב, וכללו התייחסות מיידית לכל שאלה והערה של השומעים. בדרך כלל, השיעור היה מתחיל מנקודה אחת מרכזית, ממנה התפשטו הדיבורים לכל כיוון אפשרי, ולבסוף הוחזרו ליישב את שורש הנידון.

השיעור ב'ליל שישי'

השיעור המפורסם ביותר היה השיעור הקבוע שהיה נמסר ביום חמישי בלילה ('ליל שישי'). שיעור זה היה 'פתוח' לכל הרוצה לבוא. בכל שבוע היו מגיעים כמה מאות אנשים למקום מסירת השיעור. כמו כן רבים היו מאזינים לשיעור בשידור חי ע"י מערכת קול הלשון, בארץ ובחו"ל.

שיעור זה היה אורך כשעה וחצי. בתוך מהלך השיעור לא היה ניתן לשאול, גם דלתות בית הכנסת היו ננעלות כדי לאפשר את מסירת השיעור ברצף.

ייסוד שיעור זה היה באלול תש"מ בישיבת אור שמח – ישראלים. שם הוא שכן למעלה מ-20 שנה, בהמשך הוא עבר למקום רחב יותר בשכונת סנהדריה, ובתחילת שנת תשס"ה הועבר השיעור לבית הכנסת משכן משה בשכונת רמת שלמה. שיעור זה התקיים במשך 36 שנה מדי שבוע.

הרב מנחם שלנגר, בהקדמתו לספר 'רעה אמונה', מתאר את השיעור הזה "מאות שומעים, שכללו תלמידי חכמים, אברכים ובני ישיבות, לצד מתחילים ברמות שונות של חזרה בתשובה – היו ממלאים את בית המדרש, ושותים בצמא את דברי התורה והאמונה – חיים ובהירים, חוזים בזוהר האמת ובזים לאפסיות השקר".

סדרת השיעורים הראשונה שמסר הייתה בשנת תשל"ד שיעורים על עיקרי האמונה, סידרה בת 58 שיעורים על סדר עיקרי האמונה. שכונסו מאוחר יותר בספר רעה אמונה.

שיעורים נוספים

מלבד סדרות השיעורים הקבועות, הרב שפירא מסר שיעורים נוספים שהתפרסמו מאד.

במועדים היה מוסר בשכונתו (בית וגן, ירושלים) שיעור קבוע, רבים היו צועדים אליו אף ממרחק. סגנון שיעורים אלו היה בדרך כלל בשילוב הלכה ואגדה, תחילת השיעור היה בהעמקה חודרת לסוגיא הלכתית השייכת לענינו של יום, וחציו השני של השיעור היה בפנימיות מהות היום – כהמשך להלכות שדן בהם בתחילה.

בליל הושענא רבה, היה מוסר שיעור בכל שנה בשכונת בית וגן, על ידי ישיבת אשרי האיש בראשות הרב יוסף בן פורת. בשיעור זה היו משתתפים כארבע מאות איש.

בליל תשעה באב היה מוסר שיעור בהיכל ישיבת הר"ן בשכונת רמות פולין בירושלים. שם הוא גם היה מוסר בבוקר ערב ראש השנה, בכל שנה.

במוצאי שבת שבו מתחילים (האשכנזים) לומר סליחות, היה מוסר שיעור לפני אמירת הסליחות, בבית הכנסת אהבת תורה בקריית אונסדורף בירושלים.

מפורסמים היו גם ההספדים המיוחדים שנשא הרב שפירא בהיכל ישיבת חברון ובמקומות נוספים, לאחר פטירת ראשי ישיבות וגדולי הדור, (חלקם הודפסו בקובץ ישורון, תשרי תשע"ח).

ספרים שיצאו לאור ע"פ שיעוריו

• אפיקי מים - על המועדים. סדרת ספרים על המועדים. נכתבה על ידי הרב ראובן שמעלצער, בסגנון למדני. הרב שפירא עבר על הספרים והעניק להם הסכמה.
• רעה אמונה - שיעורים על שלושה עשר עיקרי האמונה. נכתב על ידי הרב מנחם שלנגר, בהדרכת הרב שפירא.
• יום ערבה - שיעורי ליל הושענא רבה, שיעורים על עשרה בטבת, ירושלים תשע"ח.
• חלקת מחוקק ספון, בתוך קובץ ישורון, כרך לז, תשרי תשע"ח. אסופת חידושיו בנגלה, שיעורים בפנימיות התורה והספדים שנאמרו עליו.
• ומסרה ליהושע - ביאורים בדברי המהר"ל מפראג מתוך משא ומתן בין רבי משה שפירא לרבי יהושע הרטמן, ירושלים תשע"ח, הוצאת מכון ירושלים.
• שיעורי רבינו - שיעורי ליל שישי, מועדים, ירושלים תשע"ח.
• שיעורי רבינו - שיעורי ליל שישי בעניני חנוכה, ירושלים תש"פ.
• שיעורי רבינו - שלושים ושמונה שיעורים שונים בעניני ראש השנה, ירושלים תש"פ.
• הוד משה - שיעורי הלכה ושיעורי אגדה על מסכת חולין, ירושלים תשע"ח.
• המאור שבה – חוברת עצות והדרכות בתחומי קירוב רחוקים. בהוצאת 'יוזמת אורות', ירושלים תשע"ח.
• זה השער - שיעורים בספר משלי עם ביאור הגר"א, ירושלים מנחם-אב תשע"ח.
• ממעמקים - ירושלים תשנ"ז. סדרת ספרים על התורה של הרב אלכסנדר מנדלבוים, על בסיס שיעורים ששמע מהרב שפירא.
• שיעורי הגר"מ שפירא, סבי דבי אתונה. נערך ע"י רבי אורי יונגרייז, ירושלים תשע"ט.
• הר שפר - שיערים על מסכת כלים, תש"פ.
• נקודות אור - משנת תשע"ט מופיע עלון שבועי בשם נקודות אור הכולל שיעור מתורתו של הרב שפירא על הפרשה. העלון מופץ רק דרך המייל ובאוסף גליונות של צוף.